אתה נמצא כאן: קבלה לעם / ספריית כתבי מקובלים / הרב ד"ר מיכאל לייטמן / ספרים / פותחים את הזוהר / נספח 3. "זוהר לעם" מאמרים נבחרים / אור
הרב ד"ר מיכאל לייטמן

אור

הולך וָאוֹר עד נְכוֹן היום

פרשת וישלח

צ) בזמן שהקב"ה יקים ישראל ויוציאם מן הגלות, אז יפתח להם פתח אור דק וקטן מאוד. ואחר כך יפתח להם פתח אחר, מעט גדול ממנו. עד שהקב"ה יפתח להם את השערים העליונים הפתוחים לארבע רוחות העולם. שלא תתגלה ישועתם בבת אחת. אלא בדומה אל שחר, שהולך וָאוֹר עד נְכוֹן היום.

צא) וכל מה שעושה הקב"ה לישראל ולצדיקים שבהם, שמושיעם לאט לאט ולא בפעם אחת. בדומה לאדם הנתון בחושך, ותמיד בחושך היה משכנו. שבעת שרוצים להאיר לו, צריכים לפתוח לו תחילה אור

 

קטן, כפתחו של מחט. ואחר כך מעט גדול ממנו. וכן בכל פעם יותר, עד שמאירים לו כל האור כראוי.

צב) כך הם ישראל. וכן למי שבאה רפואה, אינה באה בשעה אחת, אלא שבאה מעט מעט עד שמתרפא. אבל לעשו בבת אחת האיר לו, ונאבד ממנו מעט מעט, עד שיתחזקו ישראל, ויכריתו אותו מכל העולם הזה ומהעולם הבא. ומשום שהאיר לו בתחילה בפעם אחת, היה לו כיליון מכל. אבל ישראל, האור שלהם הולך ואור מעט מעט, עד שיתחזקו, ויאיר להם הקב"ה לעולם.

 

נפש, רוח, נשמה (נר"ן)

פרשת לך לך

קנח) נפש היא התעוררות תחתונה הנדבקת בגוף. כעין אור הנר, שאור התחתון שבו, שהוא שחור, נדבק בפתילה, ואינו נפרד ממנו, ואינו מתתקן אלא בו. וכשאור השחור מתתקן ונאחז בפתילה, הוא נעשה כיסא לאור הלבן, העליון שעליו, כי הוא שורה על אור השחור. ואור הלבן הזה הוא כנגד אור הרוח.

קנט) לאחר ששניהם מתתקנים, אור השחור ואור הלבן שעליו, נעשה אור הלבן כיסא לאור סתום, שאינו נראה ולא נודע מה ששורה על אור הלבן. והוא כנגד אור

 

הנשמה. ואז הוא אור שלם. באופן שיש באור הנר ג' אורות זה על זה:

א. אור שחור, הדבק בפתילה, שהוא למטה מכולם,

ב. אור הלבן, השורה על אור השחור,

ג. אור סתום לא נודע, השורה על אור הלבן.

וכן הוא האדם השלם בכל, שיש לו גם כן ג' אורות זה על זה, כנ"ל באור הנר, שהם נר"ן. ואז נקרא האדם בשם קדוש. כמו שכתוב, לקדוֹשים אשר בארץ הֵמָה.

 

אור הגנוז ואור שבו מתקיים העולם

פרשת אמור

ג) מה רב טוּבך אשר צָפַנְתָּ ליראיך. מה רב טובך, כמה עליון ויקר אור העליון שנקרא, טוב. שכתוב, וירא אלקים את האור כי טוב. וזה הוא אור הגנוז, שבו עושה הקב"ה טוב בעולם, ואין מונע אותו בכל יום, ובו מתקיים העולם, ועומד עליו. אשר צפנת ליראיך, שאור עליון עשה הקב"ה כשברא העולם, וגנז אותו לצדיקים לעתיד

 

לבוא. כמו שכתוב, אשר צפנת ליראיך, פעלת לַחוסים בך.

יש ב' אורות:

א. אור הגנוז לצדיקים לעתיד לבוא, ואינו מאיר בעולם.

ב. אור הנקרא טוב, הנמשך מן אור הגנוז, המאיר בעולם בכל יום, שהעולם עומד עליו.

 

אין סוף - לא יש סוף

פרשת פקודי

שס) דבקותם עולה עד אין סוף. כי כל קשר וייחוד ושלמות הוא להצניע בצניעות את ההוא שאינו מושג ולא נודע, שרצון כל הרצונות בו, באין סוף. אין סוף אינו עומד להיוודע, ולא לעשות סוף, ולא לעשות ראש, ולא כמו אי"ן הראשון, שהוא כתר, הוציא

 

ראש וסוף. ראש נקודה עליונה, הכל הסתום, העומד תוך המחשבה, חכמה. כי החכמה יצאה מהכתר, כמו שכתוב, והחכמה מאין תימצא. ועשה סוף, הנקרא סוף דבר, המלכות, סוף כל האורות. אבל שמה באין סוף, לא יש סוף.

חזרה לראש הדף
Site location tree