תקון הבושה "מאין באת"
בעולם הבא כשיתוקנו כל המעשים ישאר לתקן אותו הבושה של בחינת מאין באת מטפה סרוחה, וזה יתוקן בבחי' (ב"ב עה.) "שכל אחד ואחד נכוה מחופתו של חבירו", דהיינו, מתוך אותו הבושה שמרגיש ומכיר מהיכן נתהוה חופתו של חבירו לעומתו, וזה ... ... ישוער לפי גדלו וקטנו של בחינת הכרה שזכה אותו הצדיק והבן.
וזה ענין שבתחילת שמו"ע מקדימים לומר (תהלים נא יז) "אדנ"י שפתי תפתח", (עי' זהר ויקהל הסולם אות קי) כי כיון דמטו לגאל ישראל קוב"ה נטיל במטלנוי ופשיט יד ימיניה לקבליה ליה לכלה ומטרנותא, ואז הבושה רבה בבחינת מאין באת כנ"ל, לכן מזרזים עצמנו בשם הקדוש 'אדנ"י' שצריך להתגלות בתוכנו, ואנו ... גם עתה בכל מציאותינו לשם הקדוש הזה, לכן השם בעצמו פותח שפתיו, והוא אינו עושה מאומה, ואז השכינה מדברת מתוך גרונו. (עי' מאמר ה' שפתי תפתח עמוד רמג)