והאלקים ניסה את אברהם
תפד) ויהי אחר... ויאמר הנני. אתה הוא מלכי אלקים. זה הוא שלימות כל המדרגות כאחד, קשורות זו בזו, כי יש בכתוב הזה חג"ת ומלכות, שהם כללות כל המדרגות. כי אתה, חסד, כמ"ש, אתה כהן לעולם. אלקים, גבורה. ת"ת. מלכי, מלכות.
תפה) צוה ישועות יעקב. שכל אלו השליחים העושים שליחות בעולם, היו כולם מצד הרחמים, ולא יהיו מצד הדין, משום שיש בעלי השליחות מצד הרחמים, ומצד דין הקשה. ואלו השליחים הבאים מצד הרחמים, אינם עושים בעולם שליחות של דין כלל.
תפו) הרי המלאך שנגלה לבלעם, היה שליח של רחמים ונהפך לדין? לעולם לא נשתנה לעשות דין, אלא שליח של רחמים היה, להגן על ישראל, ולהיות מליץ טוב עליהם, ולעומתו, לבלעם היה דין. כך דרכיו של הקב"ה, כשמיטיב לזה, נמצא הטבה זו שהוא דין לזה. כך שליח של רחמים היה לישראל, ולבלעם נהפך לדין. ועל כן בקש, צוֵה ישועות יעקב, אמר דוד, צווה על העולם כאשר ישלחו שליח, יהיה מצד הרחמים.
תפז) צווה ישועות יעקב, שהתפלל על יעקב, שהם בגלות, שיהיה להם ישועה בעת הגלות. תפארת האבות היה יעקב, ואלמלא יצחק לא היה בא יעקב לעולם. ומשום זה, צוה ישועות יעקב, היינו יצחק שהוא ישועתו של יעקב, כי כיוון שניצל יצחק בעקדה ישועת יעקב היה.
תפח) ויהי אחר הדברים האלה. על צער נאמר. ויהי אחר, אחר מדרגה התחתונה של מדרגות העליונות דאצילות. והיא דברים, מלכות.
תפט) ואחר מדרגה זו, המלכות, והאלקים ניסה את אברהם, שבא משם היצר הרע לקטרג לפני הקב"ה, ועל כן ניסה את אברהם. ושיעור הכתוב, ויהי אחר הדברים, ויהי קטרוג יצר הרע, שמקומו הוא אחר המלכות הנקראת דברים, וע"כ והאלקים ניסה את אברהם.
כתוב, והאלקים ניסה את אברהם, את יצחק היה צריך לומר, שהרי יצחק כבר היה בן שלושים ושבע שנה, ואביו כבר לא היה בן עונשין עליו שיענש בשבילו? ואלמלא אמר יצחק, איני רוצה, לא היה אביו נענש עליו. ואם כן מה הטעם שכתוב, והאלקים ניסה את אברהם, ולא כתוב, ניסה את יצחק?
תצ) ודאי צריך לומר, את אברהם, שהוא היה צריך להכלל בדין, כי לא היה שום דין באברהם מקודם, לכן אלא כולו חסד, ועתה נכלל מים באש, חסד בדין. ואברהם לא היה שלם עד עתה, שנתעטר לעשות דין ולתקן הדין במקומו. כי אין הארת החכמה אלא בקו שמאל. וע"כ מטרם שאברהם נכלל ביצחק, קו שמאל, לא היה שלם, שהיה מחוסר הארת החכמה, וע"י מעשה העקדה נכלל ביצחק ונתעטר על ידו בהארת החכמה, ונשתלם. כמ"ש, שנתעטר לעשות דין, בעקדה, וע"י זה ניתתקן הדין, הארת שמאל, במקומו, שנכלל במקומו של אברהם, בחסד.
תצא) וכל ימיו לא היה שלם עד עתה, שנכלל מים באש, ימין בשמאל, ואש במים, שמאל בימין. ומשום זה, והאלקים ניסה את אברהם ולא את יצחק. כי הקב"ה הזמין את אברהם שיהיה נכלל בדין, בשמאל. וכאשר עשה מעשה העקדה, נכנס האש במים, שהדין נכנס בחסד, ונשלם זה עם זה. וזהו עשה הדין של העקדה, שיכלול זה בזה. ועל כן בא יצר הרע לקטרג על אברהם, שלא נִשלם כראוי, עד שיעשה הדין של העקדה ביצחק. כי היצר הרע נמצא מקומו אחר הדברים, אחר המלכות, כמ"ש, לפתח חטאת רובץ, ובא לקטרג.
תצב) אעפ"י שכתוב אברהם ולא יצחק, יצחק גם כן נכלל בכתוב, והאלקים ניסה את אברהם. כתוב, את אברהם, את הוא רומז על יצחק. כי בשעה ההיא היה יצחק שורה בגבורה תחתונה, בהנוקבא. כיוון שנעקד ונועד בדין ע"י אברהם כראוי, אז נתעטר יצחק במקומו עם אברהם, ונכללו אש במים, ועלו למעלה, אברהם בחסד שעלה לחכמה, ויצחק בגבורה שעלה לבינה. ואז נתישב המחלוקת כראוי. כי עשו שלום ביניהם, שנכללו אש ומים זה מזה.
תצג) מי ראה אב רחמן שיעשה אכזר על בנו? אלא כדי ליישב את המחלוקת, להכליל מים באש, חסד של אברהם באש של יצחק, ויתעטרו במקומם. והיה זה עד שבא יעקב, קו האמצעי, וניתתקן הכל כראוי, ונעשו שלושה אבות שלמים, שנעשו מרכבה לג' קווים העליונים, וניתתקנו העליונים ותחתונים.
תצד) ויאמר, קח נא את בנך. איך יכול אברהם לקחת את יצחק בנו, הלוא היה זקן? הפירוש, קח, עם דברים. את בנך את יחידך אשר אהבת. ולך לך אל ארץ המוריה. כמ"ש, אלך לי אל הר המור, כדי לתקן במקום הראוי לתקן. מור ומוריה אחד הוא, והוא מקום המקדש. ושם מקום ראוי לתיקון. וע"ז מביא הזוהר רְאָיָה מהכתוב, אלך לי אל הר המור, הנאמר בהקב"ה, שגם הקב"ה עצמו הולך שם לתקן את הנוקבא. וע"כ אמר הקב"ה גם לאברהם, שילך שמה לתקן את עצמו ואת יצחק בנו.