אתה נמצא כאן: קבלה לעם / ספריית כתבי מקובלים / קבלה לעם / זוהר לעם / פרשת וַיֵּרָא / ויאמר, אחותי היא

ויאמר, אחותי היא

שמב) ויסע משם אברהם ארצה הנגב. כל מסעותיו היו לצד דרום, חסד, יותר מלצד אחר. כי בחכמה עשה זה כדי להתדבק בדרום, חסד.

שמג) ויאמר אברהם אל שרה אשתו, אחותי היא. אין לאדם לסמוך על נס, ואם הקב"ה עושה פעם נס לאדם, אין לו לסמוך על הנס בפעם אחר, משום שלא בכל שעה ושעה יקרה נס.

שמד) ואם אדם מכניס עצמו במקום שהנזק גלוי לעין, הנה מתבטלת בזה כל זכיותיו שעשה מקודם לכן. כמ"ש, קטונתי מכל החסדים ומכל האמת. ואברהם אחר שעלה ממצרים וניצל פעם אחת, למה הכניס עצמו עתה בצער כבתחילה, ושוב אמר אחותי היא?

שמה) אלא אברהם לא סמך על עצמו כלום. כי ראה את השכינה תמיד במשכנה של שרה, שלא סרה משם. ומשום שהשכינה הייתה שם, סמך אברהם עליה ואמר אחותי היא. כמ"ש, אמור לחכמה אחותי את, שפירושה, להשכינה שנקראת חכמה, ועל כן אמר אחותי היא.

שמו) ויבוא אלקים אל אבימלך. וכי יבוא הקב"ה אל רשעים, כמ"ש, ויבוא אלקים אל בלעם, ויבוא אלקים אל לבן? הלוא רשעים היו? אלא הוא הממונה, השליח שנתמנה עליהם היה. כי לכל אומה יש לה שר בשמיים, משום שכל המלאכים בעת שעושים שליחות מה' מקבלים שם אלקים, כי מצד הדין הם באים, והשם אלקים יורה דינים. ועל כן כתוב, ויבוא אלקים אל אבימלך בחלום הלילה. רק מלאך הממונה על עמו ולא הקב"ה.

שמז) שפת אמת תיכון לעד, זהו אברהם. שכל דבריו בתחילה ובסוף היו אמת. ועד ארגיעה לשון שקר, זהו אבימלך.

שמח) באברהם נאמר, ויאמר אברהם אל שרה אשתו, אחותי היא. וזהו כמו במצרים, שאמר על השכינה שהייתה עם שרה, אחותי היא. אף כאן אמר אחותי היא, על השכינה. ואברהם בחכמה עשה הכל.

שמט) מהו הטעם שהשכינה נקראת אחות? לפי שאברהם מצד הימין אמר, אחותי היא. כמ"ש, אחותי רעייתי יונתי תמתי, וע"כ קראה אברהם תמיד אחותי משום שנתדבק בה, ולא ימושו זה מזה לעולם.

לפי שאברהם בחינת חסד, אשר בגדלות עולה ונעשה חכמה, או"א עליונים שזיווגם תמידי. וכשהשכינה עולית שם היא נמצאת גם עם אברהם בזיווג שלא נפסק, ואז נקראת השכינה בשם אחותי, ולא בשם אשתי. כי אחות היא מצד ימין, ואישה מצד שמאל בסוד אש ה'.

שנ) בסוף כתוב, וגם אָמְנָה אחותי בת אבי היא, אך לא בת אמי. וכי היה כן באמת, הלוא בת הרן הייתה? אלא הכל על השכינה אמר: אחותי היא, שבתחילה הוא כמ"ש, אמור לחכמה אחותי את, ואח"כ כתוב, וגם אָמְנָה. מהו וגם? הוא להוסיף ביאור על מה שאמר בתחילה. אחותי בת אבי פירושו, שהשכינה היא בת לחכמה העליונה, או"א עליונים הנקראים אבא. ומשום זה נקראת השכינה אחותו ונקראת חכמה.

אך לא בת אמי. אמי נמשכת ממקום התחלת הכל, סתום מכל, א"א, שממנו נמשך הבינה החוזרת להיות חכמה, שהיא מתלבשת בישסו"ת שהם נקראים אמא. והשכינה אינה בת, אלא שהיא כאמא עצמה כי מלבישה עליה, ולהיותה שמאל, מצד אמא, ותהי לי לאישה באחוה ובחביבות, שכתוב, וימינו תחבקני, כי חושקת לחסדים שבימין כדי שהחכמה שבה תתלבש בחסדים, והכל הוא החכמה. וזהו שהוסיף ביאור, שמה שאמר עליה אחותי הוא מצד או"א, שמצידם היא בת והיא אחות, ואינה ראויה לאישה, להיותה מימין. אבל מצד ישסו"ת שהם אמא, אינה בת ואינה אחות, אלא אישה, אש ה', וראויה לזיווג.

שנא) בתחילה כשירדו למצרים אמר, אחותי היא כדי להתדבק עם האמונה, וקרא לה אחותי, כדי שלא יטעו באלו המדרגות שמחוץ לקדושה. אף באבימלך אמר, אחותי היא, כדי שלא יסורו מן אמונה כראוי.

שנב) כי אבימלך וכל יושבי הארץ היו הולכים אחר עבודה זרה, ואברהם נתדבק באמונה, ומשום זה נכנס שמה ואמר על השכינה, אחותי היא. מה אחות אינה נפרדת מן האח לעולם, אף כאן כך, שאברהם היה דבוק עם השכינה באופן שלא יפרד ממנה לעולם. כי אישה יכולה להיפרד מבעלה, אבל אחות אינה נפרדת מהאח, כי שני אחים לא יוכלו להיפרד זה מזה לעולם. כי אח ואחות נמשכים מאו"א עליונים שהזיווג שלהם אינו נפסק לעולם. ועל כן גם אח ואחות אינם נפרדים לעולם. אבל איש ואישה נמשכים מישסו"ת, שזיווגם נפסק ואינו תמידי, לכן איש ואישה יכולים להפרד גם הם.

שנג) ומשום זה אמר אברהם, אחותי היא, כי כולם היו להוטים אחרי האורות של כוכבים ומזלות ועבדו להם, ואברהם היה מתדבק עם האמונה, ואמר על השכינה, אחותי, שלא נפרד לעולם. וסימנך, ולאחותו הבתולה הנאמר לכהן, שהכהן הוא מקום שאברהם, ימין וחסד, שורה בו, וע"כ נקראת השכינה אליו ולאחותו הבתולה, כי מצד ימין נקראת השכינה אחות וכן בת.

שנד) כתוב, את ה' אלקיך תירא. את, היא מדרגה הראשונה מעשר ספירות ממטה למעלה, הנוקבא, מקום היראה של הקב"ה. ועל כן כתוב תירא. כי שם בהנוקבא צריך האדם לירא מפני ריבונו משום שהיא דין.

שנה) ואותו תעבוד. אותו, זה הוא מדרגה עליונה, יסוד דז"א, העומדת על הנוקבא ואינן נפרדות זו מזו לעולם. אֵת ואותו דבקים זה בזה ואינם נפרדים. ואותו, מקום ברית, אות הוא לעולם, יסוד. כי עבודה אינה שורה באת, ואינה עניין לעבוד אלא לירא. אבל עבודה היא למעלה ביסוד דז"א הנקרא אותו. ומשום זה כתוב, ואותו תעבוד.

שנו) ובו תדבק. במקום שנוהג דבקות להידבק, שהוא הגוף השורה באמצע, קו אמצעי, ת"ת, העומד באמצע ב' הידיים, חסד וגבורה, ב' הקווים ימין ושמאל. ובשמו תִשבע, הוא מקום שביעי של המדרגות, כשהנוקבא בסוד שבת. הנוקבא נקרא אֵת בהייחוד, את ואותו, שהייחוד הוא מקו ימין המקבל מאו"א עליונים. ונקראת, ובשמו תִשבע כשמקבלת מקו אמצעי המוחין דשבת, שאז נקראת שביעי.

שנז) משום זה נתדבק אברהם באמונה, בהשכינה, במדרגת אחות, כאשר ירד למצרים וכאשר הלך לארץ פלשתים, בדומה לאדם הרוצה לרדת לתוך בור עמוק, והוא מתירא שלא יוכל לחזור ולעלות מתוך הבור. מה עשה? קשר חבל אחד למעלה מן הבור, אמר, מאחר שקשרתי קשר הזה אכנס שמה מכאן ולהלאה. כן אברהם, בשעה שרצה לירד למצרים, מטרם שירד שמה, קשר מתחילה קשר של אמונה להתחזק בו ואחר כך ירד שמה.

שנח) וכן עשה גם כן כשנכנס לארץ פלשתים. ועל כן, שְפַת אמת תיכון לעד. ועד ארגיעה לשון שקר, זהו אבימלך שאמר, בתום לבבי ובנקיון כפי, וכשהשיב לו אלקים, מה כתוב, גם אנכי ידעתי כי בתום לבבך עשית זאת, ולא כתוב ניקיון כפיים כמו שאמר אבימלך. הרי שאבימלך היה משקר במה שאמר, ובניקיון כפיים, וע"כ כתוב עליו, ועד ארגיעה לשון שקר.

שנט) כתוב, רגלי חסידיו ישמור. חסידו כתוב בלי י', שהמשמעות חסיד אחד, אברהם, שלא הסיר שמירתו ממנו לעולם. רגלי, זו היא אשתו של אברהם, שהקב"ה שלח שכינתו עימה ושמר אותה תמיד.

שס) רגלי חסדו ישמור. כתוב חסדו בלי י', שהמשמעות אחד, אברהם, שהקב"ה הלך עימו תמיד כדי שלא יוכלו להזיקו. ורשעים בחושך ידמו, אלו הם המלאכים שהרג הקב"ה באותו הלילה שאברהם רדף אחריהם.

שסא) כתוב, בחושך ידמו. לילה, הנוקבא, שנקשר בחושך והרג אותם. אברהם רדף והלילה הרג אותם. כמ"ש, ויחלק עליהם לילה הוא ועבדיו ויכם. ויחלק עליהם לילה, זהו הקב"ה שחלק הרחמים מן הדין, כדי לנקום נקמת אברהם. ומשום זה כתוב, ורשעים בחושך ידמו. ויכם, ויכום היה צריך לומר, לשון רבים, כי אברהם ועבדיו היכו אותם. אלא זהו הקב"ה, שהוא הכה אותם. כי לא בכוח יגבר איש, כי הוא ואליעזר היו בלבדם, כי אליעזר בגי' שי"ח, והיינו שי"ח ילידי ביתו שאומר הכתוב.

שסב) במקום שהנזק מצוי, לא יסמוך אדם על הנס. ואין לך מקום שהנזק מצוי בו, כזה שאברהם הלך אחר ארבעה מלכים לרדוף אחריהם ולעשות עימהם מלחמה. ולמה סמך עצמו על נס? כשהלך לזה אברהם, לא הלך לעשות מלחמה ולא סמך על הנס, אלא צערו של לוט הוציאו מביתו ולקח עימו כסף לפדותו. ואם לא יוכל לפדותו, ימות עמו יחד בשביה. אלא כיוון שיצא, ראה את השכינה מאירה לפניו וכמה צבאות מלאכים מסביב לו. בשעה ההיא רדף אחריהם והקב"ה הרג אותם. כמ"ש, ורשעים בחושך ידמו.

שסג) רגלי חסידו ישמור, זהו אברהם. וכשיצא ללחום עם המלכים, נתחבר יצחק עימו ונפלו לפניו. ואם יצחק לא היה מתחבר עם אברהם, לא היה יכול לכלותם. וכמ"ש, ורשעים בחושך ידמו. כי לא בכוח יגבר איש, אע"פ שהכוח נמצא תמיד בימין, אברהם, עם כל זה אם הימין לא היה נכלל בשמאל, יצחק, לא היו המלכים נדחים לפניו.

שסד) רגלי חסידו ישמור. בשעה שאדם אוהב את הקב"ה, הקב"ה אוהב אותו בכל מה שהוא עושה ושומר דרכיו, כמ"ש, ה' ישמור צאתך ובואך מעתה ועד עולם.

שסה) כמה היה חביבותו של אברהם אל הקב"ה, כי בכל מקום שהיה הולך, לא היה חושב על שלו כלום, אלא רק להדבק בהקב"ה בלבד. ומשום זה, ורגלי חסידו ישמור. וזו היא אשתו, כי רגלי רומז על אשתו, שכתוב, ואבימלך לא קרב אליה, וכתוב, כי על כן לא נתתיך לנגוע אליה.

שסו) בפרעה כתוב, וינגע ה' את פרעה... על דבר, היא אמרה. שרה אמרה להקב"ה הכה, והקב"ה היה מכה. ועל כן כתוב, רגלי חסידו ישמור, ורשעים בחושך ידמו. אלו הם פרעה ואבימלך, שהקב"ה עשה בהם דינים בלילה, בחושך. כי לא בכוח יגבר איש. איש, זה אברהם, שכתוב, ועתה השב אשת האיש.

חזרה לראש הדף
Site location tree