אתה נמצא כאן: קבלה לעם / ספריית כתבי מקובלים / הרב ד"ר מיכאל לייטמן / ספרים / פותחים את הזוהר / נספח 3. "זוהר לעם" מאמרים נבחרים / ישראל והעמים
הרב ד"ר מיכאל לייטמן

ישראל והעמים

הבורא הציע את התורה לכולם

פרשת בלק

קמ) ה' מסיני בא, הוא כמו שכתוב, הנה אנכי בא אליך בעב הענן. ומסיני בא, ונגלה עליהם. וזרח משעיר למו, ממה שאמרו בני שעיר שאינם רוצים לקבל, מזה האיר לישראל. והוסיף להם אור ואהבה רבה. אף כך, הופיע והאיר לישראל מהר פארן, ממה שאמרו בני פארן, שאינם רוצים לקבל, מזה הוסיפו ישראל אהבה והארה יתרה.

קמא) על ידי מי נתגלה להם? הוא סוד עליון ויתגלה על ידי שאלתךָ. התורה יצאה מסוד עליון, מראש המלך הסתום, בינה. כשהגיע לזרוע שמאל, יצחק, גבורה, ראה הקב"ה בזרוע ההוא דם רע, שהיה מתרבה משם, שהוא עשו, סמאל. והסטרא אחרא אמר, יש לי לברר וללבן זרוע הזה, ואם לא אוריד דם רע ההוא, יפגום הכל. אמנם צריך לברר מכאן כל פגם.

קמב) קרא את סמאל, שׂרו של עשו, ואמר לו, אתה רוצה התורה שלי? אמר, מה כתוב בה. אמר, לא תרצח, כי דילג הקב"ה להראות לו המקום שצריך, שדילג על המקום שידע, שלא יוכל לעמוד בו. אמר סמאל, חס ושלום, תורה זו שלך הוא, ושלך תהיה, איני רוצה תורה זו. חזר והתחנן לפניו. אמר, ריבון העולם, אם אתה נותן התורה לי, כל ממשלתי תעבור, כי כל ממשלתי בהריגה. ואם אקבל התורה, לא תהיינה מלחמות. וממשלתי היא על כוכב מאדים, המורה על שפיכת דמים. ואם כן, הכל יתבטל מן העולם.

קמג) ריבונו של עולם, קח לך התורה שלך, ולא יהיה לי חלק ונחלה בה. אבל אם טוב לפניך, הרי העם בניו של יעקב, להם ראויה התורה. והוא חשב, שאמר עליהם קטרוג. וזה הוא, וזרח משעיר למו. משעיר ממש יצא האור לישראל, כלומר מסמאל, שרו של שעיר. אמר סמאל בלבו, ודאי אם בניו של יעקב יקבלו התורה, יעברו מן העולם, ולא יוכלו לשלוט לעולם. השיב לו הקב"ה כמה פעמים, כי אתה בכור ולך התורה ראויה. אמר לו, הרי לו היא הבכורה שלי, שנמכרה לו ואני הודיתי. אמר לו

 

הקב"ה, כיוון שאין אתה רוצה שיהיה לך חלק בתורה תסתלק ממנה לגמרי. אמר, טוב.

קמד) אמר לו הקב"ה, כיוון שכך, תן לי עצה, איך אעשה שיקבלו אותה בניו של יעקב, שאתה אומר. אמר לו סמאל, ריבונו של עולם, צריכים לשחד אותם. קח אור מאורם של צבאות השמים, ותן עליהם, ובזה יקבלו אותה, והנה מן האור שלי אתן מתחילה. הפשיט מעצמו האור, שהיה חוֹפֶה עליו, ונתן להקב"ה, שייתן אותו לישראל. זה שכתוב וזרח משעיר למו. משעיר ממש, שזה סמאל, שכתוב בו, ונשא השעיר עליו. למו, כלומר לישראל.

קמה) כיוון שביעֵר זה, את סמאל, והעביר דם הרע מזרוע שמאל, יצחק, גבורה, חזר לזרוע ימין, אברהם, חסד. ראה בה גם כן דם רע, ישמעאל. אמר, זרוע זה צריכים גם כן לנקותו מדם רע. קרא הקב"ה אל רהב, שרו של ישמעאל. אמר לו, אתה רוצה התורה שלי? אמר לו רהב, מה כתוב בה? דילג על הכל ואמר לו, לא תנאף. אמר, אוי לי. אם ירושה זו ינחיל אותי הקב"ה, היא ירושה רעה, שתעביר כל ממשלתי ממני, המיוסדת על ניאוף, כי ברכות המים לקחתי, את הברכה של דגת הים, שכתוב פרו ורבו. וכתוב, והפריתי אותו והרביתי אותו. וכתוב, והוא יהיה פרא אדם.

קמו) התחיל להתחנן לפני ריבונו. אמר לו, ריבונו של עולם, שני בנים יצאו מאברהם, הנה בניו של יצחק, תן להם, ולהם היא ראויה. אמר לו הקב"ה, איני יכול, כי אתה הבכור, ולך ראויה התורה. התחיל להתחנן לפניו. אמר, ריבון העולם הבכורה שלי תהיה לו, ואור ההוא שאני ירשתי בשביל הבכורה, קח ותן להם. וכך עשה הקב"ה, זה שכתוב הופיע מהר פארן...

קמח) כיוון שלקח הקב"ה מתנות האלו לישראל מאלו השרים השולטים על עשו וישמעאל, בא וקרא לכל רבבות קודש הממונים על שאר העמים, והשיבו לו גם כן כמו סמאל ורהב. ומכולם לקח וקיבל מתנות לתת לישראל.

 

נעשה ונשמע

פרשת לך לך

שטו) בָּרכו ה' מלאכיו עושי דברו, לשמוע בקול דברו. אשרי הם ישראל מכל שאר אומות העולם, שהקב"ה בחר בהם מכל שאר העמים. ועשה אותם לחלקו ונחלתו. ועל כן נתן להם התורה הקדושה, משום שכולם היו ברצון אחד על הר סיני, והקדימו עשיה לשמיעה. שאמרו נעשה קודם לנשמע.

שטז) כיוון שהקדימו עשיה לשמיעה, קרא הקב"ה למלאכים. אמר להם, עד כאן הייתם לפניי יחידים בעולם, מכאן ואילך הנה בניי בארץ חברים עמכם לכל דבר, אין לכם רשות לקדש את שמי, עד שישראל יתחברו עמכם בארץ. וכולכם יחד תהיו חברים לקדש את שמי, משום שהקדימו עשיה לשמיעה, כמו מלאכים העליונים עושים ברקיע, כמו שכתוב, בָּרכו ה' מלאכיו

 

עושי דברו מתחילה, ואחר כך כתוב, לשמוע בקול דברו.

שיז) בָּרכו ה' מלאכיו. אלו הם הצדיקים בארץ, שהם נחשבים לפני הקב"ה כמו מלאכים העליונים ברקיע, משום שהם גיבורי כוח, שמתגברים על יצרם, כגיבור המתגבר על שונאיו. לשמוע בקול דברו, שזוכים בכל יום לשמוע קול ממרום ובכל שעה שצריכים.

שיח) מי יוכל לעמוד עמהם, עם אלו הקדושים העליונים? אשריהם היכולים לעמוד לפניהם. אשריהם היכולים להינצל מהם. השגחתו של הקב"ה עליהם בכל יום. איך אנו יכולים לעמוד לפניהם? ועל כן כתוב, אשרי תבחַר ותקָרֵב ישכון חצֵרֶיךָ. וכתוב, אשרי אדם עוז לו בָּך.

 

דודי לי ואני לו

פרשת נח

קח) כאשר הלבנה מתמלאת עם ברכות למעלה כראוי, באים ישראל ויונקים ממנה בלבדם. ועל כן כתוב, ביום השמיני, עצרת תהיה לכם. עצרת הוא אוסף. כי כל מה שנאסף מהברכות העליונות, אינם יונקים ממנה עמים אחרים, חוץ מישראל בלבדו. ומשום זה כתוב, עצרת תהיה לכם. לכם, ולא לשאר עמים. לכם, ולא לשאר ממונים.

קט) ועל כן ישראל מְרַצים את הקב"ה במים, שמנסכים על המזבח. כדי לתת לַממונים של האומות חלק מהברכות, שיתעסקו בו ולא יתערבו אחר כך בשמחתם של ישראל, כאשר יינקו ישראל ברכות העליונות. ועל יום זה כתוב, דודי לי ואני לו. שאחר אינו מתערב עמנו.

קי) משל למלך, שהזמין את אוהבו

 

לסעודה, שהוא עושה ביום מסוים, כדי שאוהב המלך ידע שהמלך רוצה בו. אמר המלך, עתה אני רוצה לשמוח עם אוהבי לבדו, ואני מתירא, שאני אהיה בתוך הסעודה עם אוהבי, יבואו כל אלו השוטרים הממונים, וישבו עמנו אל השולחן, לסעוד סעודת השמחה עם אוהבי ביחד.

מה עשה האוהב, הוא הקדים תבשילים של ירקות ובשר שור, והקריב לאכול לפני אותם השוטרים הממונים, ואחר כך ישב המלך עם אוהבו, לאותה סעודה העליונה מכל מעדני עולם. ובעוד שהוא עם המלך בלבדו, שואל ממנו כל צרכיו, והוא נותן לו, והמלך שמח עם אוהבו בלבדו, וזרים לא יתערבו ביניהם. כך ישראל עם הקב"ה. משום זה כתוב, ביום השמיני עצרת תהיה לכם.

 

המקטרגים חוזרים לאהוב את ישראל

פרשת אמור

רעג) כל אלו הקרבנות, ע' (70) פרים, הוא לתת מזון לַממונים של שאר העמים. כי מתוך שהקב"ה אוהב את בניו, רוצה שכל השרים יהיו אוהבים שלהם. כמו שכתוב, ברצות ה' דרכי איש, גם אויביו ישלים איתו.

 

שאפילו כל המקטרגים העליונים חוזרים להיות אוהבים לישראל. כשהכוחות של מעלה חוזרים להיות אוהבים לישראל, כל אלו שלמטה על אחת כמה וכמה.

 

מעשי ישראל קובעים הכל

פרשת ויחי

תיב) אילו אצרו ישראל מעשים טובים לפני הקב"ה, לא היו עומדים עליהם עמים עכו"ם בעולם. אבל ישראל גורמים לשאר העמים, להרים את ראשם בעולם, כי אם ישראל לא היו חוטאים לפני הקב"ה, היו שאר עמים עכו"ם נכנעים לפניהם.

 

תיג) אם לא היו ממשיכים ישראל במעשים רעים לצד האחר בארץ ישראל, לא היו שולטים שאר עמים עכו"ם בארץ ישראל, ולא הוגלו מן הארץ. ועל זה כתוב, כי דַלוֹנוּ מאוד, שאין לנו מעשים טובים כראוי.

 

בגלות, ישראל ניזונים משִירָיים של האומות

פרשת תרומה

תפה) ואכלת ושבעת וברכת את ה' אלקיך. כמה מאושרים ישראל, שהקב"ה רצה בהם, וקירב אותם אליו מכל העמים, ובשביל ישראל הוא נותן מזונו ושובע לכל העולם, ואם לא ישראל, לא היה הקב"ה נותן מזונות לעולם. ועתה שישראל בגלות, על אחת כמה וכמה שכל העולם מקבלים מזונות ושובע כפליים, כדי שהתמצית מהם יספיק לישראל.

תפו) בזמן שהיו ישראל בארץ הקדושה, היה יורד להם מזון ממקום עליון, והם נתנו חלק תמצית לעמים עכו"ם, והעמים כולם ניזונו מתמצית. ועתה שישראל בגלות, נתהפך הדבר באופן אחר, שהמזון מגיע לאומות העולם, וישראל מקבלים מהם תמצית.

תפז) משל למלך שהכין סעודה לבני ביתו, כל זמן שהם עושים רצונו, אוכלים

 

בסעודה עם המלך, ונותנים לכלבים חלק של עצמות לגרור. בשעה שבני ביתו אינם עושים רצונו של המלך, נותן כל הסעודה לכלבים, ונותן לבני ביתו העצמות.

תפח) כל זמן שישראל עושים רצונו של אדונם, הנה על שולחן המלך הם אוכלים וכל הסעודה הוכן בשבילם, ומשמחה שלהם הם נותנים העצמות, שהוא תמצית, לעכו"ם. וכל זמן שישראל אינם עושים רצונו של אדונם, הולכים בגלות, והסעודה ניתנה לכלבים, ולהם ניתנה התמצית. כמו שכתוב, ככה יאכלו בני ישראל את לחמם טמא בגויים. כי אוכלים התמצית מגיעול שלהם, ממזונם המאוס. אוי לבן מלך, שיושב ומצפה לשולחנו של העבד, שמה שנשאר משולחנו הוא אוכל.

 

כשישראל נופלים, הם גרועים יותר מכולם

פרשת ויחי

קצו) מה בין ישראל לעכו"ם? ישראל, כשנמצא אדם מת, הוא מטמא לכל גוף והבית נטמא. וגוף של עכו"ם אינו מטמא לאחר, וגופו אינו טמא כשהוא מת.

קצז) ישראל שמת, כל הקדושות של אדונו נעברים ממנו, נעבר ממנו צלם הקדוש, ונעבר ממנו רוח הקדוש. ונשאר גופו טמא.

קצח) אבל עכו"ם, נוכרי, עובד עבודה זרה, שבחייו טמא מכל הצדדים, הצלם שלו טמא, והרוח שלו טמא. משום שטומאות אלו

 

שורות בתוכו, אסור להיקרב אצלו. כיוון שמת, יוצאות כל אלו הטומאות ממנו, ונשאר הגוף בלי טומאה לטַמְאות.

קצט) ואף על פי שהגוף שלהם טמא בין בחייהם ובין במיתתם, אבל בחייהם, שכל הטומאות נמצאות בהם, יש להם כוח לטַמְאות אחרים. במיתתם, שיצאו כל הטומאות מהם, אינם יכולים לטַמְאות. וגוף של ישראל לאחר מותו יכול לטַמְאות אחרים, משום שכל הקדושות יצאו ממנו, ושורה עליו צד האחר.

 

שהות ישראל בקרב עם אחר מחזקת אותו

פרשת שמות

עה) ויקם מלך חדש על מצרים. כל העמים שבעולם וכל המלכים שבעולם, לא נתחזקו בממשלתם אלא בשביל ישראל. מצרים לא היו שולטים על כל העולם, עד שבאו ישראל ונכנסו שם בגלות. אז נתגברו על כל העמים שבעולם. בבל לא נתחזק על כל העמים שבעולם, אלא בשביל ישראל, שיהיו בגלות אצלם. אֱדוֹם לא נתחזקו על כל העמים שבעולם, אלא בשביל ישראל, שיהיו בגלות אצלם. כי העמים האלו היו בשפלות בין שאר העמים, והיו ירודים מכולם, ובשביל ישראל נתחזקו.

עו) מצרים היו שפלים מכל העמים. עבדים ממש נקראים, כי המצרים היו שפלים מכל העמים. בבל היו שפלים, כמו שכתוב, הן ארץ כשדים זה העם לא היה. אֱדוֹם היו שפלים, שכתוב, הנה קָטׂן נתתיך בגויים, בזוי אתה מאוד.

עז) וכולם אינם מקבלים תוקף אלא

 

בשביל ישראל. כי כשישראל בגלות אצלם, הם מתחזקים מיד על כל העמים שבעולם. משום שישראל בלבדם הם כנגד כל העמים שבעולם. כשנכנסו ישראל בגלות מצרים, מיד הייתה קימה למצרים, ונתחזקה ממשלתם למעלה מכל העמים, שכתוב, ויקם מלך חדש על מצרים. ויקם, פירושו קימה הייתה להם, שנתחזק וקם אותו מלאך הממונה לממשלת מצרים, וניתן לו תוקף וממשלה על כל הממונים של שאר העמים.

כי מתחילה ניתן ממשלה לאותו הממונה של מעלה, ואחר כך לעם שלו של מטה. ומשום זה אומר הכתוב, ויקם מלך חדש על מצרים. זהו הממונה שלהם, חדש היה, כי עד היום הזה לא היה לו ממשלה על שאר העמים, ועתה הוקם למשול על כל העמים שבעולם. ואז נתקיים, תחת שלוש רגזה ארץ, תחת עבד כי ימלוך. כי המצרים היו עבדים.

 

סיבת צערם של ישראל

פרשת פנחס

קמג) יום אחד בא לרבי אליעזר חכם אחד גוי, אמר לו זקן זקן...

קמד) אתם אומרים, שאתם קרובים למלך העליון יותר מכל שאר העמים. מי שמקורב אל המלך, הוא שמח תמיד בלא צער, בלא יראה, בלא צרות. והרי אתם נמצאים תמיד בצער ובצרות וביגון יותר מכל בני העולם. ואנו, לא קרב אלינו צער וצרה ויגון כלל, הרי שאנו קרובים למלך העליון. ואתם רחוקים ממנו, ועל כן יש לכם צער וצרה ואבל ויגון, מה שאין לנו...

קנב) השאלה ששאל אותו הגוי, הוא כך. ודאי אנו קרובים אל מלך העליון יותר מכל שאר העמים. ודאי כך הוא, שישראל, עשה אותם הקב"ה, לב של כל העולם. וכך הם ישראל בין שאר האומות, כמו לב בין האיברים. וכמו שאיברי הגוף לא יכלו להתקיים בעולם

 

אפילו רגע אחד בלי הלב, כך כל העמים אינם יכולים להתקיים בעולם בלא ישראל. וגם ירושלים היא כך בין שאר הארצות, כמו לב בין האיברים. ועל כן היא באמצעו של כל העולם, כמו לב שהוא באמצע האיברים.

קנג) וישראל מונהגים תוך שאר העמים, כמו הלב בתוך האיברים. הלב הוא רך וחלש והוא קיום של כל האיברים, וכל האיברים אינם יודעים מצער וצרה ויגון כלל, אלא הלב, שבו הקיום ובו התבונה. שאר האיברים, אין הצער והיגון קרבים אליהם כלל, כי אין בהם קיום, ואינם יודעים כלום. כל שאר האיברים אינם קרובים אל המלך, שהוא החכמה והתבונה, השורים במוח אלא לב. ושאר איברים רחוקים ממנו, ואינם יודעים ממנו כלל. כך ישראל קרובים אל המלך הקדוש, ושאר העמים רחוקים ממנו.

 

חושך שבטו, שונא בנו

פרשת שמות

שד) כתוב, חוֹשֵׂךְ שבטו שונא בנו. וכתוב, אהבתי אתכם, אמר ה'. וכתוב, ואת עשו שנאתי. שנאתי הוא כמו שכתוב, חושך שבטו שונא בנו. שנאתי אותו, ועל כן

 

חשַׂכתי שבט ממנו. כל שכן תלמידי חכמים, שאינו חושך שבטו מהם, שהקב"ה אינו רוצה, שייפרדו מעץ החיים אפילו רגע אחת.

 

משל המטרוניתא והפילגשים

פרשת בשלח

קנא) ... בדומה למלך, שהזדווג במטרוניתא עליונה. ראה המלך היקר שלה, שהיא עולה על כל שאר המטרוניתות שבעולם. אמר, כולן נחשבות לפילגשים כלפי מטרוניתא הזו שלי. היא עולה על כולן. מה אעשה לה. אלא כל הבית שלי יהיה בידיה. הוציא המלך כרוז, מעתה כל דברי המלך יהיו נמסרים ביד המטרוניתא. והפקיד המלך בידיה כל כלי זין שלו, כל בעלי המלחמה, כל אבני יקר של המלך, כל אוצרות המלך. אמר, מעתה, כל מי שיבקש לדבר עמי, לא יוכל לדבר עמי, עד שיודיע אל המטרוניתא.

קנב) כך הקב"ה מרוב החביבות והאהבה שלו בכנסת ישראל, המלכות, הפקיד הכל ברשותה. אמר, הרי כל השאר, אינן נחשבות אצלה לכלום. אמר, שישים המה מְלָכות,

 

אחת היא יונתי תמתי. מה אעשה לה, אלא, כל הבית שלי יהיה בידיה. הוציא המלך כרוז, מעתה כל דברי המלך יהיו נמסרים ביד המטרוניתא. הפקיד בידיה כל כלי זין שלו. כמו שכתוב, הנה מיטתו שלשלמה שישים גיבורים סביב לה, כולם אחוזי חרב מלומדי מלחמה.

קנג) אמר המלך מכאן והלאה המלחמות שלי תימסרנה בידך, כלֵי הזין שלי ובעלי המלחמה יהיו בידך. מכאן ולהלאה את תהיי שומרת לי. כמו שכתוב, שומר ישראל, שהוא זעיר אנפין, הנקרא ישראל. מכאן ולהלאה, מי שצריך לי לא יוכל לדבר עמי, עד שמודיע למטרוניתא. שכתוב, בזאת יבוא אהרון אל הקודש. זאת היא המלכות. היא שליח המלך לכל. נמצא שהכל הוא בידיה, וזה הוא כבוד המטרוניתא.

 

אל תיראי תולעת יעקב

פרשת וישלח

רנ) כל עמי העולם עובדי עכו"ם, נתן אותם הקב"ה תחת שרים ממונים ידועים. וכולם הולכים אחר אלוהיהם. וכולם שופכי דמים ועושי מלחמה, גוזלים ומכים ומנאפים, ומתערבים בכל העושים מעשים להרע, ומתגברים תמיד בכוחם להרע.

רנא) וישראל, אין להם גבורה וכוח לנצח אותם, רק בפיהם, בתפילה. כמו תולעת, שאין לה גבורה וכח, אלא בפה. ובפה היא שוברת הכל. ועל כן נקראים ישראל תולעת.

רנב) אל תיראי תולעת יעקב. מה תולעת, אין לשום ברייה בעולם, כמו לתולעת הזו של טוויית המשי, שממנה יוצאים כל לבושי כבוד, תלבושת המלכים, ולאחר טווייתה

 

זורעת זרע ומתה, ואחר כך מאותו זרע שנשאר ממנה קמה לתחייה כמקודם לכן ושוב היא חיה, כך הם ישראל כאותה התולעת. שאף על פי שמתים, יחזרו ויחיו בעולם כמקודם לכן.

רנג) וכן נאמר, כי כחומר ביד היוצר, כן אתם בְּיָדִי בית ישראל. זהו חומר של אותה זכוכית, אשר אף על פי שנשברת, חוזרת ומתתקנת, ויש לה תקנה כמקודם לכן. כך ישראל, אף על פי שמתים, חוזרים לתחייה.

רנד) ישראל, זה עץ החיים, זעיר אנפין. ומשום שבני ישראל נתדבקו בעץ החיים, יהיו להם חיים, ויקומו מעפר, ויתקיימו בעולם, ויהיו לעם אחד לעבוד את הקב"ה.

חזרה לראש הדף
Site location tree