אברהם

כח) כיוון שראה הקב"ה את ההתעוררות שלו ואת התשוקה שלו, מיד נגלה עליו

ואמר לו, לֶךְ לְךָ. לדעת את עצמך, ולתקן
את עצמך.

רכג) מי הֵעיר ממזרח? זהו אברהם, שלא לקח התעוררות אל הקב"ה, אלא ממזרח. כי כשראה את השמש יוצא בבוקר מצד מזרח, לקח לעצמו התעוררות, שהוא הקב"ה. אמר על השמש, זהו המלך שברא אותי. ועבד אל השמש כל היום. לערב ראה ששקעה השמש והלבנה האירה, אמר על הלבנה, זהו ודאי השולט על עבודה שעבד כל אותו היום, אל השמש, שהרי השמש נחשך מפני הלבנה

ואינו מאיר. עבד אל הלבנה כל אותה הלילה.

רכד) בבוקר ראה שהלבנה הולכת לה חשוכה, והאיר צד המזרח, אמר, בוודאי, שיש מלך ושליט על כל אלו, שמנהיג אותם. כיוון שראה הקב"ה חשקו של אברהם אליו, אז נגלה אליו ודיבר עמו. שכתוב, צדק יקרָאֵהוּ לרגלו. צדק זה הקב"ה, שקרא אותו, ודיבר עמו, ונגלה עליו.

נח) וייקח אברם את שָׂרַי אשתו, שהִמשיכה בדברים טובים. כי אין רשות לאדם להוציא אשתו ללכת לארץ אחר בלי רצונה. וכן כתוב, קח את אהרון, קח את הלויים. משום זה, וייקח אברם, המשיכה בדברים, והודיע אותה, כמה רעים הם דרכי בני הדור. ועל כן כתוב, וייקח אברם את שרי אשתו.

נט) ואת לוט בן אחיו. מה ראה אברהם, להדביק את לוט אליו? משום שצפה ברוח הקודש, שדוד עתיד לצאת ממנו.

ואת הנפש אשר עשו בחרן, אלו הם גרים וגיורות, שתיקנו את הנפשות שלהם. אברהם היה מגייר את האנשים, ושרה הייתה מגיירת את הנשים. ועל כן מעלה עליהם הכתוב, כאילו עשו אותם.

קו) אברהם ושרה היו מתקנים טבילה לכל אדם, הוא לאנשים והיא לנשים. הטעם שאברהם עסק לטהר בני אדם, משום שהוא טהור ונקרא טהור, שכתוב, מי ייתן טהור מטמא לא אחד, שטהור זה אברהם, שיצא מתרח

שטמא.

קז) על כן עסק אברהם בטבילה כדי
לתקן את המדרגה של אברהם. ומַדְרגתו
מים, חסדים, ומשום זה התקין לטהר בני
העולם במים.

כח) אברהם קרא את באר המים ההיא, המלכות, באר שבע...

לא) אברהם כרה את הבאר הזו. שהוא

ייסד אותה, משום שלימד את כל בני העולם, שיעבדו להקב"ה. וכיוון שכרה אותה, הוציאה מים חיים שאינם נפסקים לעולם.

סט) חטאו של אדם, שעבר על, ויצו ה' אלקים. ואין צו אלא עבודה זרה. הרכיבו, הביאו בגלגול, בטיפת זרעו של תרח, שבו רתח, הכעיס, את הקב"ה, ועבר על צו של עבודה זרה, כי תרח היה עובד עבודה זרה. ויצא מטיפת זרעו, אברהם, שהיה גלגול אדם הראשון.

חזר אברהם בתשובה, ושבר צלמי עבודה זרה, וכל המזונות, ששמו בפניהם. הוא תיקן מה שחטא אדם ותרח, ושבר החטא, ובניין הרע שבנה, בניין הקליפות שאדם גרם על ידי חטאו, והמליך את הקב"ה ושכינתו על כל העולם.

רסב) ולבני הפילגשים אשר לאברהם, נתן אברהם מתנות. מהו מתנות? אלו הן מיני מדרגות תחתונות של הקדושה בלתי מתוקנות, שהן שמות של מיני רוח הטומאה. ונתנם להם, כדי להשלים המדרגות. כלומר, שיטהרו אותם וישלימו את המדרגות של הקדושה. ויצחק נתעלה על כולם באמונה העליונה, שהיא בינה.

רסג) בני הפילגשים, בני קטורה. ונקראת פילגשים על שם שהייתה פילגש מטרם שגֵרשהּ. ופילגש עתה, שחזר ולקחה. ויְשלחם מעל יצחק בנו, כדי שלא ישלטו

אצל יצחק. בעודנו חי, בעוד שהיה אברהם חי וקיים בעולם, בכדי שלא יריבו עמו אחר כך. ובכדי שיצחק יתתקן בצד דין הקשה העליון, להתגבר על כולם. וכולם נכנעו לפניו. קֵדְמָה, אל ארץ קדם. כי שם הם מיני כשפים של הטומאה.

רסד) כתוב, וַתֵּרֶב חכמת שלמה מחכמת כל בני קדם. אלו הם, שהיו מבני הפילגשים של אברהם. ואמרו, כי באלו הררי קדם, נמצאים אותם המלמדים כישוף לבני אדם. ומאותה ארץ קדם, יצאו לבן, ובעור, ובלעם בנו, וכל המכשפים.

פ) אמר רבי אבא, יום אחד פגשתי עיר אחת מאותן שהיו מבני קדם. ואמרו לי מאותה חכמה שהיו יודעים מימי קדם, ומצאו ספרי החכמה שלהם, והגישו לי ספר אחד...

פח)אמרתי להם: בניי, הדברים שבספר קרובים לדברי תורה, אבל יש לכם להתרחק מספרים אלו, כדי שלא יַטו לבכם לאלו העבודות ולכל אלו הצדדים שאמר כאן, אולי חס ושלום תסורו מאחר עבודת הקב"ה.

פט) כי כל ספרים האלו מתעים בני אדם.

משום שבני קדם חכמים היו וירושת החכמה הזו ירשו מאברהם שנתן לבני הפילגשים, שכתוב ולבני הפילגשים אשר לאברהם נתן אברהם מתנות. ולאחר כך נמשכו בחכמה זו לכמה צדדים.

צ) אבל זרע יצחק חלקו של יעקב אינו כן, שכתוב, וייתן אברהם את כל אשר לו ליצחק. זהו חלק הקדוש של האמונה שנתדבק בו אברהם, ומגורל הזה ומצד הזה יצא יעקב. כתוב בו, והנה ה' ניצב עליו. וכתוב, ואתה יעקב עבדי.

רכה) כתוב, דובר צדק מגיד מֵישָׁרים. כל דברי הקב"ה אמת. עושה מֵישָׁרים, כי כאשר ברא אלקים את העולם, לא היה העולם עומד, אלא היה מתמוטט לכאן ולכאן. אמר הקב"ה אל העולם, מה לך שאתה מתמוטט? אמר לו, ריבונו של עולם, איני יכול לעמוד, כי אין בי יסוד שעליו אעמוד.

רכו) אמר לו הקב"ה, הרי אני עתיד להעמיד בתוכך צדיק אחד, אברהם, שהוא יאהב אותי. מיד עמד העולם על קיומו.

כתוב, אלה תולדות השמים והארץ בְּהִבָּרְאָם. אל תקרא בְּהִבָּרְאָם, אלא באברהם, כי באברהם נתקיים העולם.

רכז) העולם השיב להקב"ה, אותו אברהם, עתיד שיצאו ממנו בנים, שיחריבו את בית המקדש, וישרפו התורה. אמר לו הקב"ה, אדם אחד עתיד לצאת ממנו, יעקב, ויצאו ממנו י"ב שבטים כולם צדיקים. מיד נתקיים העולם בשבילו.

שט) ודאי, שספרו של אדם הראשון היה ליעקב, וספר חנוך, וספר יצירה של אברהם אבינו. והעירו, שמסכת עבודה זרה של אברהם אבינו היו בה ארבע מאות פרקים.

ומכל אלו הספרים למד יעקב אבינו, איש תם יושב אוהלים, חכמה רבה. והיו יופיו וקויו של יעקב, כעין קויו של אדם הראשון.

עו) הקב"ה רומז חכמה העליונה באברהם ויצחק. אברהם הוא נשמה לנשמה, אור החיה. נשמה זו שרה. לוט זהו נחש, בת זוגו של סמאל. רוח הקדוש זה יצחק. נפש הקדושה זו רבקה. יצר הרע זהו רוח הבהמה. ועליו אמר שלמה בחכמתו, מי יודע רוח בני האדם העולה היא למעלה, ורוח הבהמה היורדת היא למטה לארץ. נפש הבהמית זוהי נפש מצד היצר הרע.

עז) נשמה לנשמה באה לאדם מספירת החכמה, ביראה וחכמה. הנשמה באה לאדם בבינה. וכמו שכתוב, הן יראת ה' היא חכמה. ועל כן אין נשמה לנשמה באה, אלא על ידי יראה וחכמה. אבל הנשמה באה לאדם על ידי תשובה, הנקראת בינה, ונקראת שרה. ורוח הוא שנקרא קול, ונקרא דעת, והוא נמשך לאדם המגביר קולו בתורה. והרוח גם נקרא תורה שבכתב. ונפש השכלית, נמשך ממנה מעשים טובים. נשמה לנשמה ונר"ן (נפש, רוח, נשמה) נמשכים מחב"ד (חכמה, בינה, דעת):

הנשמה לנשמה, אברהם, נמשך מספירת החכמה.

הנשמה, שרה, נמשכת מספירת הבינה.

הרוח, יצחק, נמשך מספירת הדעת. הוא הימין של הדעת.

הנפש, רבקה, נמשכת מספירת הדעת. היא

השמאל של הדעת.

עח) כעין זה ברא הקב"ה את הגוף מארבעה יסודות: אש, רוח, עפר, מים. בדומה אל הנשמה לנשמה, נשמה, רוח, נפש. הנשמה לנשמה, מים. הנשמה, אש. הרוח, רוח. הנפש, עפר.

מים זכר, בדומה לנשמה לנשמה, הבאה מחכמה. וזהו מים מתוקים דקדושה. ויש לעומתם מים המְאָרְרִים, שהם יצר הרע, סמאל.

יש אש קדוש, נקבה, בדומה לנשמה הבאה מבינה. ויש לעומתה אש זרה, שעליה כתוב, ואל יבוא בכל עת אל הקודש, שהיא הנוקבא מצד היצר הרע, הנחש, הנוקבא של סמאל.

רוח קדוש הוא זכר, בדמיון הרוח הבא מספירת הדעת. ויש לעומתו רוח טמא, היצר הרע. עליו נאמר, משורש נחש יֵצֵא צפע. רוח הבהמה, הנקרא צפע, תולדה של הנחש דטומאה, מבינה דטומאה.

ויש עפר קדוש, בדומה לנפש הבאה משמאל הדעת. ויש לעומתה עפר טמא, הנפש הבהמי מצד היצר הרע.

עט) ועל כן הנשמה, שהיא תשובה, בינה, מתקיפה באותו הנחש, לשבור אותו בכוח השעבוד של התשובה, ומושך אותו לבתי כנסיות ולבתי מדרשות.