ערך התנועה - והמנוחה
ענין התנועה היא פחיתות גדולה כלפי השי"ת, שז"ס, "אתה קדשת את יום השביעי לשמך, תכלית מעשה שמים וארץ". שבמקום הגבורה במציאות המקווה אנו רואים רק מנוחה ושלוה, והיתרון לבעליו רק ראות עיניו מזווגים שבעתיד על המרירין דעבר, ששם שליטת עין הרוחני שאין לו הנאה אחרת מעולם הזה, המקבל לתוכו עבר ועתיד בתנועות מותאמות, ויש חיל ויתרון בעתיד להמתיק את העבר שהעתיד ... והעבר ... וכל מיני אהבות ותענוגים שנמצאים בעולם הזה, אינם כלל מן הבריאה, אלא הבריאה מקבלת מהמציאות שיש.