אתה נמצא כאן: קבלה לעם / ספריית כתבי מקובלים / הרב ד"ר מיכאל לייטמן / ספרים / פותחים את הזוהר / נספח 3. "זוהר לעם" מאמרים נבחרים / זיווג
הרב ד"ר מיכאל לייטמן

זיווג

הקב"ה מזווג זיווגים

פרשת לך לך

שמו) בכל הנשמות העתידות לבוא בעולם, כולן הן זיווגים זיווגים לפניו. שכל אחת מחולקת לזכר ונקבה. וכשבאים לעולם הזה, הקב"ה מזווג זיווגים, כמו שכתוב, בת פלוני לפלוני.

שמז) מה הוא הכוונה, במה שנאמר שהקב"ה אמר, בת פלוני לפלוני? הרי כתוב, אין כל חדש תחת השמש. אלא הכל כבר נעשה במעשה בראשית. והייתכן, שיהיו עניין הזיווגים דבר חדש בכל זיווג, שצריך להכריז בת פלוני לפלוני? אלא אין כל חדש תחת השמש, כתוב. מה שאין כן למעלה מהשמש יש חדש. ולמה הכריז כאן, לומר בת פלוני לפלוני, והרי נאמר, שבאותה שעה שהאדם נולד לעולם, מזדמנת לו בת זוגו?

שמח) אשריהם הצדיקים, שנשמותיהם מתעטרות לפני המלך הקדוש מטרם שבאות לעולם, להתלבש בגוף. באותה שעה שהקב"ה מוציא הנשמות לעולם, כל אלו הרוחות והנשמות כולם כלולים מזכר ונקבה, שמתחברים יחד.

שמט) ונמסרים בידי אותו הממונה, השליח, שהופקד על עיבור בני אדם, ושמו לילה. ובשעה שיורדים לעולם ונמסרים בידיו של אותו הממונה, הם מתפרדים זה מזה. ולפעמים אחד מקדים את חברו, לרדת להתלבש בבני אדם.

שנ) וכשמגיע עת הזיווג שלהם, הקב"ה, המכיר את הזכרים והנקבות של אלו הרוחות והנשמות, הוא מחבר אותם כמו שהיו בתחילה, מטרם שבאו לעולם. ומכריז עליהם, בת פלוני לפלוני. וכשמתחברים, נעשו שניהם גוף אחד ונשמה אחת. והם ימין ושמאל כראוי. שהזכר הימין של הגוף והנשמה, והנקבה חלק השמאל מהם. ומשום זה אין כל חדש תחת השמש, שאף על פי שהקב"ה מכריז בת פלוני לפלוני, עם כל זה אין זה חידוש, אלא החזרה למה שהיו מקודם שבאו לעולם. וכיוון שאין זה ידוע אלא להקב"ה, על כן מכריז עליהם.

שנא) והרי לומדים, שאין מזווגים לאדם אלא לפי מעשיו ודרכיו? ודאי, אם מעשיו ישרים, הוא זוכה להתחבר לבת זוגו, כמו שהיו מחוברים לעת צאתם מהקב"ה, מטרם שנתלבשו בגוף.

שנב) מי שמעשיו ישרים, באיזה מקום

 

יבקש את בת זוגו? כתוב, לעולם ימכור אדם כל מה שיש לו, ויישא בת תלמיד חכם. כי התלמיד חכם, הפיקדון של ריבונו נפקד בידו, וודאי ימצא אצלו בת זוגו.

שנג) כל אלו הנשמות הבאות בגלגול הנשמות, ואין להם בת זוג, יכולים להקדים ברחמים את הזיווג שלהם, שיקדימו וייטלו בת זוגו של אדם אחר. ועל זה העירו החברים ואמרו, אין נושאים נשים במועד, אבל מקדשים, שמא יקדימנו אחר ברחמים. ומדויק אמרו על אחר, כי אותו המגולגל שאין לו בת זוג, הוא משום שירד ונעשה לבחינת אחוריים, הנבחן בעצמו לבחינת נוקבא. ועל כן אין לו בת זוג. ועל כן נקרא המגולגל הזה בשם אחר, להורות שהוא בא מאחוריים. ועל כן נוהג בו, שייטול בת זוגו של חברו.

ועל כן קשים זיווגים לפני הקב"ה. כי לפי שזכר ונקבה המזדווגים, הם ב' חלקים של נשמה אחת. והיו מתחלקים כן עוד מטרם שבאו לעולם, אם כן למה אמרו שקשה זיווגו של אדם לפני הקב"ה? הרי אין כאן אלא חזרה על הנעשה מכבר? אבל לפי הנתבאר, שיש נשמות מגולגלות שאין להם בת זוג, אשר מקדימים ונוטלים בת זוג של חברו על ידי רחמים, ואחר כך, אם חברו זוכה במעשיו שיחזירו לו בת זוגו, צריך הקב"ה ליטול מזה ולתת לזה, וזהו קשה לפניו, לדחות אחד מפני חברו. ועל הכל ודאי, כי ישרים דרכי ה'. וכל מה שעושה הקב"ה, הוא טוב וישר.

שנד) אלו הבאים בגלגול הנשמות ואין להם בת זוג, מאיזה מקום לוקחים את בת זוגם? פרשה של בני בנימין מוכיח על הנשמות המגולגלות, שצריכים להקדים ברחמים וליטול מאחר את בת זוגם. ועל זה כתוב, שמא יקדימנו אחר ברחמים.

שנה) ודאי שקשים זיווגים לפני הקב"ה, כי צריך לקחת מזה ולתת לזה. אשרי חלקם של ישראל, שהתורה מלמדת אותם דרכיו של הקב"ה, וכל הנסתרות והגנוזות הצפונות לפניו.

שנו) תורת ה' תמימה, משום שהכל בה. אשרי חלקו מי שעוסק בתורה ואינו נפרד ממנה, כי כל מי שנפרד מתורה אפילו שעה אחת, הוא כמו שנפרד מחיי העולם. וכתוב, כי הוא חייךָ ואורך ימיךָ. וכתוב, אורך ימים ושנות חיים ושלום יוסיפו לָך.

 

השתוקקות

פרשת לך לך

רה) השתוקקותה של הנקבה לזכר עושה נפש. וכן רצון השתוקקותו של הזכר לנקבה, ודבקותו בה, מוציא נפש. והיא כוללת את הנפש מהשתוקקות הנקבה, ולוקחת אותה. ונכלל השתוקקות של התחתון, הנקבה, בהשתוקקות של העליון, הזכר. ונעשו ב' הנפשות רצון אחד בלי פירוד.

רו) ואז הנקבה כוללת הכל. שלוקחת ב' הנפשות ומתעברת מהזכר בהן. והשתוקקותם

 

של שניהם מתדבקים ונעשו אחד. ועל כן כלול הכל זה בזה. וכאשר הנשמות יוצאות, זכר ונקבה כלולים בהן כאחד.

רז) אחר כך, כיוון שיורדים לעולם, נפרדות זה מזה, הזכר מהנקבה. זה פונה לעברו, וזה פונה לעברו. והקב"ה מזווג אותם לאחר כך. ולא ניתן מַפְתח הזיווג לאחר, אלא להקב"ה בלבדו, שרק הוא יודע זיווגם, לחבר אותם כראוי, שיהיו זכר ונקבה מנשמה אחת.

 

אחד - זיווג השלם

פרשת ויקרא

קא) איך המילה אחד מורה על הזיווג השלם? כמו שכתוב, שמע ישראל ה' אלקינו ה' אחד. אחד, זו כנסת ישראל, המתאחדת בהקב"ה, זעיר אנפין. הזיווג של זכר ונוקבא

 

נקרא אחד, כי במקום שהנוקבא שורה, נקרא אחד, משום שזכר בלי נקבה נקרא חצי גוף. וחצי אינו אחד. וכשמתחברים יחד ב' חצאי גוף, נעשו גוף אחד, ואז נקראים אחד.

 

קנאה, תשוקה, אהבה

פרשת נח

קנד) התעוררות הזכר לַנקבה היא בעת שמקנא אותה. שיש צדיק בעולם, אין השכינה מסתלקת ממנו, ותשוקתה היא אליו. אז נתעוררת אליה תשוקה העליונה באהבה, מזעיר אנפין, כתשוקת הזכר לַנקבה בעת שמקנא אותה. כמו שכתוב, והקימותי את בריתי אִתָּךְ. שנתעוררה בי התשוקה בגללך. כמו שכתוב, ואת בריתי אקים את יצחק, שהוא בגלל יצחק. כמו בנח.

הנה הכל נמשך לעולם על ידי הנוקבא, בין התיקונים ובין הקלקולים, כמו שכתוב, ומלכותו בכל משלה. וכשהשפעה היא מתוקנת, היא נמשכת מזיווג זעיר אנפין ונוקבא. וכשהשפעה היא מקולקלת, היא

 

נמשכת מזיווג זו"ן (זעיר אנפין ונוקבא) דטומאה, הנקראים אל אחר, שהוא מתדבק בַּנוקבא דזעיר אנפין, ומושך אליו השפע דקדושה, ומהפכה לטומאה וקלקולים. וזאת הקנאה, שזעיר אנפין מקנא את הנוקבא, שאֵל אחר לא יתדבק בה.

וכשיש צדיק בעולם, אז מתוך גודל חשקת הנוקבא להשפיע לצדיק, היא מתרחקת מאל אחר, והאהבה של הזעיר אנפין מתגברת עתה ביותר, להזדווג עם השכינה, להשפיע להצדיק, כמו שאהבת גבר מתגברת על אשתו בעת שמקנא אותה, ומפחד, שלא תסתר עם אחר. כי כן זעיר אנפין היה מפחד, שהיא לא תתדבק להשפיע לאל אחר.

 

רחצתי את רגליי

זוהר חדש, בראשית

קז) בשעה שהקב"ה נועד עם המלכות, וישראל אינם כשרים להיות פתילה אליה, להאיר, שאינם ראוים להעלות מ"ן לצורך זיווג זעיר אנפין ומלכות, כתוב, פשטתי את כֻּתָּנְתִּי, איככה אלבשנה, רחצתי את רגליי, אֵיכָכָה אֲטַנְּפֵם.

פשטתי את כֻּתָּנְתִּי, היינו אלו הכינויים שהם נצח והוד, הלבושים, שכשמתחברים כולם הם נבחנים לכֻּתּׂנֶת של הקב"ה. וכשהוא נועד אצלה, הוא נשלל מכל הלבושים כדי להתחבר עמה. ועל כן אמר הקב"ה, פשטתי את כֻּתָּנְתִּי, כדי להתתקן ולהיות נכון להטיב לך, ואת אינך מתוקנת כראוי. עתה, איככה אלבשנה, איך אתלבש שוב באלו הלבושים, שאינם מאירים אלא באחוריים מרחוק, שעל ידי זה אחזור ואסתלק ממך.

קח) רחצתי את רגליי, איככה אטנפם. הרי רחצתי את רגליי מטינוף ההוא. ומה הוא? כי כאשר התקנתי ונועדתי לך, העברתי צד האחר הטמא מלפני רגליי. עתה איך אחזור להשים טינופת ההיא, לכסות על המקדש, מאחר שאת אינך מוכנה בתיקונייך להתתקן

 

אליי. מכאן למדנו, כשרוח הטומאה עובר מן העולם, אז מתגדל הכל למעלה ולמטה. ועל זה, רחצתי את רגליי, איככה אטנפם, כמקודם לכן.

כשרוצים להרחיק את הסטרא אחרא ולתקן את המלכות, שתהיה ראויה לזיווג עם זעיר אנפין, צריכים לתת מוקש לסטרא אחרא, כמו שכתוב, ונתתי את חַחִים בִּלְחָיֶיךָ, שנותנים לו תחילה אחיזה בקדושה, שבזה מפילים אותו אחר כך לגמרי.

וזה שכתוב, הרי רחצתי את רגליי מטינוף ההוא, כאשר התקנתי ונועדתי לך, כלומר בעת שהמלכות נתתקנת להיות ראויה לזיווג. העברתי צד האחר הטמא מלפני רגליי, על ידי זה שנתן לו תחילה אחיזה בקדושה, שעל ידי זה הפילו אחר כך והרחיקוהו לגמרי. עתה איך אחזור להשים טינופת ההיא, לכסות על המקדש. אם שוב תחזור ותתרחק ממנו, ואהיה צריך לתקן אותו שנית, נמצא שאהיה מוכרח לתת שוב אחיזה לסטרא אחרא במקדש, כדי להפילו, שאחיזה המוקדמת הזו נבחנת לטינוף הרגליים.

 

כתפוח בעצי היער

פרשת אחרי המות

שיז) כתפוח בעצי היער כן דודי בין הבנים. כמה חביבה כנסת ישראל לפני הקב"ה, שהיא משבחת לו בכתוב הזה. ולמה משבחת אותו בתפוח, ולא בדבר אחר, או בדבר שיש לו צבע, או ריח, או טעם.

שיח) כיוון שכתוב תפוח, נמצאת משבחת אותו בכל, בצבעים בריח ובטעם. כי מה תפוח

 

הוא רפואה לכל, אף הקב"ה רפואה לכל. מה התפוח נמצא בצבעים, שיש בו לבן אדום ירוק, אף הקב"ה נמצא בגוונים עליונים, חסד גבורה תפארת, שהם לבן אדום ירוק. מה תפוח יש בו ריח דק יותר מכל שאר אילנות, אף הקב"ה, ריח לו כלבנון. מה תפוח, טעים ומתוק, אף הקב"ה, חִכּוֹ ממתקים.



חזרה לראש הדף
Site location tree