אתה נמצא כאן: קבלה לעם / ספריית כתבי מקובלים / קבלה לעם / זוהר לעם / פרשת שמות / מְשַׁלְחֵי רגל השור והחמור

מְשַׁלְחֵי רגל השור והחמור

סז) אשריכם זורעי על כל מים מְשַׁלְחֵי רגל השור והחמור. אשרי הם ישראל, שהקב"ה רצה בהם יותר מכל העמים וקירב אותם אליו, שכתוב, ובך בחר ה'. וכתוב, כי חֵלֶק ה' עַמו יעקב חֶבֶל נחלתו. וישראל מתדבקים בהקב"ה, שכתוב, ואתם הדבקים בה' אלוקיכם .

סח) והם צדיקים לפניו מפני שהם זורעים על כל מים, זורעים לצדקה, שמעלים מ"ן להמשיך מוחין להמלכות, שתהיה נקראת צדקה. כי בלי המוחין היא נקראת צדק בלי ה'. ומי שזרע לצדקה, כתוב בו, כי גדול מעל השמים חסדך. מעל השמים הוא מכונה ג"כ, על כל מים. מעל השמים זה עולם הבא, בינה, שהיא מעל ז"א, הנקרא שמים. וישראל זורעים זרע, ומעלים מ"ן, על כל מים, בינה, כדי להמשיך מוחין אל המלכות, שתהיה נקראת צדקה .

סט) כל דינים שבעולם הזה וכל הגזירות וכל השאלות, כולם נמצאים בהיכל אחד, ששם ע"ב סנהדרין מעיינים בדינים של העולם. והיכל ההוא נקרא היכל הזכות, משום כשדנים דין, מְהַפכים בזכות האדם בתחילה.

ע) מה שאין כן במדרגה של הס"א, ששם יש מקום שנקרא חובה, משום שכל מעשיו שבאותו המקום, שהוא של הנחש, אשת זנונים, אינם אלא לְהַפך בחוב האדם, ולהלשין על העבד לפני אדוניו .

עא) אלו שבהיכל הזכות, נקראים מים מתוקים, מים צלולים. אלו שבהיכל החוב, נקראים מים הַמָרים. מֵי הַמָרים, הַמְאָרְרים. בהיכל הזכות ההוא אינם נמצאים שלושה אלו, בנים, חיים ומזונות. ולא באותו מקום החוב, לא במים מתוקים וצלולים, ולא במים המרים, המאררים .

עב) וע"כ ישראל זורעים על כל מים זרע קדוש, שמעלים מ"ן עד בינה העליונה, הנקראת מים, ומולידים על כל מים. שאין זרע שלהם נכון אלא למעלה, בבינה. ע"כ בנים, חיים, ומזון אינם תלויים בהיכל הזכות, אלא הדבר תלוי במזל הקדוש, דיקנא קדישא דא"א, בחינת בינה שלו, שיצאה לחוץ. ומקום זה הוא, על כל מים .

עג) משלחי רגל השור והחמור. שאין בקליפות שור וחמור כלום, ששלחו מהם כל החלקים הרעים ומתדבקים בצד הטוב ההוא של כל קדושים עליונים. שור וחמור, כשמתחברים יחד, הם שני פגעים רעים לעולם. שור, הוא צד הדין הקשה, והוא מדבקוּת של צד הקדושה. חמור, כשנתחבר עימו, מצד האחר של הקליפות, הם שני פגעים רעים לעולם.

יש ב' בחינות דינים:

א. דין קדוש, נקודת השורוק, קו שמאל מטרם שנזדווג עם קו ימין, שאז נמשכים ממנו דין קשה, וזה אינו מטעם הפגם שבו, אלא מטעם חיסרון חסדים להתלבשות החכמה.

ב. דין שאינו קדוש, שנמשך ממסך דחיריק מטרם שנזדווג עימו אור עליון, הוא פגם ממש, הממעט ג"ר דשמאל.

דין הא' נקרא שור, של הקדושה. ודין הב' נקרא חמור, של הס"א .

עד) תוקף דין הקשה מבחי' שור, כשמתחברים יחד, לא יכול העולם לסבול. ומשום זה, לא תחרוש בשור וחמור יחדיו. וע"כ שלח יעקב לעשו דבר זה, כמ"ש, ויהי לי שור וחמור, שכבש אותם אל הקדושה, ואם לא היה יעקב משפיל את עצמו, פחד גדול היה נופל על עשו, מחמת שהיה בכוחו לכבוש ב' דינים הללו.

חזרה לראש הדף
Site location tree