אתה נמצא כאן: קבלה לעם / ספריית כתבי מקובלים / הרב ד"ר מיכאל לייטמן / ספרים / פותחים את הזוהר / נספח 3. "זוהר לעם" מאמרים נבחרים / יציאת מיצרים
הרב ד"ר מיכאל לייטמן

יציאת מיצרים

כשושנה בין החוחים

פרשת כי תשא

לא) כשושנה בין החוחים כן רעייתי בין הבנות. רצה הקב"ה לעשות את ישראל כעֵין של מעלה, ושיהיו שושנה אחת בארץ כעין שושנה העליונה, המלכות. ושושנה המעלית ריח, ומובחרת מכל שאר שושנים שבעולם, אינה אלא אותה שגדלה בין החוחים, וזו מריחה כראוי. ועל כן זרע שבעים זוגות, שהם ע' נפש, והביאם בין החוחים, המצרים. ואלו החוחים, מיד שבאו אלו הזוגות שם,

 

העלו ענפים ועלים, ושלטו על העולם. ואז פרחה השושנה ביניהם.

לב) כיוון שרצה הקב"ה, להוציא השושנה וללקוט אותה מביניהם, אז יבשו החוחים, ונזרקו, ונשחתו, ולא נחשבו כלום. בשעה שהלך ללקוט שושנה, להוציא בנו בכורו, הלך המלך תוך כמה צבאות, שרים ושליטים, עם דגלים פרושים, והוציא בנו בכורו בכמה גיבורים, והביאו להיכלו, וישב כראוי בבית המלך.

 

פתחי לי אחותירעייתי

פרשת אמור

קכח) אני ישנה ולבי ער, קול דודי דופק. אמרה כנסת ישראל, אני ישנה בגלות מצרים. כי הגלות הייתה מכוח שליטת השמאל על הימין, ומדינים של שמאל מסתלקים המוחין של המלכות, שינה, שהיו בניי בשעבוד הקשה. ולבי ער לשמור אותם שלא יִכלו בגלות. קול דודי דופק, זה הקב"ה, שאמר, ואזכור את בריתי.

קכט) פתחי לי, פתח כחודו של מחט, ואני אפתח לך שערים העליונים. פתחי לי אחותי, כי הפתח לכנוס אצלי הוא בך. שלא ייכנסו אצלי בניי אלא בך. אם את לא תפתחי פתחך, הרי אני סגור, שלא ימצאו אותי. משום זה פתחי לי. ועל כן דוד, כשרצה

 

לכנוס אל המלך, אמר, פִּתְחו לי שערי צדק, זה השער לה'. שערי צדק, המלכות, הוא פתח לכנוס אל המלך. זה השער לה', למצוא אותו ולהידבק בו. ועל כן, פתחי לי אחותי רעייתי. כדי להזדווג עמך ולהיות בשלום עמך לעולמים.

זעיר אנפין מצד עצמו בחסדים מכוסים מחכמה. והמלכות מצד עצמותה בחכמה בלי חסדים, ומכונה לילה, מפני שהחכמה אינה מאירה בלי חסדים. לפיכך אין שלמות השפע לגאולת ישראל, אלא על ידי זיווג זעיר אנפין ומלכות, כי אז נכללים החסדים דזעיר אנפין בחכמה דמלכות, וישראל מקבלים שפע שלם מג"ר (ג' ראשונות).

 

חמץ ומצה

פרשת תצווה

עד) בדומה למלך שהיה לו בן יחיד, ונחלה. יום אחד היה משתוקק לאכול. אמרו, יאכל בנו של המלך רפואה זו. וטרם שיאכל אותה, לא יימצא שום מאכל ומזון אחר בבית. עשו כך. כיוון שאכל הרפואה ההיא, אמר, מכאן והלאה יאכל כל מה שרוצה, ולא יוכל להזיק לו.

עה) כך, כשיצאו ישראל ממצרים, לא היו יודעים העיקר והסוד של האמונה. אמר הקב"ה, יטעמו ישראל רפואה. וכל עוד שיאכלו רפואה זו, לא ייראה להם מאכל אחר, חמץ. כיוון שאכלו מצה, שהיא רפואה, לבוא ולדעת בסוד האמונה, שהיא מלכות,

 

אמר הקב"ה, מכאן והלאה ראוי להם חמץ, ויאכלו אותו, כי אינו יכול עוד להזיק להם. וביום השבועות, נמצא לחם העליון, של זעיר אנפין, רפואה גמורה.

עו) ועל כן מקריבים חמץ, היצר הרע, שיישרף על המזבח על ידי הקרבנות שמקריבים על המזבח. ומקריבים שתי הלחם אחרים, על ידי תנופה, עמהם יחד. שתי לחם אחרים, פירושו, חוץ מן הקרבנות. והחמץ, היצר הרע, נשרף באש המזבח על ידי הקרבנות, ואינו יכול לשלוט ולהזיק לישראל. ומשום זה ישראל הקדושים מתדבקים בהקב"ה ביום הזה ברפואה של התורה.

 

קריאת ים סוף והאיילה שצריכה ללדת

פרשת בשלח

קעח) בשעה שישראל חנו על הים, ראו כמה המונים, כמה חיילים, וכמה מחנות מלמעלה ומלמטה, וכולם באו בקיבוץ על ישראל. התחילו ישראל בתפילה מתוך צרתם.

קעט) בה בשעה, ראו ישראל מצוקה מכל הצדדים, הים עם גליו המתרוממים היה לפניהם, ואחריהם כל אלו הממונים וכל המחנות של מצרים, ולמעלה היו עליהם כמה מקטרגים. התחילו צועקים אל הקב"ה...

קפב) אמר רבי שמעון, איילה אחת יש בארץ, והקב"ה עושה הרבה בשבילה. בשעה

 

שהיא צועקת, הקב"ה שומע צרתה ומקבל קולה. וכשהעולם צריכים לרחמים על מים, היא נותנת קולות, והקב"ה שומע קולה, ואז מרחם הקב"ה על העולם. כמו שכתוב, כאייל תערוג על אפיקי מים.

קפג) וכשצריכה לֵילֵד היא סתומה מכל הצדדים, ומשימה ראשה בין ברכיה, וצועקת ומרימה קולות, והקב"ה מרחם עליה, ומזמין לה נחש אחד, שנושך בערוותה, ופותח אותה, וקורע לה אותו מקום, ומולידה מיד.

 

מצווה לספר ביציאת מצרים

פרשת בא

קעט) לספר בשבח יציאת מצרים הוא חוב על האדם לעולם. כל אדם המספר ביציאת מצרים ושמח בסיפור ההוא בשמחה, עתיד הוא לשמוח עם השכינה לעולם הבא, שהיא שמחה מכל צד, שזה הוא אדם השמח באדונו, והקב"ה שמח בסיפור ההוא שלו.

קפ) בה בשעה מקבץ הקב"ה את כל החבורה שלו, ואומר להם, לכו ושִמעו הסיפור של השבח שלי שמספרים בניי, ושמחים בגאולתי. אז מתקבצים כולם ובאים ומתחברים עם ישראל, ושומעים סיפור השבח, ששמחים בשמחת הגאולה מאדונם, ובאים ומודים להקב"ה, על כל אלו הנסים והגבורות, ומודים לו על עם הקדוש שיש לו בארץ, ששמחים בשמחת הגאולה של אדונם.

קפא) אז נתווסף לו כוח וגבורה למעלה.

 

וישראל בסיפור ההוא נותנים כוח לאדונם. כמלך שנוסף לו כוח וגבורה, בעת שמשבחים גבורתו ומודים לו, והכל יראים מפניו, ועולה כבודו על כולם. ומשום זה, יש לשבח ולספר בסיפור הזה. כעין זה חוב הוא על האדם, לספר תמיד לפני הקב"ה, ולפרסם הנס בכל אלו הנסים שעשה.

קפב) ולמה הוא חוב לספר את הנסים? והלוא הקב"ה יודע הכל, כל מה שהיה ויהיה לאחר מכן? ולמה הפרסום הוא לפניו, על מה שהוא עשה והוא ידע? אלא ודאי צריך האדם לפרסם הנס ולספר לפניו מכל מה שעשה, משום שאלו המילות עולות, וכל הפמליה של מעלה מתקבצים ורואים אותם, ומודים לפני הקב"ה, ועולה כבודו עליהם למעלה ולמטה.

 

הגאולה העתידה

פרשת תזריע

קפו)כימֵי צאתך מארץ מצרים אַרְאֶנּוּ נפלאות. עתיד הקב"ה להראות גאולה לבניו, כאלו הימים ששלח הקב"ה להוציא ישראל ממצרים. והראה אלו המכות במצרים, והיכה אותם בשביל ישראל. מה בין גאולה שבסוף הימים, לבין גאולת מצרים? גאולת מצרים הייתה במלך אחד, ובמלכות אחת. וכאן בכל המלכים שבעולם. ואז יתכבד הקב"ה בכל העולם, וידעו הכל ממשלתו של הקב"ה, וכולם

 

יוכו במכות עליונות, על אחת, פעמיים, משום שימאנו כולם לשחרר את ישראל.

קפז) ואז תתגלה ממשלתו של הקב"ה, שכתוב, והיה ה' למלך על כל הארץ. ואז יתנדבו האומות בישראל, להביאם להקב"ה. כמו שכתוב, והביאו את כל אחיכם. אז יעמדו האבות לתחייה בשמחה, לראות גאולת בניהם כבתחילה. כמו שכתוב, כימי צאתך מארץ מצרים אראנו נפלאות.

חזרה לראש הדף
Site location tree