את יעקב איש וביתו באו
נ) השכינה ירדה למצרים עם יעקב? כמ"ש, אנוכי ארד עימך. השכינה ירדה למצרים את יעקב, ושש מאות אלף מרכבות קדושות עימה. שכתוב, כשש מאות אלף רגלי. שש מאות אלף מרכבות קדושות ירדו עם יעקב למצרים, וכולם עלו משם, כשישראל יצאו ממצרים. כמ"ש, ויסעו בני ישראל מרעמסס סוּכּוֹתה כשש מאות אלף רגלי. שש מאות לא נאמר, אלא כשש מאות. רומז, כעין שיצאו אלו שש מאות אלף שלמטה, כך יצאו אלו שש מאות אלף מרכבות קדושות שלמעלה, שהיו עימהם .
נא) בעת שיצאו אלו המרכבות הקדושות והמחנות הקדושים, ראו ישראל וידעו, שהם מתעכבים מלצאת בשבילם, מחמת שהם אינם יוצאים. וכל החיפזון שעשו ישראל היה בשבילם. כמ"ש, ולא יכלו להתמהמה. שהיה לו לומר, ולא רצו להתמהמה. אבל כתוב, ולא יכלו, משום מחנות המלאכים, שהיו מתעכבים בשבילם.
ונודע, שבני ישראל, שכתוב, כולם בני ישראל, של הרקיע, המלאכים. וכתוב, בני ישראל הבאים מצריימה את יעקב. ולא נאמר, ואלה שמות בני ישראל הבאים מצריימה איתו. אלא נאמר, ואלה שמות בני ישראל הבאים מצריימה את יעקב. שפירושו, הבאים מצריימה מתחילה, כלומר המלאכים. ובאו, את יעקב .
נב) בשעה שניצל יעקב מלבן, כתוב, ויעקב הלך לדרכו ויפגעו בו מלאכי אלוֹקים. וכשירד למצרים, אמר הקב"ה, אנוכי ארד עימך מצריימה. ואם האדון ירד, כל שכן שיֵרדו משמשיו עימו, שכתוב, הבאים מצריימה את יעקב. ולא כתוב, איתו. בני ישראל שבכאן, אלו הם שנקראים בני ישראל ממש, השבטים .
נג) לכו חזו מפעלות ה' אשר שָׂם שַׁמות בארץ. אל תקרי שַׁמות, בש' פתוחה, אלא שֵמות בש' צרויה. וזה כעין שעשה הקב"ה ברקיע, כן עשה בארץ, שיש שֵמות הקדושים ברקיע, ויש שֵמות הקדושים בארץ, שמות השבטים, שעליהם נאמר, ואלה שמות בני ישראל .
נד) ביום שירד יעקב למצרים, ירדו עימו שישים ריבוא מלאכים עליונים. כמ"ש, הנה מיטתו שְלשלמה, שישים גיבורים סביב. מנעולים החקוקים לקבל מפתח. המפתחות מסובבים במקומו של המנעול. המנעולים הם בספירה השביעית, מלכות. והם חקוקים בספירה השישית, יסוד. וכמ"ש, שישים גיבורים סביב לה.
המלכות אין בה אלא חג"ת נה"י, ומסתיימת ביסוד, שנקרא מפתחא. וחסרה ממלכות דמלכות. המנעולים, המלכות, החקוקים בהתאם למפתח, מסבבים במקומו של המפתח, היסוד. אע"פ שעצם המנעול הוא מלכות, הכלולה מז' ספירות חג"ת נהי"מ, שלפי"ז היה צריך לומר, שמיטתו שלשלמה, שהיא המלכות, שבעים גיבורים סביב לה, שהם ז' ספירות, שכל אחת כלולה מעשר. אמנם מסתיימים ביסוד, המכונה מפתחא, ואין בה אלא חג"ת נה"י, שהן שש ספירות, שכל אחת כלולה מעשר, שהם שישים. וכמ"ש, שישים גיבורים סביב לה, ולא שבעים .
נה) הנה מיטתו. השכינה הנקראת מיטה. שלשלמה, המלך שהשלום שלו, ז"א, הקו האמצעי, העושה שלום בין ימין לשמאל. שישים גיבורים סביב לה, אלו הם שישים ריבוא מלאכים עליונים, שהם מצבא השכינה, שירדה עם יעקב למצרים. והטעם שהם במספר שישים, הוא מפני שהשכינה רשומה במפתחא. מגיבורי ישראל, ישראל של מעלה, ז"א, שהגבורה נמשכת אֲליהם ממנו. כמ"ש, ואלה שמות בני ישראל. איש וביתו באו, הם ודרכיהם. כי ביתו פירושו מנהגיו ודרכיו. כי לכל מלאך יש פעולה מיוחדת שעל שמה נקרא .
נו) אם בני העולם היו יודעים הכבוד הגדול של יעקב, בשעה שאמר לו הקב"ה, אנוכי ארד עימך מצריימה, היו מלחכים העפר שבג' פרסאות הקרוב לקברו. כתוב, ויצא משה לקראת חותנו. ופירשו, שאהרון ראה שיצא משה, ויצא עימו, ואלעזר והנשיאים והזקנים יצאו עימו, וראשי האבות וקרואי העדה וכל ישראל יצאו עימהם. ונמצא, שכל ישראל כולם יצאו, לקראת יתרו. כי מי ראה את משה, שיָצא, ולא יֵצא עימו? ומי ראה את אהרון והנשיאים, שיצאו, ולא יֵצא? נמצא, שבשביל משה יצאו כולם.
ואם בשביל משה היה כך, בשביל הקב"ה, כאשר אמר, אנוכי ארד עימך מצריימה, על אחת כמה וכמה, שירדו עימו כל הפמליה של מעלה. אמר הקב"ה, אנוכי ארד עימך מצריימה. שמשמע, הוא לבדו. ואח"כ, ואלה שמות בני ישראל, שפירושו, כל הפמליה של מעלה. שכן במשה כתוב, ויצא משה, וכל ישראל יצאו עימו.