כי ציד בפיו
עה) איש יודע ציד איש שדה, הוא היה גיבור ציד, שהיה צד דעתן של בריות ומטעה אותם למרוד בה'. איש שדה, כדי לגזול בני אדם ולהרוג אותם. ועשו אמר, שהוא נמצא בשדה, כדי להתפלל. כמו יצחק, כמ''ש, ויצא יצחק לשוח בשדה. וציד, ורימה את יצחק בפיו. איש שדה, משום שחלק נחלתו אינו במקום ישוב, אלא במקום חרוב, במדבר, בשדה.
עו) איך לא היה יודע יצחק כל מעשיו הרעים של עשו, הרי השכינה היתה עימו, והיה צריך לידע זאת ברוח הקודש, כי אם לא היתה עימו השכינה, איך היה יכול לברך את יעקב בשעה שברכו? אלא ודאי השכינה היתה שוכנת עימו תמיד, אבל השכינה לא הודיעה אותו, כדי שיתברך יעקב שלא מדעתו, אלא מדעת הקב"ה. כי באותה שעה שבא יעקב לפני אביו, באה עימו השכינה, ואז ראה יצחק, בשכלו, שהוא ראוי להתברך, ושהוא יתברך מדעת השכינה.
כי יעקב בחי' חסדים מכוסים, ונוטה תמיד אל קו הימין. ועשו נמשך כולו מקו שמאל. ראשו היה נמשך מקו שמאל דקדושה, אלא גופו היה נמשך ממדרגות הטומאה. ולפיכך, אם היה יצחק יודע מעשיו הרעים של עשו, היה מבטלו לגמרי, והיה מברך את יעקב במקומו. ונמצא בזה, שהיה מקיים את הארת קו הימין בלבד, והיה מבטל את הארת קו השמאל. ורצונו של הקב"ה, שימשיך אל יעקב כל הארת השמאל, שהיתה ראויה אל עשו, כי אז יהיה יעקב שלם מכל הצדדים.
על כן השכינה לא הודיעתו מעשיו הרעים של עשו, כדי שיתברך יעקב בלי כונתו, כמ"ש, ולא הכירו. כי חשב, שהוא מברך את עשו, ומתוך כך המשיך ליעקב ברכת עשו. כמ"ש, בא אחיך במירמה ויקח את ברכתך. אלא כמו שרצה הקב"ה, שיהיה שלם גם מהארת הקו שמאל. כי אז, מכוח שנתחברה עמו השכינה, הכיר יצחק, שהוא ראוי לברכת הארת השמאל, ויקבל הברכות מדעת השכינה. אשר הארת השכינה מקו השמאל הוא, שז"א קו ימין והנוקבא קו שמאל.