אתה נמצא כאן: קבלה לעם / ספריית כתבי מקובלים / הרב ד"ר מיכאל לייטמן / ספרים / פותחים את הזוהר / נספח 3. "זוהר לעם" מאמרים נבחרים / ערב רב
הרב ד"ר מיכאל לייטמן

ערב רב

הערב רב מעכבים את ישראל בגלות יותר מהאומות

פרשת פנחס

שעז) הערב רב הם שְׂאור שבעיסה, שנתערבו בישראל כמו שאור בעיסה. ואומות העולם דומות למוֹץ. הערב רב מעכבים את ישראל בגלות, יותר מהאומות עכו"ם (עובדי

 

כוכבים ומזלות). כמו שהעמידו חכמים, מי מעכב, שאור שבעיסה מעכב. כי הערב רב דבקים בישראל כשאור בעיסה. אבל אומות העולם אינם אלא כַּמוץ, אשר תִּדְפֶנוּ רוח.

 

התרחקות מפנימיות התורה

פרשת נשא

קא) אמר אליהו לרעיא מהימנא, השעה לעלות למעלה ולהביא הגאולה השלמה, אמור אתה עליי בשבועה, כלומר שתשביעני למהר הגאולה. כי בשבילך אני רוצה לעלות. כי נתן לי הקב"ה רשות, להתגלות לך בבית האסורים שלך, בקבורה שלך, ולעשות עמך טוב, כי אתה מְחוֹלָל מעוונות העם. שכמו בבית האסורים הוא ביניהם, כמו שכתוב, והוא מְחוֹלָל מפשעינו.

קב) אמר לו רעיא מהימנא, בשבועה עליך בשם הוי"ה, שלא תאחר הגאולה בכל יכולתך, כי אני נמצא בצער רב. כי עליי כתוב, ויפן כה וכה וירא כי אין איש, עוזר לי, להוציאני מצער הזה מקבורה הזו, שנאמר עליי, וייתן את רשעים קִבְרוֹ. ואינם מכירים אותי, ואני נחשב בעיניהם, בין הערב רב הרשעים, ככלב מת שסרח ביניהם, כי חכמת סופרים תסרח ביניהם בכל עיר ועיר, ובכל מקום שישראל מפוזרים ביניהם בין המלוכות. ונעשו הערב רב רועים על ישראל, שהם צאן הקב"ה, שנאמר עליהם, וְאַתֶּן צאני צאן מרעיתי, אדם אתם. ואין להם יכולת לעשות טוב עם תלמידי חכמים.

כי משה רבינו, שנקרא רעיא מהימנא, הוא התורה ודעת הפנימי, שלא תתגלה אלא בגאולה השלמה, ועד אז נאמר עליו, והוא

 

מְחוֹלָל מפשעינו. כי התורה, שהוא רעיא מהימנא, נתחוללה ונעשתה חלולה, כי נעלמה הפנימיות שבה, ולא נשארה לנו רק החיצוניות. ואני נחשב בעיניהם, בין הערב רב הרשעים, ככלב מת שסרח, כלומר, שהם מתרחקים מפנימיות התורה, כמו שמתרחקים מסירחון. שעליה אמרו, וחכמת חכמים תסרח.

קג) ואנשי חיל ויראי חטא מסובבים מעיר לעיר ולא יחוננו. והערב רב מחרימים אותם ביניהם. ובמקומות רבים אין נותנים להם רק דבר קצוב, באופן שלא תהיה תקומה לנפילה שלהם, ואפילו חיי שעה. וכל החכמים ואנשי חיל ויראי חטא, נמצאים בצער בדוחק וביגון, ונחשבים ככלבים. בנים המסולאים בפז, איכה נחשבו לנִבְלֵי חֶרֶשׂ בראש כל חוצות. שאינם מוצאים אכסניא ביניהם.

קד) ואלו הערב רב, הם עשירים, בשלווה, בשמחה, בלי צער, ובלי יגון כלל, גזלנים בעלי שוחד, שהם דיינים ראשי העם. כי מלאה הארץ חמס מפניהם, עליהם נאמר, היו צָרֶיהָ לראש. אמר רעיא מהימנא לאליהו, בשבועה עליך, פעם שנית, בחי ה' צבאות אלקי ישראל יושב הכרובים, שכל אלו הדברים לא ייפלו מפיך ובכל יכולתך תאמר אותם לפני הקב"ה, ולהראות הדחק שלהם.

 

בהמה ואדם

פרשת נשא

צה) הערב רב, הם עמי הארץ שהם חושך, ולא נקראו ישראל, אלא עבדים מכורים לישראל, משום שהם כבהמות.

צו) וישראל נקראים אדם. ויש בישראל בהמה ואדם, כמו שכתוב, וְאַתֶּן צאני צאן מרעיתי, אדם אתם. ואתן צאני צאן מרעיתי, אלו הם עמי הארץ, שהם טובים מצד הטוב. אדם אתם, תלמידי חכמים.

צז) לו עמי שומע לי, ישראל. אמר עמי ואמר ישראל. עמי, הם עמי הארץ. ישראל, הם תלמידי חכמים. ובשבילם נאמר, ובני ישראל יוצאים ביד רמה.

צח) כמו שחילק אותם הקב"ה בהר סיני, כך יחלוק אותם בגאולה אחרונה. כי ישראל, נאמר בהם, וחמושים עלו בני ישראל מארץ מצרים. וחמושים, פירושו מצד עץ החיים, זעיר אנפין, חמישים שנה של יובל, בינה,

 

שזעיר אנפין מקבלם מבינה. כמו שכתוב, המה יעלו בהר. ובהם, וַיִּסַּע מלאך האלקים, ההולך לפני מחנה ישראל. ולהם נאמר, ואשא אתכם על כנפי נשרים, שהם ענני כבוד, ואביא אתכם אליי. וכן, ובני ישראל יוצאים ביד רמה. כך יוציא את תלמידי החכמים בכל הכבוד הזה.

צט) וכמו שנאמר בעמי הארץ מצד הטוב, ויתייצבו בתחתית ההר, כך יהיו בגאולה האחרונה, תחת תלמידי החכמים, כעבד שהולך לרגלי הסוס של אדונו. וכמו שנאמר להם בתחתית ההר, אם תקבלו את התורה מוטב, ואם לאו, שם תהא קבורתכם, כך יאמר להם בגאולה האחרונה, אם תקבלו עליכם תלמיד חכם ביציאה מן הגלות, כמו אדם הרוכב על סוס, ועבד המשמש לו, מוטב. ואם לא, שם, בגלות, תהא קבורתכם.

 

חמישה מינים בערב רב

פרשת בראשית

רכד) ה' (5) מינים הם בערב רב, שהם נפילים, גיבורים, ענקים, רפאים, עמלקים, ובסיבתם נפלה ה' זעירא ממקומה, מהבינה. כי זה לעומת זה עשה אלקים. וכמו שיש ה' בחינות כח"ב תו"מ (כתר, חכמה, בינה, תפארת ומלכות) בַּקדושה, כן יש כנגדן בַּקליפות. והם ה' מינים הנ"ל שבערב רב, שראשי תיבות שלהם הוא נג"ע ר"ע, או ענ"ג ר"ע. כי על ידי הרע מתהפך ענ"ג להיות נג"ע, והנֶגַע נעשה עׂנג. ואלו ה' מינים ערב רב, מעורבים בישראל ומחטיאים אותם. ומשום זה נופלת ה' זעירא ממקומה, ממקום מיתוקה בַּבינה.

בלעם ובלק היו מבחינת עמלק, כי תיקח את האותיות ע"ם מן השם בלעם, ואותיות ל"ק מן השם בלק, תישארנה האותיות בב"ל. כלומר ב"ל מן בלעם, ב' מן בלק. ונמצא אשר ב' הקליפות עמלק ובבל מרומזות בַּשמות בלעם ובלק. ומשמיענו בזה, אשר עמלק היא בחינת ראש דקליפות וכתר, כמו קליפת בב"ל, שנאמר עליה, ראשו של זהב טוב. כי לולא היו שניהם מבחינות שוות, לא היו יכולים להידבק בחיבור אחד בבלעם ובלק.

רכה) ואלו הם שנשארו, מאלו שנאמר עליהם בַּמבול, וַיִמח את כל היקום, ואלו שנשארו מקליפת עמלק בגלות הד', גלות אדום, המה ראשים בַּעולם, בכוח רב. והוא משום שקליפה זו היא בחינת ראש וכתר דקליפות. והם נעשים כלֵי חמס לישראל. ועליהם נאמר בַּמבול, כי מלאה הארץ חמס. אלו הם העמלקים. ונתבאר מין הראשון של החמש מינים דערב רב, שהם העמלקים. והם כתר דקליפות.

רכו) הנפילים דערב רב, עליהם נאמר, ויראו בני האלוהים את בנות האדם כי טובות הנה. ואלו הם מין השני מהערב רב, כלומר בחינת חכמה דקליפות. והם מאלו הנפילים של מעלה, כלומר שנמשכים מן עוזא ועזאל, שהיו מלאכי מעלה והִפִּילם הקב"ה משמים, ועל כן נקראים נפילים. ואלו נפילים דערב נמשכים מהם.

כשרצה הקב"ה לעשות האדם, שאמר לַמלאכים, נעשה אדם בצלמנו, רצה לעשותו ראש על כל מלאכי מעלה. שהוא יהיה הממונה על כל המלאכים, והם יהיו פקידים תחת שליטתו, כמו שנאמר ביוסף, ויַפְקֵד פקידים על הארץ.

רכז) ועל כן רצו המלאכים לקטרג עליו, ואמרו להקב"ה, מה אנוש כי תזכרנו, הלוא הוא עתיד לחטוא לפניך, ולמה אתה משפיל אותנו תחתיו. אמר להם הקב"ה, אם אתם הייתם למטה בארץ כמו האדם, הייתם חוטאים יותר ממנו. מיד, ויראו בני האלוהים את בנות האדם כי טובות הנה, חשקו בהם. והפיל אותם הקב"ה למטה בשלשלאות.

רכח) ואלו בני האלוהים הם עוזא ועזאל, שהנשמות של הערב רב ממין הב', נמשכים מהם, שהם נפילים, משום שהפילו עצמם

 

מקדושתם, לִזנוֹת אחרי נשים שהן טובות. ומשום זה גם הקב"ה הפיל אותם הערב רב מעולם הבא, שלא יהיה להם חלק שם, ונתן להם שכרם בעולם הזה, כמו שכתוב, ומשלם לשונאיו על פניו. והנה נתבאר מין השני דערב רב הנקרא נפילים, שהם בחינת חכמה דקליפות.

רכט) הגיבורים, שהם מין הג' של הערב רב, שנתערב בישראל. עליהם נאמר, המה הגיבורים אשר מעולם אנשי השם, והם נמשכים מצד אלו שנאמר עליהם, הבה נבנה לנו עיר ונעשה לנו שם, כלומר מצד
דור הַפַּלָגָה.

מין הזה דערב רב בונים בתי כנסיות ומדרשות, ונותנים בהם ספר תורה ועטרה על ראשו, והיינו כנגד הכתוב, עיר ומגדל וראשו בשמים, בונים בתי הכנסיות ומדרשות, הוא כנגד עיר. ונותנים שם ספר תורה, הוא כנגד מגדל. ועטרה על ראשו, כנגד ראשו בשמים. ואינם מתכוונים לשם ה', אלא לעשות לעצמם שם, כמו שכתוב ונעשה לנו שם. ובני הסטרא אחרא, מתגברים על ישראל, שנתברכו להיות כעפר הארץ, וגוזלים אותם, והעבודה נשברת ונחרבת, הבתי כנסיות ומדרשות שעשו. ועליהם נאמר, והמים גברו מאוד מאוד על הארץ. כלומר, הקליפות והסטרא אחרא, הנקראות מים, חרבו את הארץ בהתגברותם. ונתבאר מין הג' של הערב רב, שהם הגיבורים, והם כנגד בינה דקליפה.

רל) הרפאים, הם מין הרביעי של הערב רב שנתערב בישראל. אם יראו שעת צרה לישראל, מניחים אותם ומתפרשׁים מהם. ואפילו יש להם כוח להצילם, אינם רוצים להצילם, והם נרפים מהתורה, ומתרחקים ממנה ומכל אלו העוסקים בַּתורה. כלומר, שמתרחקים מהתורה ומישראל בשביל טובת עובדי עבודה זרה. והם לא יקומו לתחיית המתים. בעת שיבוא פקודה לישראל ויוושעו מצרתם, נאמר עליהם, וַתְּאַבֵּד כל זכר למו. כי להיותם תולדות החושך, נאבדים בהכרח עם ביאת האור לישראל. ונתבאר מין הרביעי של הערב רב, שהם הרפאים, והם כנגד זעיר אנפין דקליפה.

רלא) ענקים, הם מין חמישי של הערב רב, שהם מזלזלים באלו שנאמר בהם וענקים לגרגרותיך, כלומר בישראל מקיימי התורה. ועליהם נאמר, רפאים יֵחשבו אף הם כענקים. כי רפאים וענקים שקולים זה כזה. אלו הם שמחזירים את העולם לתוהו ובוהו. וסוד הדבר הוא, חרב בית המקדש, נאמר עליו, והארץ הייתה תוהו ובוהו. כי בית המקדש הוא עיקר העולם וישוב העולם. ועל כן נחשב כאילו כל הארץ הייתה תוהו ובוהו. וב' מיני ערב רב הללו שנתערבו בישראל, גורמים חורבן בית המקדש. תכף כשיבוא האור לישראל, שהוא הקב"ה, יימחו מן העולם ויאבדו. אבל גאולת ישראל אינו תלוי במחייתם אלא רק במחיית עמלק, עד שימחֶה אותו, שבו היא השבועה, כי יד על כס יה.

 

עבודה זרה

פרשת כי תצא

לט) ואלו שפחות נכריות מצד סם המוות, שהן כנגד השכינה, נוקבא של סמאל, אשר השפחה הייתה למטרוניתא, יורשת את גבירתה. וסמאל והנוקבא שלו, שהוא אל אחר, עבדים היו אל הקב"ה, ולאחר כך עשו עצמם אלוהות. והקב"ה עתיד להעביר אותם מהעולם ולמחות אותם.

מ) אם בני אדם עושים אותם אלוהות, ולא מרצון עצמם, למה נענשו, להעבירם מהעולם? אלא, כשהיו דור המבול ודור הַפַּלָגָה יודעים בהם, והיו מקטירים להם ומשתחווים להם, ובכוח ההוא שהיו מקטירים להם ומשתחווים להם, היו יורדים אליהם ועשו רצונם, והיו מדברים באלו הצורות שעשו, הרי נעשו אלוהות ועבודת

 

כוכבים ומזלות. ומשום זה עמד הקב"ה להעביר אותם ולמחות אותם מהעולם, כלומר הצְלמים שלהם שעבדו אליהם, וקלטו מהם רוחות וצלמים.

מא) וכשיש ערב רב בעולם, יורדים סמאל ונוקבא באלו הצלמים להתגשם בהם. ועל כן הקב"ה יעבירם מהעולם, כמו שכתוב, ואת רוח הטומאה, אעביר מן הארץ. ואם תאמרו, שבזמן גלות האחרון אין עבודה זרה, משום שבני אדם אינם יודעים בהם? אלו היודעים שם בערב רב, נמצאים מכעיסים הקב"ה ושכינתו, וישראל שביניהם. והערב רב מצליחים בהם, לקיים מה שכתוב, ומשלם לשונאיו אל פניו להאבידו.

חזרה לראש הדף
Site location tree