אתה נמצא כאן: קבלה לעם / ספריית כתבי מקובלים / קבלה לעם / זוהר לעם / פרשת שמות / הָיוֹה היה דְבר ה'

הָיוֹה היה דְבר ה'

ו) הָיׂה היה דְבר ה'. היה היה ב' פעמים למה? אם יחזקאל היה נביא נאמן, למה גילה כל מה שראה? מי שהמלך הכניסו להיכלו, יש לו לגלות מה שראה? אלא ודאי יחזקאל נביא נאמן היה, וכל מה שראה הוא באמונה, וברשותו של הקב"ה גילה כל מה שגילה, והכל צריך.

ז) מי שרגיל לסבול צער, אע"פ שבא לו צער לפי שעה, הוא סובל העוֹל שלו, ואינו דואג. אבל מי שאינו מורגל לסבול צער, וכל ימיו היו בתענוגים ומעדנים, ובא לו צער, זה הוא צער שלם, ועל זה צריכים לבכות.

ח) כך ישראל, כאשר ירדו למצרים, היו רגילים בצער, שהרי כל ימיו של אותו צדיק, אביהם, היה בצער. וע"כ סָבלו את הגלות כראוי, ולא דאגו ביותר. אבל גלות בבל, היה צער שלם, היה צער, שעליונים ותחתונים בוכים עליו.

ט) בכו עליו העליונים, כמ"ש, הן אֶרְאֶלָם צעקו חוצה. בכו עליו התחתונים, כמ"ש, על נהרות בבל שם ישבנו גם בכינו. כולם בכו על גלות בבל, משום שהיו מקודם בתענוגי מלכים, שכתוב, בני ציון היקרים.

י) כתוב, על ההרים, אשא בכי וָנֶהי. אלא הם אלו ההרים הרמים שבעולם. הם, בני ציון היקרים המסולאים בפז. ועתה הם יורדים בגלות, וריחיים על עורפם, וידיהם קשורים לאחור. וכשבאו לגלות בבל, חשבו שאין להם קיום לעולם, כי הקב"ה עזב אותם ולא ישגיח עוד בהם לעולם .

יא) באותה שעה קרא הקב"ה לכל החבורה שלו, וכל המרכבות, והמחנות, ושריו, וכל צבאות השמים. ואמר להם, מה אתם עושים כאן? ומה בניי אהוביי בגלות בבל, ואתם כאן? קומו רדו כולכם לבבל, ואני עימכם. כמ"ש, כה אמר ה', למענכם שילחתי בָבלה, זהו הקב"ה. והורדתי בָריחים כולם, אלו הם כל המרכבות והמחנות העליונים .

יב) כשירדו לבבל נפתחו השמים, ורוח נבואה הקדושה שׁרתה על יחזקאל, וראה כל מה שראה, ואמר להם לישראל, הרי אדוניכם כאן, וכל צבאות השמים והמרכבות, שבאו לדור עימכם. לא האמינוהו, עד שנצרך לגלות, כל מה שראה: וארֶא כך, וארא כך. ואם גילה ביותר, כל מה שגילה נצרך כולו. כיוון שראו ישראל את זה, שמחו. וכששמעו הדברים מפי יחזקאל, לא פחדו על גלוּתם כלל, כי ידעו שהקב"ה לא יעזוב אותם. וכל מה שגילה, גילה ברשות .

יג) בכל מקום שגָלוּ ישראל, גלתה עימהם השכינה. וכאן בגלות מצרים כתוב, ואלה שמות בני ישראל. כיוון שכתוב, בני ישראל, למה כתוב, את יעקב? היה צריך לומר, הבאים איתו? אלא, אלה שמות בני ישראל, הם המרכבות ומחנות עליונים, שירדו עם יעקב, ביחד עם השכינה, בגלות מצרים. ובזה מיושב הכתוב, הָיוֹה היה, ב' פעמים, כי הָיוֹה הא' הוא בגלות מצרים, והיה ב' בגלות בבל.

חזרה לראש הדף
Site location tree