לא מאסתים ולא געלתים לְכלֹתם

נז) לא מאסתים ולא געלתים לְכלֹתם. לא הכיתים ולא הרגתים לכלותם, היה צריך לומר. אלא, לא מאסתים ולא געלתים, כלומר, כי מי ששונא לאחר, הוא מאוס לפניו, ומגועל הוא בגיעול לפניו. אבל כאן, לא מאסתים ולא געלתים, משום שאהובת נפשי ביניהם, השכינה, שבשבילה כולם אהובים אצלי. כמ"ש, לכלֹתם, חסר ו', לרמז על השכינה, שנקראת כלה. ולכלֹתם, כמו בשביל הכלה, שבשביל הכלה לא מאסתים ולא געלתים, משום שהיא אהובת נפשי, ואהובה שלי אצלם.

נח) בדומה לאדם שאוהב אישה, והיתה דרה בשוק של מעבדי עורות, שריחם רע. אם היא לא היתה שם, לא היה נכנס שם לעולם. כיוון שהיא שם, השוק של מעבדי העורות, דומה בעיניו כשוק של מוכרי בשמים, שכל הריחות הטובים שבעולם נמצאים שמה.

נט) ואף בהיותם בארץ אויביהם, שהוא שוק שריחו רע, לא מאסתים ולא געלתים. לכלותם, בשביל הכלה שלהם, השכינה, שאני אוהב אותה, והיא אהובת נפשי, השורה שם. וע"כ דומה עלי ככל ריחות הטובים שבעולם, בשביל הכלה ההיא השורה בתוכם.