אתה נמצא כאן: קבלה לעם / ספריית כתבי מקובלים / קבלה לעם / זוהר לעם / פרשת שמות / אל תִלְחַם את לחם רע עין

אל תִלְחַם את לחם רע עין

כא) אל תִלְחַם את לחם רע עין, משום שהלחם, או ההנאה, מאותו בן אדם רע עין, אינו כדאי לאכול וליהנות ממנו. ואם כשירדו ישראל למצרים, לא היו טועמים את לחם המצרים, לא היו נעזבים בגלות במצרים, ולא היו יכולים להרע להם .

כב) והרי גזירה נגזר על ישראל להיות בגלות, שהיה מוכרח להתקיים, אפילו לא אכלו את לחמם? נכון הוא, שהרי לא נגזר הגלות במצרים בדיוק, כי לא כתוב, גר יהיה זרעך בארץ מצרים, אלא בארץ לא להם. ויכול להיות אפילו בארץ אחרת .

כג) מי שהוא בעל נפש, שאוכל יותר משאר בני אדם, או מי שהולך אחר מֵעָיו, שדרכו למלאות בִּטנו בתענוגים, אם פגש באותו רע עין, ישחוט עצמו ולא יאכל מלחמו, כי אין לחם רע בעולם זולת הלחם של רע עין. מה כתוב, כי לא יוכלון המצרים לאכול את העִברים לחם, כי תועבה היא למצרים. כלומר, שלא יכלו לראות כשהעברים אוכלים. הנה לך, לחם רע עין.

חזרה לראש הדף
Site location tree