אתה נמצא כאן: קבלה לעם / ספריית כתבי מקובלים / הרב יהודה אשלג, בעל הסולם / ספרים שיצאו לאור / פרי חכם / שיחות / השלימות

השלימות

בהשגת ההשגחה - מושג המשגיח

שתי השגות מובטחות לעתיד. א. השגת המשגיח, ב. השגת ההשגחה, ועל זה צריכים שני זמנים, כי השגות המשגיח מכסה ברוב היקר וההדר את כל, עד שלא נשאר עוד מקום להשיג שום דבר, וזה עניין החרוז "בלט עשתה דרכה בארץ בתקופת השנה, ובכל פינותיה היא פונה להשלמת ראשית אונה" ודו"ק.

ויש להבין, שבהשגת ההשגחה בפרטיות בכל אופן שיהיה, מושג גם כן המשגיח, דהיינו, בפעולה עצמה, יש כח הפועל, אבל זה  פלא טבוע בכל מושג, שבהשיגו את הפעולה, נראית ומושגת כמו  מקרה, הגם שטרם שמשיגה, היא מן הנמנע לגמרי.

דרך משל, העני שבכל התאמצותו אין לו על חיי שעה, ונופל ביאוש על חייו, ומתפלל בצרת נפשו להוי' בכל לבבו, ומכל מקום בשעה שפותח לו הקדוש ברוך הוא, פתח תקוה להשגת סעודתו, מיד מרגישה כמו מקרה טבעי, ואפילו אם לא היה מתפלל, היה משיג את סעודתו. וכשנדקדק נבין, שבפעולה עצמה, נמצא באמת כח זה, המעלים השגחתו, ונותן צורה מקרית, ואין לך אדם שלא ירגיש בחייו ישועות כאלו, ומכל מקום, מעכב אותם, בין המקרים ומפרידם משורשם.

ואם נמצא אדם שמיחד אותם לשרשם, נדע, שאותו אדם כבר עלה להרגיש את כל דרכי הטבע למדריכם, לכן באותם היוצאים מהכלל הוטבע בהם כח ידיעה ביותר בעדו, שמהפרט מתחזק על הכלל, אבל בשום אופן לא נמצא בהן לחדש במקבל השגתו ההשגחה, ובזה נבין שהשגה הא', מחוייבת לבא קודם ידיעה הב', כי בידיעה א' מתיחד כל דרכי הטבע למטביעם, שאחר כך יש מקום רחב לידיעה ב', שהיא השגת השגחה פרטית, דהיינו, לראות את הדרכים היוצאים מכלל המקרים, ולהרגיש בהם תוקף ההשגחה, שאחר כך באים ממנו לידון על הכלל כולו, ולדמותו ביחוד ההשגחה אל הפרט במכוון ממש.

ונבין במשל, חכם אומן שעשה מכונה נפלאה וקבע בה הרבה גלגלים בסדרים נפלאים, וכל כוונתו היתה, כדי שהמסתכל בה ידע מתוכה את חכמת הפועל, וממילא יבין גם כן מי הוא הפועל, ודו"ק.

והנה האדם המסתכל במבנה המכונה, בהשקפה ראשונה ישפוט שנמצא בה הרבה גלגלים מיותרים ובלתי מחוברים, דהיינו, שנפלו  אל המכונה במקרה, בלי יועיל ובלי יזיק, ולכן נותן דעתו רק למעט הגלגלים שנראים בהשקפה ראשונה שהמה העקרים אל המכונה.

בדרך זה, מובן מאליו, שהאיש הזה, לעולם לא יבין, את אמיתיות חכמת המכונה, היות שלא יראה כל מערכת הגלגלים, ויפול בשגיאות רבות.

לכן אותו האיש, יצחק על חכמת המכונה וסידורה, ויאמר שאילו הוא היה פועלה, היה נותן בה סדרים יפים הימנה, כי רואה סדריה מקולקלים.

צא ולמד שכל בעל שכל, לא יפעול דבר לבטלה, דהיינו, בלי תכלית, אלא חסר דעה, יכול לפעול פעולה לבטלה, (ואחר כך הוא משליכה הימנו) כי אין לו סבה להשגיח עליה, מחמת שאין לו  תכלית עליה, ועל מה ישגיח, ואם הוא שוטה גדול, מצוייר אצלו שישגיח גם על הפעולה, אף על פי שהיא בלי תכלית.

והנה כשנסתכל על מכונת הטבע, אם נבין את המכונה וגלגליה המרובים, שהם תכלית ללא השגחה, ... אם כן כל אותה הפעולה ...

חזרה לראש הדף
Site location tree