וַתֵתַצַב אחותו מרחוק
קצט) וַתֵתַצַב אחותו מרחוק. אחותו של מי שקרא את כנסת ישראל, אחותי, ז"א. כמ"ש, פתחי לי, אחותי רעייתי. כלומר השכינה ניצבה על משה לשמרו. ומה שאומר מרחוק, הוא כמ"ש, מרחוק ה' נראה לי. כלומר, שאין השמירה בגלוי אלא בסתר, מרחוק.
ר) משמע שהצדיקים, מטרם ירידתם לעולם, הם נודעים למעלה. וזהו לכל הצדיקים. וכל שכן משה, שע"כ נאמר עליו, ותראה"ו עם ה"ו, שהוא הרושם של המלך והמטרונית. וכן משמע, שנשמות הצדיקים נמשכו ממקום עליון. כמ"ש, וילך איש מבית לוי, יסוד דחו"ב, המקום העליון. ונשמע מכאן, שיש אב ואם לנשמה, שהם ז"א ונוקבא. כי איש זה ז"א. ובת לוי היא הנוקבא. כמו שיש אב ואם לגוף בארץ. ונשמע, שבכל הבחינות, בין למעלה ובין למטה, באים הכל ונמצאים מזכר ונקבה.
ותוֹצֵא הארץ נפש חיה. הארץ, כנסת ישראל, הנוקבא נפש חיה, הנפש של אדם הראשון. כי ז"א ונוקבא הם אב ואם של אדם הראשון. אשרי חלקו של משה נביא הנאמן, מכל שאר נביאי העולם .
רא) וַתֵתַצַב אחותו. זו היא חכמה, הנוקבא, שנקראת חכמה התחתונה. כמ"ש, אמור לחכמה אחותי את. מעולם לא הוסרה גזרת הדין מן העולם. כי בכל שעה שהיו חוטאים ישראל, היה הדין מקטרג עליהם. ואז, ותתצב אחותו מרחוק, שנתרחקה השכינה מהם, כמ"ש, מרחוק ה' נראה לי.