אתה נמצא כאן: קבלה לעם / ספריית כתבי מקובלים / הרב ד"ר מיכאל לייטמן / ספרים / פותחים את הזוהר / נספח 3. "זוהר לעם" מאמרים נבחרים / רבי שמעון בר יוחאי (רשב"י)
הרב ד"ר מיכאל לייטמן

רבי שמעון בר יוחאי (רשב"י)

הישיבה במערה

הקדמת ספר הזוהר

קפז)ר' פנחס בן יאיר ראה שתי ציפורים, שהיו באות ועפות על הים. הרים קולו ואמר, ציפורים ציפורים, הרי אתן מעופפות על הים, הראיתם את המקום שבן יוחאי שמה. חיכה מעט, אמר, ציפורים ציפורים, לכנה והשבנה לי. עפו והלכו. נכנסו בים והלכו להן.

כי ר' שמעון ברח מפני המלכות שציוותה להורגו, ונסתתר הוא ובנו במערה אחת ולא ידעו איפה הוא. ועל כן יצא ר' פנחס בן יאיר לבקשו באיי הים.

קפח) מטרם שיצא לאוניה, והנה באו הציפורים, ובפיה של אחת מהן מכתב אחד, וכתוב בתוכו, אשר ר' שמעון בן יוחאי יצא מן המערה עם ר' אלעזר בנו. הלך ר' פנחס

 

אליו. ומצא אותו שנשתנה, וגופו מלא נקבים ופצעים, מרוב הישיבה במערה. בכה עמו, ואמר אוי שראיתיך בכך. אמר לו ר' שמעון, אשרי חלקי, שראית אותי בכך, כי אם לא ראית אותי בכך, לא הייתי כך...

כי מרוב שנים שישב במערה היה מוכרח לישב שם תוך החול, כדי לכסות עירומו ולעסוק בתורה, ונחלד בשרו מחמת זה. בכה עליו ואמר. אוי לי שראיתיך בכך. ענה לו ר' שמעון, אשרי חלקי אשר ראיתני בכך, שאלמלא לא ראיתני בכך, לא הייתי בכך, כלומר, שלא הייתי זוכה לגילוי סודות התורה, כי כל רוממות חכמתו הגדולה זכה באותם י"ג שנים שהיה מוסתר במערה.

 

בעל הנרות

פרשת יתרו

תיא) כי הוא חייךָ ואורך ימיךָ. מי שזכה בתורה ולא נפרד ממנה, זוכה לשני חיים: אחד בעולם הזה, ואחד בעולם הבא. שכתוב, חייך, לשון רבים, שהם שניים. וכל מי שנפרד ממנה, הוא כמו שנפרד מן החיים. ומי שנפרד מן רבי שמעון, כאילו נפרד מכל.

תיב) ... אוי לדור שרבי שמעון יסתלק ממנו. כי כשאנו עומדים לפני רבי שמעון, מבועי הלב פתוחים לכל עבר, והכל מתגלה,

 

וכשנפרדנו ממנו, אין אנו יודעים כלום, וכל המבועים סתומים.

תיג) כתוב, ויאצל מן הרוח אשר עליו, וייתן על שבעים איש הזקנים. כנר הזה שמאירים ממנו כמה נרות. והוא נמצא על שלמותו, שלא נחסר ממנו כלום, מחמת שהדליקו ממנו הנרות. כך רבי שמעון בן יוחאי בעל הנרות, הוא מאיר לכל, והאור לא סר ממנו ונמצא על שלמותו.

 

ספר הזוהר - תיבת נח

פרשת בהעלותך

פח) והמשכילים יזהירו כזוהר הרקיע. אלו הם בעלי קבלה. אלו הם המשתדלים בזוהר הזה הנקרא ספר הזוהר. שהוא כתיבת נח, שמתקבצים בה שניים מעיר ושבע ממלכות, ולפעמים אחד מעיר ושניים ממשפחה, שבהם מתקיים, כל הבן היילוד

 

היאורה תשליכוהו.

סוד התורה נקרא בן. היילוד, היינו המושג. היאורה, היינו אור התורה. תשליכוהו, כמו תשכילוהו, שכל סוד הנולד לך, תשכיל אותו לאור התורה ולנשמתה. וזה הוא האור של ספר הזוהר הזה.

 

הקב"ה גוזר וצדיק מבטל

פרשת ויקרא

רמ) ולא הייתה גזֵרה שנגזרה למעלה על העולם, שלא היה רבי שמעון מבטל אותה. שכתוב, צור ישראל מושל באדם, צדיק מושל יראת אלקים. הקב"ה מושל באדם. ומי מושל בהקב"ה? צדיק מושל. שהקב"ה גוזר והוא מבטל.

רמא) כגון רבי שמעון בן יוחאי, שיום אחד היה יושב בפתח שער לוד. נשא עיניו וראה השמש מאיר, וסותם אורו ג' פעמים. בתוך כך נחשך האור, ונראה בשמש, שחור וירוק. אמר לו לרבי אלעזר בנו, בוא אחריי בני, ונראה. כי ודאי גזֵרה נגזרה למעלה, והקב"ה רוצה להודיעני. ודאי ששלושים יום תלוי למעלה הדבר ההוא שנגזר, והקב"ה אינו עושה אלא עד שמודיע לצדיקים. כמו שכתוב, כי לא יעשה ה' אלקים דבר, כי אם גילה סודו אל עבדיו הנביאים.

רמב) בעוד שהיו הולכים בכרם ההוא, ראו נחש אחד שהיה בא ופיו פתוח, ולוהט בארץ בעפר. הוצק רבי שמעון, והיכו ידיו בראש הנחש. שקט הנחש והוריד פיו. וראה רבי שמעון את לשונו מתנדנדת. אמר לו, נחש נחש, לך ואמור לנחש ההוא העליון, המסית והמסטין, שרבי שמעון בן יוחאי נמצא בעולם. הכניס הנחש את ראשו לנקב עפר אחד. אמר רבי שמעון, גוזר אני, כמו שנחש התחתון חזר לנקב העפר, כן נחש העליון יחזור לנקב של תהום הגדול.

רמג) לחש רבי שמעון בתפילה. בעוד שהיו מתפללים, שמעו קול אחד אומר, פסקו גזֵרות היכנסו למקומכם, הכאות המחבלים אינן שורות בעולם, כי רבי שמעון בן יוחאי ביטל אותן. אשריך רבי שמעון, שאדונך

 

רוצה ביקָרך על כל בני העולם. במשה כתוב, ויחַל משה, שמשמע שאחזו מחלה, ואתה, רבי שמעון, גוזר, והקב"ה מקיים, הוא גוזר ואתה מבטל.

רמד) בתוך כך ראה, כי האיר השמש ונעבר אותו השחור. אמר רבי שמעון, ודאי, כי העולם נתבשם. נכנס לביתו ודרש, כי צדיק ה', צְדָקוֹת אָהֵב, ישר יֶחֱזוּ פָנֵימוֹ. מה הוא פָנֵימוֹ? כי צדיק ה' צדקות אהב, משום דישר יחזו פָנֵימוֹ. פנים עליונים של בני העולם. כי צריכים לבקש מהקב"ה רחמים על כל מה שהם צריכים.

רמה) מהו ישר יחזו? ימי קדם, הספירות דעתיק, הסתום מכל סתומים, הכתר, וימי עולם, הספירות, דזעיר אנפין, שנקראים פָנֵימוֹ, רואים אלו את אלו בדרך ישר מה שצריך לראות. שפָנים דזעיר אנפין רואים הפָנים דעתיק, וכן הפנים דעתיק רואים הפנים דזעיר אנפין, בדרך ישר, מבלי להטות ימין ושמאל.

רמו) בשעה שהקב"ה משגיח בעולם, ורואה מעשיהם של בני אדם למטה שהם כשרים, מתגלה עתיק, כתר, בזעיר אנפין, תפארת. ומסתכלים כל אלו הפנים דזעיר אנפין, בפנים סתומים דעתיק, ומתברכים כולם, משום שמסתכלים אלו באלו בדרך ישר, בקו אמצעי, שאינו נוטה לימין ולא לשמאל. כמו שכתוב, ישר יֶחֱזוּ פָנֵימוֹ, שפניהם דעתיק וזעיר אנפין מסתכלים אלו באלו בדרך ישר, בקו אמצעי. ואז מתברכים כולם, ומשקים זה לזה עד שמתברכים כל העולמות, ונמצאים כל העולמות כאחד. ואז נקרא ה' אחד ושמו אחד.

 

פתיחת האִדרא זוטא

פרשת האזינו

כו) אמר רבי שמעון, הנה עתה שעת רצון היא. ואני רוצה לבוא בלי בושה לעולם הבא. והנה דברים קדושים שלא גיליתי עד עתה, אני רוצה לגלות לפני השכינה, שלא יאמרו, שבחיסרון נסתלקתי מן העולם. ועד עתה היו נסתרים בלבי, כדי ליכנס בהם לעולם הבא.

כז) וכך אני מסדר אתכם, ר' אבא יכתוב, ור' אלעזר ילמוד בפה, ושאר החברים ידובבו בלבם. קם ר' אבא מאחורי כתפיו. והיה
ר' אלעזר בנו יושב לפניו, אמר לו ר' שמעון, קום בני, כי אחֵר ישב במקום זה. קם
ר' אלעזר.

כח) נתעטף ר' שמעון בלבושו, וישב. פתח ואמר. לא המתים יהללו יה ולא כל יורדי דומה. לא המתים יהללו יה, כך הוא ודאי,

 

שהם נקראים מתים, כי הקב"ה נקרא חי, והוא שורה בין אלו הנקראים חיים, הצדיקים, ולא עם אלו הנקראים מתים, הרשעים. וסוף הכתוב מוכיח שכתוב, ולא כל יורדי דומה, כל אלו היורדים למלאך דומה, שיישארו בגיהינום. אבל לא כן אלו הנקראים חיים. שהם הצדיקים, אשר הקב"ה רוצה ביקרם...

לא) פתח ר' שמעון ואמר, אני לדודי ועליי תשוקתו. כל הימים שהייתי קשור בעולם הזה, בקשר אחד נקשרתי בהקב"ה, ומשום זה עתה, ועליי תשוקתו. שהוא וכל המחנה שלו באו לשמוע בשמחה דברים סתומים ושבח עתיקא קדישא, הסתום מכל הסתומים, הפָּרושׁ ונבדל מכל, ואינו נבדל, שהרי הכל מתדבק בו, והוא מתדבק בכל, הוא הכל.

 

הסתלקות ר' שמעון בר יוחאי

פרשת האזינו, אדרא זוטא

קצו) אמר ר' אבא, לא גמר המאור הקדוש לומר חיים, עד שנשתככו דבריו. ואני כתבתי, וחשבתי לכתוב עוד, ולא שמעתי. ולא הרימותי ראשי, כי האור היה גדול, ולא הייתי יכול להסתכל. בתוך כך נזדעזעתי, שמעתי קול הקורא ואומר, אורך ימים ושנות חיים. אחר כך, שמעתי קול אחר, חיים שאל ממך.

קצז) כל אותו היום, לא נפסק האש מן הבית, ולא היה מי שיגיע אליו. כי לא יכלו, מחמת שהאור והאש היו מסַבְּבים אותו. כל אותו היום נפלתי על הארץ וגעיתי. אחר שהלכה האש, ראיתי את המאור הקדוש, קודש הקודשים, שנסתלק מן העולם, שנתעטף ושוכב על ימינו, ופניו צוחקות.

קצח) קם ר' אלעזר בנו ולקח ידיו ונשק אותן. ואני ליחכתי העפר שתחת רגליו. רצו החברים לבכות, ולא יכלו לדבר. התחילו החברים בבכייה, ור' אלעזר בנו, נפל ג' פעמים, ולא יכול לפתוח פיו. אחר כך, פתח ואמר, אבי אבי, ג' היו וחזרו להישאר אחד. כלומר, ג' גדולים היו בארץ, שהם, ר' אלעזר, ואביו רשב"י, וזקנו ר' פנחס בן יאיר. ועתה נשאר ר' אלעזר יתום מזקנו, ומרשב"י אביו, ונשאר אחד בעולם. עתה, אחר שנסתלק האילן הגדול הזה, שתחתיו היו מטיילים חיית השדה, ובענפיו ידורו עוף השמים, ומזון לכל בו, נמצא עתה, שהחיות תנודדנה, ועוף השמים, שישבו בענפיו,

 

ישתקעו בנוקבי ים הגדול. והחברים, במקום המזון שקיבלו ממנו, ישתו דם.

קצט) קם ר' חייא על רגליו ואמר, עד עתה היה המאור הקדוש משגיח עלינו, עתה אין הזמן, אלא להשתדל ביקרו. קם ר' אלעזר ור' אבא לקחו אותו ממקומו, על מיטה העשויה כסולם. כדי להעלותו על מיטתו. מי ראה את בלבול הדעת של החברים. וכל הבית היה מעלה ריחות טובים. העלוהו על מיטתו. ולא נשתמשו בו אלא ר' אלעזר ור' אבא.

ר) באו מכים ובעלי מגינים מכפר ציפורי, שרצו שיקברו אותו במקומם. ובאו ללוקחו בכוח ובמלחמה. וגירשו אותם בני מירון, וצעקו עליהם בהמוניהם, שרצו שלא ייקבר שם, אלא שייקבר אצלם. אחר שיצאה המיטה מן הבית, הייתה עולה באוויר, ואש הייתה לוהטת לפניה. שמעו קול. היכנסו ובואו והתקבצו להילולא של ר' שמעון, יבוא שלום ינוחו על משכבותם.

רא) כשנכנס אל המערה, שמעו קול בתוך המערה. זה האיש מרעיש הארץ, מרגיז ממלכות, כמה מקטרגים ברקיע נשקטים ביום הזה בשבילך, זהו ר' שמעון בן יוחאי, שאדונו משתבח בו בכל יום. אשרי חלקו למעלה ולמטה. כמה אוצרות עליונים שמורים לו, עליו נאמר, ואתה לך לקץ ותנוח ותעמוד לגורלך לקץ הימין.

חזרה לראש הדף
Site location tree