מלך לשדה נֶעבָד
יג) ויהיו חיי שרה. מה השינוי, שנאמר מיתתה בתורה מכל נשי העולם, שלא נאמר מיתתן בתורה. הרי כתוב, ותמות רחל, ותמות שם מרים.
יד) בכולן לא כתוב כמו שכתוב בשרה, ויהיו חיי שרה מאה שנה ועשרים שנה ושבע שנים שְׁנֵי חיי שרה. שהרי בכולן לא נמנו ימים ושנים כמו לשרה. בכולן לא כתוב פרשה מיוחדת, כמו לשרה. משום שהיא המדרגה, שכל הימים והשנים של אדם בה תלויים, מאלו המוחין, שהם חיי שרה, המרומזים בהמספרים, מאה שנה ועשרים שנה ושבע שנים, נמשכים החיים של האדם.
טו) ויתרון אֶרץ, הנוקבא, בכל, יסוד דז"א, כי מיסוד יוצאים רוחות, ונשמות, ותועלת העולם.
מלך לשדה נֶעבָד. המלך הקב"ה. לשדה נֶעבד. כשהוא נתקן כראוי. מלך עליון, ז"א, שנתחבר לשדה, כשהוא נֶעבָד. שדה, אשר ברכוֹ ה'. כלומר, הנוקבא, כמ"ש, כריח שדה, אשר ברכוֹ ה'. כי כשנעבד ונתתקן בכל הצורך כראוי, אז מלך העליון, ז"א, מתחבר עימו.
טז) מלך זה השכינה, ששורה בביתו של אדם, להיתתקן בה, שהאדם נשוי ומזדווג באשתו, כדי להוליד ולעשות פירות. והשכינה מוציאה נשמות לשכן אותן בה. ומשום זה היא מתחברת רק לשדה נֶעבָד.
יז) מלך, זוהי אשה יראת ה', כמ"ש, אשה יראת ה' היא תתהלל. כלומר השכינה. לשדה נֶעֱבד, זוהי אשה זרה, הס"א, כמ"ש, לשמרך מאשה זרה. משום שיש שדה ויש שדה. יש שדה שכל הברכות והקדושות שורות בו, כמ"ש, כריח שדה, אשר ברכוֹ ה'. שהיא השכינה. ויש שדה, שכל חורבן, וטומאה, וכליה, והריגות, ומלחמות שורות בו. שהוא הס"א.
ומלך הזה, השכינה, לפעמים שנֶעבד לשדה ההוא, להס"א. שכתוב, תחת שלוש רגזה אֶרץ, ושיפחה כי תירש גבירתה. שהשדה דס"א תירש השכינה. ואז מלך הזה, שהוא השכינה, נתכסה אורה ונחשכה, עד שתיטהר ותתחבר למעלה לז"א.
יח) משום זה בא השעיר דראש החדש, שאז נפרד שדה ההוא, הס"א, מן המלך הקדוש, השכינה, וברכות אינן שורות בשדה ההוא, בס"א. אבל כשהוא נֶעבָד לשדה ההוא, לס"א, אז כתוב, כי בשדה מצאה, את השכינה, צעקה הנערה המאורשה ואין מושיע לה. כי בשדה, היינו הס"א.
יט) באה חוה לעולם, נדבקה באותו הנחש, והטיל בה זוהמה, וגרמה מוות לעולם ולבעלה. באה שרה וירדה, למקום הס"א, ועלתה, ולא נדבקו בה הקליפות, כמ"ש, ויעל אברם ממצרים, הוא ואשתו וכל אשר לו. בא נח לעולם, מה כתוב, ויישת מן היין וַיִשכר וַיִתגל.