אתה נמצא כאן: קבלה לעם / ספריית כתבי מקובלים / קבלה לעם / זוהר לעם / פרשת חיי שרה / ארבע מאות שקל

ארבע מאות שקל

צד) אמרו בעלי המשנה פרשה הזו, שפרשוה בענייני הנשמה. אשר אברהם הוא הנשמה, ושרה הגוף. אשרי חלקם של הצדיקים בעולם הבא, שכך הוא התורה בלבם כמו מַעיין גדול, שאע"פ שסותמים אותו, מרוב המים יפרצו ויפתחו מעיינות הנובעים לכל עבר.

צה) לעולם אין גוף האדם נכנס אחר פטירתו בחשבון הצדיקים על יד דוּמָה, עד שתראה לו הנשמה מכתב לסימן, שהכרובים נותנים לה בגן עדן.

כי הנשמה אחר שנכנסה שם לג"ע, היא הולכת לעלות למקומה למעלה, לבינה, ולא לרדת למטה, למלכות. אבל קודם שתעלה ותיכנס למקומה, נעשית אפטרופוס הגוף על יד דוּמָה. ומראה לו, לדוּמָה, שהגוף ראוי לקבל שכר ארבע מאות עולמות.

צו) דוּמָה יודע זה, שהגוף ראוי לשכר ארבע מאות עולמות, קודם שהגוף מראה לו. משום שמכריזים על זה בג"ע. אבל אני כך שמעתי, שבעת שנותנים להנשמה המכתב לסימן, חוזרת אז על הגוף להכניסו בחשבון הצדיקים ע"י דוּמָה. וכמ"ש, אך אם אתה לו, שמעני, נתתי כסף השדה, קח ממני. כסף השדה, הוא הכוסף והחמדה לארבע מאות עולמות, שנותנים לו להגוף לרשת.

הצדיקים שזכו לקבל בחייהם המוחין, המושפעים על המסך שבקו אמצעי, מקבל דוּמָה את המסך הזה, הנקרא חשבון, ומטהר עימו את גופו של צדיק, אחר פטירתו ומכשירו לתחייה. ובזה ב' דרכים:

א. שקומת האור הוא עיקר המטהר את הגוף, שהגוף זכה בחייו לקבל אלו המוחין הנמשכים מקו אמצעי, הנק' ארבע מאות עולמות דכיסופים. ואז מקבל דוּמָה את הגוף, ומכשירו לתחייה.

ב. שהמסך, הנקרא חשבון, גם נקרא פנקס, הוא העיקר המטהר את הגוף. וע"כ כיון שהנשמה זכתה בו, כבר היא מתחילה לשאת ולתת עם דוּמָה, בשביל הגוף.

כי נתתי, פירושו שהכסף כבר מוכן. ורומז על המסך. כי כשיש לו מסך, כבר הקומה מוכנה לצאת עליו מאליו. והקומה היוצאת על המסך, היא ארבע מאות עולמות דכיסופים. אבל אין צורך לדבר עם עפרון מעניין הקומה עצמה. כי כיוון שהשיג המסך, כבר מכריזים עליו בג"ע שהוא צדיק, וראוי לקבל את הקומה, שהיא ארבע מאות עולמות דכיסופים.

צז) מי שהוא עפר, יוכל לזכות לכל זה, לארבע מאות עולמות דכיסופים. מי יזכה ומי יקום. כמ"ש, מי יעלה בהר ה', ומי יקום במקום קודשו.

צח) וישמע אברהם אל עפרון וישקול אברהם לעפרון את הכסף. זהו כוסף הגדול אחר אלו העולמות החמודים.

ארבע מאות שקל כסף, ארבע מאות עולמות של הנאות ותשוקות.

עובר לסוחר, יעבור כל שערי שמים וירושלים של מעלה. ואין מוחה בידו. כלומר, שהזוכה לאלו המוחין של ארבע מאות עולמות דכיסופים, נמצא שלם בכל המדרגות של שערי שמים וירושלים של מעלה. ואין מי שיקטרג עליו שם.

ומה שלא אמר גם בירושלים של מטה, הוא משום, שארבע מאות הללו הם חו"ב תו"מ דאורות, שהם מלובשים בכח"ב ות"ת דכלים. וחסר לו כתר דאורות משום שחסר לו מלכות מהכלים. כנודע מערך ההופכי שבין האורות לכלים. והמלכות דכלים היא ירושלים של מטה. כי ירושלים של מעלה היא בינה. וירושלים של מטה היא מלכות, שלא תתוקן אלא בגמר התיקון.

ולפיכך מטרם זה אין יותר מארבע מאות שקל כסף. להורות שחסר שם כתר מאורות ומלכות מכלים. וע"כ אומר בירושלים של מעלה, ואינו אומר בירושלים של מטה. אבל עם כל זה הארתם של אלו ארבע מאות עוברת ומאירה בחלקה גם אל המלכות. וע"כ כתוב, עובר לסוחר. כי המלכות נקראת סוחר, כמ"ש, היתה כאוניות סוחר. וע"י הארה זו העוברת אליה, נעשית מוכשרת לאט לאט לקבל שלמותה בגמר התיקון.

צט) ואחרי כן קבר אברהם את שרה אשתו. את הגוף. ונמנה בכתב הממונה עם שאר הצדיקים בחברתם ע"י דוּמָה, החשבון. כל אלו הגופים הכתובים בידיו של דוּמָה ונפקדים על ידו, יקומו לתחייה בזמן שעתיד הקב"ה להחיות שוכני העפר. אוי להם לרשעים, שאינם כתובים על ידו בכתב, שהם יאבדו בגיהנום לעולם.

ק) מה היה הסיבה שנכנס אברהם אל המערה? כי היה רץ אחר אותו העגל, שכתוב בו, ואל הבקר רץ אברהם. ובן בקר ההוא ברח עד אותה המערה. ואברהם נכנס אחריו להמערה, וראה מה שראה.

קא) עוד סיבה היתה, כי הוא היה מתפלל בכל יום, והיה יוצא עד אותו השדה שהיה מעלה ריחות עליונים, וראה אור יוצא מתוך המערה, והתפלל שם, ושם דיבר עמו הקב"ה. וע"כ חפץ בהמערה, ותשוקתו היתה באותו מקום תמיד.

קב) למה לא ביקש לקנותה עד עתה? כיוון שלא היה צריך אותה, היה מפחד שלא יסתכלו אחריו, ויבינו את השתוקקותו וחשיבותה של המערה. ואז היו מרבים את המחיר, או שהיו ממאנים למוֹכרה לו לגמרי. עתה, שהיה נצרך אליה, אמר, כבר הגיעה השעה לבקש אותה.

קג) אם עפרון היה רואה בהמערה, מה שהיה רואה בה אברהם, לא היה מוכר אותה לעולם. אלא ודאי שעפרון לא ראה בה מאומה, כי אין דבר מתגלה זולת לבעליו. ומשום זה רק לאברהם נתגלה ולא לעפרון. לאברהם נתגלה כי שלו היתה. ולעפרון לא נתגלה, משום שלא היה לו חלק בה. וע"כ לא נגלה לעפרון מאומה בהמערה, ולא היה רואה בה אלא חושך. וע"כ מכר אותה.

קד) וגם מה שלא ביקש אברהם מתחילה, שימכור לו, מכר לו. כי אברהם לא אמר, אלא, ויתן לי את מערת המכפלה. והשדה לא הזכיר. ועפרון אמר, השדה נתתי לך והמערה אשר בו לך נתתיה. והוא משום שהכול היה מאוס על עפרון, כי לא ידע מהו. ואפילו השדה, שבו היתה המערה, היה מאוס עליו. וע"כ מכר גם את השדה, אע"פ שלא ביקשו אברהם.

קה) כשנכנס אברהם לתוך המערה בראשונה, ראה שם אור, והושלך לפניו העפר, ונתגלו לו שני קברים. בין כה וכה עמד אדם מקברו, בצורתו. וראה את אברהם, ושחק. ובו ידע אברהם, שעתיד להיקבר שם.

קו) אמר לו אברהם, בבקשה ממך, האם טירה בלתי מקורה כאן. כלומר, שהיה תָּמֵה, כי במערת מכפלה, שפירושו מערה לפנים ממערה, מחויב להיות חושך גמור. והוא ראה שם אור, כמו בבית פתוח מלמעלה בלי גג.

אמר לו אדם, הקב"ה הסתירני כאן. ומאותו זמן עד עתה מסתתר אני. עד שבא אברהם היה אדם והעולם, מחוסרי השלמות. וע"כ היה צריך להסתיר את עצמו, שלא יתאחזו בו הקליפות. אבל כשבא אברהם לעולם, תיקן אותו ואת העולם, ואינו צריך עוד להסתיר את עצמו.

קז) ויקם השדה והמערה אשר בו. קימה ממש היה לו להשדה, מה שלא היה לו עד עתה. קימה הוא לשון חשיבות, כי בזה שעבר לרשות אברהם, קנה השדה חשיבות, וע"כ כתוב בו, ויקם.

השדה קם ונתעלה ביד אברהם, כי עד עתה לא נראה שם מאומה. ועתה, ביד אברהם, מה שהיה נסתר, קם ונתעלה. ואז קם הכול כמשפטו. כמו שצריך להיות.

קח) בשעה שאברהם נכנס במערה, והביא את שרה שמה, קמו אדם וחוה, ולא רצו להיות קבורים שמה. אמרו, המעט לנו, שאנו בבושה באותו העולם לפני הקב"ה, מחמת אותו העוון שגרמנו. ועתה יהיה נוסף לנו בושה שנייה, שנבוֹש מפני המעשים טובים שלכם.

קט) אמר אברהם, הנה אני מוכן להתפלל לפני הקב"ה עליך, שלא תבוש לפניו לעולם, שימחול לו העוון לגמרי. ואחרי כן קבר אברהם את שרה אשתו. אחר שקיבל עליו אברהם להתפלל על אדם.

קי) אדם חזר ונכנס למקומו. חוה לא חזרה ונכנסה, משום שהיא גרמה לאדם לחטוא, והיתה מפחדת שאדם לא יקבלנה. עד שקרב אברהם, והכניסה אל אדם, וקיבלה בשביל אברהם. כמ"ש, ואחרי כן קבר את שרה אשתו. לשרה, לא כתוב. אלא, את שרה. והוא לרבות חוה. שאברהם החזירה אל הקבר.

אז נתיישבו אדם וחוה במקומם כראוי. וכמ"ש, אלה תולדות השמים והארץ בהבראם. ולמדנו, באברהם, כי בהבראם אותיות באברהם. ויורה, שבשבילו נתקיימו. תולדות השמים וארץ, הם אדם וחוה. כי אלה השמים וארץ לא כתוב, אלא תולדות השמים והארץ, להורות על אדם וחוה, שאינם תולדות של אנשים. ועליהם כתוב, שנתקיימו בשביל אברהם. כי כתוב, ויקום השדה והמערה, אשר בו לאברהם. ועד שבא אברהם, לא נתקיימו אדם וחוה באותו העולם. וַיקום, הוא קיום.

השדה והמערה אשר בו. יורה על אדם וחוה אשר שם. לאברהם. בשביל אברהם. הרי שאדם וחוה נתקיימו בשביל אברהם.

קיא) מערה הזו איננה מכפלה. וכתוב, מערת שדה המכפלה. הרי שהשדה נקרא מכפלה, ולא המערה.

קיב) קוראים אותה מערת המכפלה, כמו שאתה אומר, ויתן לי את מערת המכפלה. אבל, ודאי, חייךָ, לא המערה היא מכפלה, ואין השדה נקרא מכפלה, אלא שדה הזה והמערה, נקראים יחד על שם מכפלה. אבל, שדה המכפלה ודאי, ולא המערה, שרק השדה נושא את השם מכפלה, ולא המערה. כי המערה בשדה היא, והשדה הוא בדבר אחר.

קיג) ירושלים, כל ארץ ישראל מקופלת תחתיה, שהיא המלכות. והיא נמצאת למעלה ולמטה. באופן זה: יש ירושלים למעלה, שהיא בינה. ויש ירושלים למטה, שהיא מלכות, כי נאחזת למעלה ונאחזת למטה. ונמצאת ירושלים של מעלה אחוזה בשני צדדים, למעלה ולמטה. וירושלים של מטה אחוזה בשני צדדים, למעלה ולמטה. וע"כ היא כפולה.

ירושלים של מעלה היא בינה. וירושלים של מטה היא מלכות. ונודע שעניין שיתוף מידת הרחמים בדין, נכללו זב"ז. ומיתוך התכללות הזה נעשו ד' בחינות. שיש בינה ומלכות בבינה, ויש בינה ומלכות במלכות. ונמצא שמידת המלכות היא כפולה, כי יש מלכות בבינה ויש מלכות במלכות.

קיד) וע"כ שדה הזה הוא, ממכפלה ההיא, שהיא מלכות, ששם הוא שורה. כמ"ש, ראה ריח בני, כריח שדה אשר בירכו ה', שהיא המלכות. והיא כפולה למעלה ולמטה. ומשום זה כתוב, שדה המכפלה, ולא שדה כפול. כי סובב על מלכות הכפולה, שנקראת שדה.

ד' מלכויות הן. ב' מלכויות למעלה מחזה, מבחינת בינה ומלכות דבינה. וב' למטה מחזה, מבחינת בינה ומלכות דמלכות. וב' המלכויות שלמעלה מחזה, שניהן ממותקות ונכללות זו בזו. אבל למטה מחזה רק מלכות הג' ממותקת. ומלכות הד' אינה ממותקת מבינה כלום. והמערה שנקבר בה אדה"ר, היא ממלכות הרביעית הבלתי ממותקת, כמ"ש, כי עפר אתה ואל עפר תשוב. אלא כיון שעשה תשובה, נכללה המערה בשדה, שהיא מלכות השלישית הממותקת. ושם נקבר.

המערה היא מלכות הד', שאינה ממותקת בבינה. וע"כ אינה מכפלה בבינה. השדה, מלכות הג', ממותקת, אינה מכפלה, כי במקומה למטה מחזה אין ב' מלכויות. רק למעלה מחזה נקראת המלכות מכפלה, ששם ב' מלכויות ממש הנכללות זו בזו, אחת מבינה ואחת ממלכות.

ושכתוב, ירושלים למעלה, למעלה מחזה דנוקבא, אוחזת בב' צדדים למעלה ולמטה, ב' מלכויות שמבחינת בינה ומלכות דבינה.

ירושלים למטה, למטה מחזה דנוקבא, שהם ב' מלכויות שמבחינת בינה ומלכות דמלכות. ומשום זה ירושלים של מעלה היא מכפלה, שיש שם ב' מלכויות ממותקות. וע"כ שדה הזה שבכאן, שהיא בחינת מלכות הג', נבחנת ג"כ למכפלה, משום שהמכפלה, שהיא המיתוק דבינה. ולכן שדה המכפלה ודאי, ולא שדה כפול. כי אם השדה עצמו היה כפול, היה צריך לומר שדה כפול, לשון זכר. אלא כיוון שהוא עצמו אינה מכפלה, אלא שממשכת המכפלה מן ב' המלכויות שלמעלה מחזה, ע"כ כתוב מכפלה על שם המלכות שלמעלה מחזה.

קטו) שדה המכפלה ודאי. מכפלה, ה' שבשם הקדוש, שיש ב' ההין בשם הויה, ושתיהן נמצאות בו כאחת, שנכללות זו בזו, בשיתוף של מידת הרחמים בדין. ובשבילה אומר הכתוב בדרך הֵעָלֵם ה' מכפלה, שאין בהשם הקדוש הוי"ה אות אחרת כפולה חוץ ממנה. כלומר, המילה המכפלה עם ה' הידיעה, רומז לה' מכפלה, לה"ת דהויה, שהיא מלכות הממותקת בבינה, שהיא ה"ר דהויה.

קטז) ואע"פ שמערה כפולה היתה ודאי, שהיא מערה לפנים ממערה, אבל, על שם אחר נקראת מערת שדה המכפלה, על שם המיתוק של מלכות בבינה, ולא על מה שהמערה היתה מכופלת. ואברהם ידע זה. וכשאמר לבני חת, הֶעלים הדבר, ואמר, ויתן לי מערת המכפלה, על שם שהמערה היתה כפולה. ולא אמר, שדה המכפלה, על שם המיתוק דבינה. אבל התורה אינה קורא אותה, אלא מערת שדה המכפלה, כראוי להיות, על שם המיתוק של המלכות בבינה, שהיא שורה רק בשדה, ולא במערה.

קיז) והקב"ה עושה הכול, שיהיה נמצא בעוה"ז, מלכות, כעין שנמצא למעלה, בבינה. ושיתדבקו זה בזה, שיהיה כבודו למעלה ולמטה. אשרי חלקם של הצדיקים, שהקב"ה חפץ בהם בעולם, בעולם הזה ובעולם הבא.

חזרה לראש הדף
Site location tree