אתה נמצא כאן: קבלה לעם / ספריית כתבי מקובלים / הרב ד"ר מיכאל לייטמן / ספרים / טעם של אור / בורא / "דיברה תורה כלשון בני אדם"
הרב ד"ר מיכאל לייטמן

"דיברה תורה כלשון בני אדם"

בכתבי הקודש מופיעים ביטויים כמו "לעשות נחת רוח לה'" וכיוצא בזה. השאלה היא מדוע הבורא דורש מהאדם לעבוד עבורו? זה אפילו די מעצבן, לעבוד עבור מישהו.

העניין הוא שה"מישהו" הזה הוא הכוח הכללי של הטבע, שכולל את הכול. אותי, אותך, את כולם, את כל מה שרק נצליח לתאר. הכול. חוץ מהכוח הזה אין כלום. כשאדם פועל במטרה לעשות נחת רוח לבורא, הוא לא עושה זאת למען מישהו, אלא כדי להביא את עצמו ואת האחרים לגילוי שליטת הכוח הזה על הבריאה כולה.

הבורא לא צריך ולא מקבל שום דבר מאף אחד. [1] הוא רצון להשפיע, רצון לתת (ולא רצון לקבל, כמונו), לכן אינו יכול לקלוט דבר מאיתנו. אנחנו לא באמת צריכים לעשות "לו" טובות, להידבק "בו", לאהוב "אותו". כך אמנם כתוב, אבל זה רק מפני ש"דיברה תורה כלשון בני אדם".

בהוראה כמו "ואהבת את ה' אלוקיך" למשל, מדובר רק על התיקון שכדאי לנו לבצע בתכונות שלנו, בכלים שלנו, כדי להגיע לאהבת הבורא, כלומר להשתוות עִמו שתאפשר לנו להרגיש את השפע העליון.

 

"בהיותנו מתקנים את כלי הקבלה שלנו, שיהיה על מנת להשפיע, משווים אנו בזה את הכלים ליוצרם, וראויים אנו לקבל את שפעו עד אין קץ".

בעל הסולם, "תלמוד עשר הספירות", א', הסתכלות פנימית, כ"ב

[1] "הבורא כולו משפיע, ואין בו מצורת הקבלה ולא כלום, כי לא חסר לו מאומה, ואינו צריך לקבל דבר מבריותיו שברא" (בעל הסולם, מאמר "השלום בעולם").

חזרה לראש הדף
Site location tree