אתה נמצא כאן: קבלה לעם / ספריית כתבי מקובלים / קבלה לעם / זוהר לעם / פרשת שמות / איילת השחר

איילת השחר

קס) למנצח על איילת השחר. כי כשהאיר פני המזרח וחשכת הלילה התפשטה, יש ממונה אחד לצד מזרח, קו אמצעי, שמושך חוט אחד של אור מצד דרום, קו ימין, עד שבא ויוצא השמש, ובוקע באלו חלוני הרקיע, ומאיר העולם. ואותו החוט, שמושך מצד דרום, מעביר את חשכת הלילה.

כשהנוקבא בבחינת השמאל בלבד, אין החכמה שבה יכולה להאיר, מפאת חיסרון החסדים. ונמשך ממנה חשכת הלילה. ואז מתגבר הקו האמצעי, בכוח המסך דחיריק שבו, ומושך חוט אחד של אור החסדים מצד דרום, ימין. עד שמתלבשת החכמה שבנוקבא בחסדים, שאור השמש, הקו האמצעי, משפיע לה בעת שליטתו, ביום. ואז נשלמת הנוקבא בזיווג של יום. והממונה המושך החוט, הוא המ"ן ומסך דחיריק, העולים לקו אמצעי, ז"א.

קסא) ואז באה איילת השחר. שבא אור שחור בחשכה, הנוקבא, איילת השחר, להתחבר ביום, בז"א, והיום מאיר. ואור היום כולל ושואב בתוכו את האיילה, הנוקבא. ועל האיילה הזאת, כשנפרדת מן היום אחר שכבר כלל אותה, אמר דוד שירה, כמ"ש, למנצח על איילת השחר.

קסב) ומה אמר לה דוד? אלי אלי למה עזבתני. כי נפרדה איילת השחר, הנוקבא, מאור היום, ז"א. וע"כ אין לה אז מה להשפיע, ועזבה אותו.

חזרה לראש הדף
Site location tree