זאב, איילה וסיפוק בחיים
האם זאב שטורף איילה שונא אותה? לא. האם האיילה שונאת אותו? לא. הזאב רואה באיילה מנת מזון שהוא צריך לאכול. מובן מאליו שהיא מתנגדת לזה, אבל לא ניתן לומר שיש ביניהם שנאה.
בעיניים אנושיות, הזאב הוא די מסכן, כי ההנאה שהוא מפיק מאכילת האיילה היא מוגבלת, הנאה מאוכל ותו לא. לעומת זאת, כאשר אנחנו, בני האדם, מתגברים על היריבים שלנו, ההנאה שלנו גדולה ועסיסית הרבה יותר.
מדוע? כי מאבק אנושי מלווה בתחושות עזות של שנאה, של תחרות, של שליטה ושל כבוד. במילים אחרות: שלא כמו הזאב שרוצה רק את הבשר של האיילה, אנחנו לא באים על סיפוקנו עד שלא "נוציא" ליריבינו גם "את הנשמה"...
"הצד השווה שבכל בריות העולם הוא, שכל אחד מאיתנו עומד לנצל לכל הבריות לתועלתו הפרטית, בכל האמצעים שברשותו, ומבלי לקחת בחשבון כלל שהולך להיבנות על חורבנו של חברו.ולא חשוב כאן כלום הוראת ההיתר שכל אחד ממציא לעצמו, על פי כיוון המתאים לו".
בעל הסולם, מאמר "השלום בעולם"