אתה נמצא כאן: קבלה לעם / ספריית כתבי מקובלים / הרב ברוך שלום אשלג / כתבי רב"ש / דרגות הסולם / מאמרים 601-800 / 736. מיעוט הירח
הרב ברוך אשלג (1991-1907)

736. מיעוט הירח

פנחס

"ושעיר חטאת אחד לה'", אמר הקדוש ברוך הוא, הביאו עלי כפרה על שמיעטתי את הירח.

ויש לשאול:

א) איך שייך לומר כביכול חטא על המיעוט, שהקדוש ברוך הוא עשה חטא.

ב) אם זה כביכול כמו חטא, למה הוא עשה את זה.

ג) למה על ידי הקורבן של ראש חודש יכופר החטא.

ד) אנו אומרים בקידוש הלבנה "יהי רצון למלאות פגימת הלבנה". ומאי איכפת לו שהלבנה תהא נשארת בפגמה. וכי הלבנה היא בחינת בעלת הרגש, שתהיה בעל חסרון, אם יש לה פגם.

ה) יש כלל: מי שחוטא מביא כפרה. ולמה ישראל צריך לו להביא כפרה.

הנה חז"ל אמרו, "ישראל מונין ללבנה ואומות העולם מונין לחמה". שענין שמש הוא הרמז לבחינת ידיעה, כמו שדרשו חז"ל (ריש פסחים) על פסוק "לאור יקום רוצח", אי פשיטא לך מילתא כנהורא, היינו ידיעה ברורה נקרא בחינת שמש, ואי מספקא לך מילתא כלילה. ששליטת הלבנה בלילה הוא הרמז על בחינת מלכות, ששליט בלילה, כמבואר בכתבי האר"י ז"ל, היינו במקום שיש ספק מצד הדעת, אז שייך בחינת אמונה.

וקודם המיעוט היתה בחינת מלכות שמים בגדלות, היינו מבחינת הגדלות, היה האדם יכול להרגיש בקבלת עול מלכות שמים תכף בחינת תענוג נפלא לאין קץ, ואז היה בנקל ללכת בדרכי השם. אבל לאחר מיעוט הירח, נעשה ענין בעת שהאדם מקבל עול מלכות שמים הוא מרגיש בחינת עול בלי תענוג. אלא שהוא מקבל את בחינת האמונה בבחינת כוח, "כשור לעול וכחמור למשא".

נמצא, שעל ידי המיעוט יש מקום שהאדם יבוא לידי חטא, היינו שלא ירצה לקבל עליו את העול מלכות שמים. ומביא לאדם רוח כפירה, חס ושלום. והקדוש ברוך הוא עשה את זה כדי שלא יהיה בחינת נהמא דכסופא. כי דווקא במקום שאין התענוג מגולה, אזי יש מקום לעבוד שלא על מנת לקבל פרס. נמצא שהמיעוט הוא תיקון, שהאדם יוכל לבוא לעבוד לשמה, היינו שלא להנות את עצמו, אלא לשם שמים.

ולפי זה יוצא שהמיעוט הוא הגורם והסיבה שהאדם יוכל לבוא לשלימות הנצחי. אבל יחד עם זה התיקון נמצא גורם אחר, היינו זהו גורם, שהאדם יוכל לחטוא, משום שעל ידי זה המיעוט המלכות, האדם מתרחק מעבודת הקבלת עול מלכות שמים. אם כן זה כביכול כמו שלפני עוור לא תתן מכשול, שמזה המיעוט האדם יכול לבוא לידי כשלון.

נמצא זה כאילו חטא וצריך כפרה. וכפרה זו דווקא על ידי ישראל יכולה לבוא. אלא ענין הקורבן הוא, לקרב את עצמו להקדוש ברוך הוא, שענין קירוב, היינו השתוות הצורה. היינו בזמן שהאדם מקבל עליו עול מלכות שמים שלא על מנת לקבל פרס אלא להשפיע, זה נקרא בחינת התקרבות. וזה ענין קרבן לה'.

נמצא בזה שהאדם מקבל עליו את העבודה בעל מנת להשפיע, הוא מתקן את חטא של מיעוט הירח. כי מיעוט המלכות הוא הגורם, שהאדם יוכל לבוא לידי עבודה בעל מנת להשפיע. נמצא שאגלאי מלתא למפרע, שזה לא היה חטא, אלא להפך, שזה היה גורם, שהאדם יוכל לבוא לשלמות, כי לולא זאת המיעוט לא היה שום אפשרות שהאדם יוכל לעבוד בבחינת השפעה, כנ"ל. אזי ממילא רואים, שלא היה כאן שום חטא, אלא להפך, תיקון המביא לידי השלמות.

נמצא, שדווקא ישראל יכולים להביא כפרה. היינו עם הקורבן עובר החטא. וזה ענין שאנו מתפללים "יהי רצון למלאות פגימת הלבנה", היינו שמלכות תאיר בשלמותה. וזה על ידי תיקון מעשינו בעבודה על מנת להשפיע.

חזרה לראש הדף
Site location tree