אתה נמצא כאן: קבלה לעם / ספריית כתבי מקובלים / הרב ד"ר מיכאל לייטמן / ספרים / פותחים את הזוהר / נספח 3. "זוהר לעם" מאמרים נבחרים / תפילה
הרב ד"ר מיכאל לייטמן

תפילה

תפילה לעני

פרשת יתרו

תיד) תפילה לעני כי יעטוף ולפני ה' ישפוך שׂיחו. כל התפילות של ישראל הם תפילה. ותפילת העני עליונה מכולם, משום שזו עולה עד כיסא הכבוד של המלך ונתעטרה בראשו. והקב"ה משתבח בתפילה ההוא, בוודאי, על כן תפילה של עני נקרא תפילה.

תטו) כי יעטוף. עיטוף זה אינו עיטוף של כסות, שהרי אין לו כסות. אלא כתוב כאן, כי יעטוף, וכתוב שם, העטופים ברעב. אף כאן, כי יעטוף, הוא ברעב. ולפני ה' ישפוך

 

שיחו, שיצעק לפני אדונו. וזה נוח לו לפני הקב"ה, משום שהעולם מתקיים בו, בשעה שלא נמצא מקיימי עולם אחרים בעולם. אוי למי שעני ההוא יצעק עליו לאדונו, משום שהעני קרוב אל המלך יותר מכולם. שכתוב, והיה כי יצעק אליי ושמעתי, כי חנון אני.

תטז) ולשאר בני העולם, פעמים ששומע ופעמים שאינו שומע. משום שמשכנו של הקב"ה הוא באלו כלים השבורים. שכתוב, וְאֶת דַּכָּא ושפל רוח. וכתוב, קרוב ה' לנשברי לב. לב נשבר ונדכֶּה, אלקים לא תבזה.

 

שערי דמעות

פרשת פקודי

תפט) למעלה מפֶּתח ההיכל, יש פתח אחר שהקב"ה חפר אותו מדינים דְמִפְתְחָא, שהוא באר חֲפָרוּהָ שָׂרִים. ונפתח שלוש פעמים ביום, שמאירים בו ג' קווים, ואינו נסגר, ועומד פתוח לאלו בעלי תשובה, ששפכו דמעות בתפילתם לפני אדונם. וכל השערים והפתחים נסגרים, עד שנכנסים ברשות, חוץ משערים אלו, הנקראים שערי דמעות, שפתוחים ואינם צריכים רשות. כי פתח הא', לפֶּתַח חַטָאת רובֵץ, ושם נמצאת המלכות דְמַנעולא, רבבה. ומבחינה זו אינה מועיל תשובה, להיותה מידת הדין. אבל הקב"ה חפר למעלה ממנו פתח ב', מסוד מפתחא, מלכות הממותקת בבינה. ומשם מועיל

 

תשובה.

תצ) וכשתפילה זו שבדמעות עולה למעלה באלו השערים, מזדמן אופן ההוא, מלאך מהמלכות, הנקרא אופן, העומד על שש מאות חיות גדולות, ושמו ירחמיאל. לוקח תפילה שבדמעות, התפילה נכנסת ומתקשרת למעלה, והדמעות נשארו כאן. ורשומים בפתח, שהקב"ה חפר אותו. התפילה בדמעות מעלה מַ"ן לתיקון המפתחא, להעלות המלכות לבינה. ועל כן התפילה מתקבלת, והדמעות נשארו חרותים על הפתח, הגורמים שם מיתוק המלכות בבינה.

דמע הוא מלשון הַמְדַמֵעַ, משום שמדמֵעַ ומעָרֵב המלכות בבינה.

 

תפילת רבים

פרשת ויחי

תקיד) כל תפילות העולם, תפילות רבים, הן תפילות. אבל תפילת יחיד, אינה נכנסת לפני המלך הקדוש, אלא בכוח חזק. כי מטרם שהתפילה נכנסת להתעטר במקומה, משגיח בה הקב"ה, ומסתכל בה, ומסתכל בעוונותיו ובזכותו של אותו אדם, מה שאינו עושה כן בתפילת רבים, שכמה הן התפילות שאינם מן הצדיקים, ונכנסות כולן לפני הקב"ה, ואינו משגיח בעוונותיהם. תקטו) פנה אל תפילת הָעַרְעָר. שמהפך התפילה ומסתכל בה מכל צד, ומסתכל באיזה רצון נעשה התפילה, ומי הוא האדם שהתפלל תפילה הזו, ומה הם מעשיו. לפיכך צריך האדם, שיתפלל תפילתו בציבור, משום שלא בָזה את תפילתם, אף על פי שאינם כולם בכוונה ורצון הלב. וכמו

 

שכתוב, פנה אל תפילת הערער, שרק לתפילת יחיד פונה להסתכל בה, אבל את תפילת רבים, לא בָזה את תפילתם, אף על פי שאינם רצויים.

תקטז) פנה אל תפילת הערער. שמקבל תפילתו, אלא שזה יחיד שנכלל ברבים. על כן תפילתו כתפילת רבים. ומי הוא יחיד שנכלל ברבים? יעקב, שכלול בב' צדדים, ימין ושמאל, אברהם ויצחק, וקרא אל בניו, והתפלל תפילתו עליהם. ומי היא התפילה, המתקבלת בשלמות למעלה? היא התפילה, שלא יכלו בני ישראל בגלות. שכל תפילה, שהיא בעד השכינה, היא מתקבלת בשלמות. וכשישראל בגלות, שכינה עמהם, על כן נחשב התפילה כמו בעד השכינה, ומתקבלת בשלמות.

 

בתוך עמי אנוכי יושבת

פרשת ויצא

רפד) בכל מקום שאדם מתפלל תפילתו, יכלול את עצמו בין הרבים בתוך כלל הרבים. כמו שכתוב בשונמית, כשאמר לה אלישע, הֲיֵש לְדַבֵּר לָך אל המלך או אל שר הצבא? היש לדבר לך אל המלך, כי אותו יום היה יום טוב של ראש השנה, ואותו יום שמלכות הרקיע שולט לדון את העולם. והקב"ה נקרא באותו זמן מלך המשפט.

 

ומשום זה אמר לה, היש לדבר לך אל המלך, שקרא את הקב"ה בשם מלך.

רפה) ותאמר, בתוך עַמי אנוכי יושבת. שאמרה, איני רוצה להיות מצוינת למעלה, אלא להכניס את ראשי בין הרבים, ולא לצאת מן הכלל. וכן צריך האדם להיכלל בכלל הרבים, ולא להתייחד בפני עצמו, כדי שלא יביטו עליו המקטרגים, להזכיר את חטאיו.

 

כמות ואיכות

פרשת תרומה

תרצד) בזמן שהקב"ה בא לבית הכנסת, וכל העם באים יחד, ומתפללים ומודים ומשבחים להקב"ה, אז הדרת מלך הוא, שהוא הקב"ה, שמתתקן ביופי ותיקון לעלות למעלה, לאבא ואימא.

תרצה) כשהקב"ה מקדים לבית הכנסת, והעם לא באו להתפלל ולשבח להקב"ה, אז כל הממשלה שלמעלה, וכל אלו הממונים ומחנות העליונים, כולם נשברו מן ההתעלות ההוא שלהם, שמתקנים בתיקוני מלך, הקב"ה.

תרצו) הטעם, שהם נשברים מהתעלות שלהם, משום שבשעה שישראל למטה מסדרים תפילותיהם ובקשותיהם, ומשבחים למלך העליון, כל אלו מחנות העליונים מסדרים שבחים ומתתקנים בתיקון הקדוש. משום שמחנות העליונים כולם הם חברים עם ישראל למטה, לשבח את הקב"ה ביחד, כדי

 

שהתעלות הקב"ה תהיה למעלה ולמטה ביחד.

תרצז) וכשהמלאכים מזדמנים להיות חברים עם ישראל, לשבח ביחד להקב"ה, וישראל למטה אינם באים לסדר תפילותיהם ובקשותיהם, ולשבח לאדונם, כל המחנות הקדושים שבממשלה העליונה נשברים מתיקוניהם. כי אינם מתעלים בהתעלות, שאינם יכולים לשבח לאדונם, משום ששבחים של הקב"ה צריכים להיות ביחד למעלה ולמטה, עליונים ותחתונים בשעה אחת. ועל כן נאמר, מְחִתַּת רָזוֹן, ולא מְחִתַּת מלך. כי נוגע רק למחנות המלאכים ולא למלך עצמו.

תרצח) ואפילו שלא הרבו לבוא לבית הכנסת אלא עשרה, באלו העשרה מזדמנים מחנות העליונים, להיות עמהם חברים לשבח להקב"ה. משום שכל תיקוני מלך הם בעשרה, ועל כן די בעשרה אם אינם יותר.

חזרה לראש הדף
Site location tree