אתה נמצא כאן: קבלה לעם / ספריית כתבי מקובלים / הרב ד"ר מיכאל לייטמן / ספרים / פותחים את הזוהר / נספח 3. "זוהר לעם" מאמרים נבחרים / עניים ועשירים
הרב ד"ר מיכאל לייטמן

עניים ועשירים

צדקה לעני

פרשת בחוקותי

כ) אוי להם לבני אדם, שאינם יודעים, ואינם משגיחים בכבוד אדונם. כי מי עושה השם הקדוש בכל יום? הווי אומר, מי שנותן צדקה לעניים.

כא) העני אחוז בדין. וכל מאכלו בדין, במקום שנקרא צדק, מלכות. כמו שכתוב, תפילה לעני כי יעטוף. תפילה זו תפילה של יד, המלכות. כשאינה בזיווג עם זעיר אנפין, היא ענייה ונקראת צדק. ומי שנותן צדקה לעני, עושה למעלה את השם הקדוש שלם כראוי, שמְחַבְּרָהּ עם זעיר אנפין המשפיע לה הכל. משום שצדקה היא עץ החיים, זעיר אנפין. וצדקה נותנת ומַשפעת לצדק, המלכות. וכשנותנת לצדק, אז מתחבר זה בזה, זעיר אנפין במלכות, והשם הקדוש נמצא שלם. מי שעושה התעוררות זו שלמטה, שנותן צדקה, הוא ודאי כאילו עשה את השם הקדוש בשלמות. כעֵין שעושה למטה כך מתעורר למעלה. ועל כן כתוב, אשרי שומרי משפט עושה צדקה בכל עת. עושה צדקה, זהו

 

הקב"ה. כביכול הוא עשה אותו.

כב) עני מקומו מלכות, שאיננה בזיווג עם זעיר אנפין, משום שהעני אין לו משלו כלום, אלא מה שנותנים לו. הלבנה, המלכות, אין לה אור משלה, אלא מה שנותן לה השמש, זעיר אנפין.

כג) עני חשוב כמת, משום שאותו מקום גרם לו, כי במקום מיתה הוא מצוי. כי המלכות הוא עץ הדעת טוב ורע, שאם זוכה הרי טוב וחיים, ואם אינו זוכה הרי רע ומוות. ומשום זה נקרא מת. ואותו שמרחם עליו, הוא נותן לו צדקה, וגורם שעץ החיים, שנקרא צדקה, שורה על עץ הדעת, שהוא אילן המוות, כמו שכתוב, וצדקה תציל ממוות. ונמצא, כמו שהאדם עושה למטה, שמְחַיֶה את העני, שנקרא מת, כן הוא עושה למעלה ממש, שמשרה אילן החיים על אילן המוות. אשרי חלקו שזכה לעשות שֵׁם הקדוש למעלה, לייחדה עם זעיר אנפין. משום זה עולה צדקה על הכל.

 

פרשת תרומה, מעשר וחלה

פרשת ויקרא

קיט) על ג' חטאי העולם, תרומה מעשר וחלה, שאינם מפרישים, בא רעב לעולם. וכל החטאים האלו אינם נמצאים אלא בעשירים, משום שלבם גבוה עליהם, ואינם נמצאים בעניים. ומה הדין, שהקב"ה ממית את העניים, ומשאיר את העשירים? כי רק העניים מתים מרעב ולא העשירים. הרי מעתה יוסיפו העשירים לחטוא לפניו, כיוון שאינם נפגמים. כשרוצה הקב"ה להיפרע מן הרשעים ולהאביד אותם מן העולם, אז נותן להם שלום בעולם הזה, וממלא להם הכל.

קכ) כל בני העולם אינם נמצאים קרובים אל המלך העליון, כמו אלו הכלים שהוא משתמש בהם. והם, לב נשבר ונדכֶּה, ואֶת דַכָּא ושפל רוח. אלו הם כלי המלך. וכשנמצאת בצורת בעולם, ורעב, והדין

 

מתחזק על העניים, אז הם בוכים וצועקים לפני המלך, והקב"ה מקרבם יותר מכל אדם. כמו שכתוב, כי לא בָזָה ולא שִׁקַּץ עֱנוּת עני. ואז הקב"ה פוקד, על מה בא הרעב לעולם. אוי להם לאלו הרשעים שגרמו את זה.

קכא) כשמתעורר המלך להשגיח בעולם, על קול צעקתם של העניים, הרחמן יצילנו מהם ומעלבונם, אז כתוב, שמוע אשמע צעקתו. שמוע אשמע, כתוב ב' פעמים. אחד, הוא להשגיח בקולם. ואחד, הוא להיפרע מאלו שגרמו להם את זה. כמו שכתוב, ושמעתי כי חנון אני וחרה אפי. ועל כן, בשעה שהרעב נמצא בעולם, אוי להם לאלו העשירים הרשעים מחמת קול צעקתם של העניים לפני הקב"ה.

חזרה לראש הדף
Site location tree