אתה נמצא כאן: קבלה לעם / ספריית כתבי מקובלים / קבלה לעם / זוהר לעם / פרשת בחוקותי / שֶׁבַע על חטאותיכם

שֶׁבַע על חטאותיכם

מו) כדי לייסר אתכם, שבע על חטאותיכם. שבע, הרי אם הקב"ה היה גובה את המגיע לו, אם היה מעניש באותו משקל כפי החטא, לא היה העולם יכול לסובלו אפילו רגע אחד. כמ"ש, אם עוונות תשמר יה, ה' מי יעמוד. ואתה אומר, שבע על חטאותיכם.

מז) אלא שבע לנגדכם. היא שמיטה, מלכות הממותקת בבינה, שהיא שבע. כי נקראת שבע, כמ"ש, מקץ שבע שנים תעשה שמיטה. וע"כ כתוב, שבע על חטאותיכם. ונקראת המלכות שבע, ונקראת גם בת שבע. כשאומר שבע הוא לעשות שמיטה ודינים, להוציא בה חירות הכל. כלומר שבע לבד, יורה על המלכות, בעת שהיא בדינים דבינה, שדינים אלו הם הכנה, שתוכל לקבל המוחין של הארת חכמה מן הבינה. שאלו המוחין הוא חירות הכל. אבל היא עודנה בהכנה, ובדינים ולא במוחין.

בת שבע נקראת, שנתחברה בז"א, יחד להאיר ולשלוט במלכותה, להודיע המלכות בארץ ובכל, שכבר יצאו בה המוחין. ואז נקראת בת שבע. שכתוב, ע"כ שם העיר באר שבע עד היום הזה. באר שבע, הוא בארו של יצחק, המוחין של הארת חכמה. שבע ובת שבע הם דבר אחד, שניהם מורים על דבקותה בבינה שנקראת שבע. אלא שבע הוא בקטנות, בעת הדינים. ובת שבע הוא בגדלות.

מח) וייסרתי אתכם, אף אני שֶׂבַע על חטאותיכם. וייסרתי אתכם, ע"י ממונים אחרים. אף אני, הרי אני ז"א, מתעורר אליכם להצילכם. הרי שבע, מלכות, תתעורר עליכם להצילכם. שז"א ומלכות יכללו עימהם בגלות, וע"כ יוציאו אותם מהגלות, כמו שמפרש לפנינו.

מט) אהבה עליונה של הקב"ה לישראל, בדומה למלך, שהיה לו בן יחיד, והיה חוטא לפני המלך. יום אחד חטא לפני המלך. אמר המלך, כל אלו הימים הכיתי אותך, ולא קיבלת, מכאן ואילך, ראה מה שאעשה לך. אם אגרש אותך מן הארץ, ואוציאך מן המלכות, אולי יקומו עליך דובים שבשדה, או זאבי השדה, או רוצחים, ויעבירו אותך מן העולם. מה אעשה? אלא אני ואתה נצא מן הארץ.

נ) שאני ואתם נצא מן הארץ, שנלך בגלות. כך אמר הקב"ה לישראל, מה אעשה לכם, הרי הכיתי אתכם ולא הטיתם אוזניכם. הרי הבאתי עליכם בעלי מלחמה ומלאכי חבלה להכותכם, ולא שמעתם. אם אוציאכם מן הארץ לבדכם, אני מפחד עליכם מכמה דובים ומכמה זאבים, שיקומו עליכם ויעבירו אתכם מן העולם. אבל מה אעשה לכם? אלא אני ואתם נצא מן הארץ ונלך בגלות. כמ"ש, וייסרתי אתכם, ללכת בגלות. ואם תאמרו שאעזוב אתכם, אף אני, עימכם. שבע על חטאותיכם, היינו שֶׂבַע, מלכות, שתתגרש עימכם. ולמה? על חטאותיכם.

חזרה לראש הדף
Site location tree