אל תכריתו שבט משפחות הָקְּהָתִי
כג) אל תכריתו את שבט משפחות הַקְהָתִי מתוך הלויים. כי הם הגזע והשורש של הלויים. וזאת עשו להם וחָיו ולא ימותו. שהכהן צריך לתקן להם, שאע"פ שהם קרֵבים אל הקודש, לא יבואו אלא בתיקון של הכהן, שהוא יודע הסימן שיגיע אליו עד שם, ולא יותר. וכשמכסים לכלֵי הקודש, אז שורה כיסוי אחר מלמעלה, ואסור ללויים לִקרב לראות, כי דבר בלחש, בסוד, אינו נוהג בהם אלא בכהנים, שהדברים שלהם והמעשים שלהם, הם בסוד ובלחש. ולויים הם בהרמת קול בשירה.
כד) משום זה הכהנים הם בלחש ובסוד. וע"כ אסור להם יין, כי יין הוא להרמת קול, לשירה, ולגלות סודות. ומשום זה נמסרו הלויים להרמת קול, משום שמתאחזים בדין, ודין הוא בגלוי, לפרסם הדבר לפני הכל. אבל הכהן, כל דבריו בסוד ובלחש, ולא בגלוי, משום שהוא ימין, חסד. כשהדינים שורים בעולם מצד השמאל, הימין יהיה מְקָרב, בקטורת, בלחש, בסוד דק ופנימי מכל, שהוא בינה.
כה) כשמזבח החיצון, מלכות, מתחיל לעורר התעוררות הדין, כשלא נמצאים צדיקים להגן, מזבח הפנימי, בינה, מתעורר אליו, ועומד כנגדו, והדינים נשקטים. וע"כ עומד זה כנגד זה, ואז הדין מסתלק.
כו) זאת עבודת בני קְהָת באוהל מועד קודש הקודשים. בשעה שבני קהת לוקחים את קודש הקודשים, אז בא הכהן ומכסה הכל, מטרם שיקרבו לקחת אותו. ולא היו רואים לעולם מה שהם נושאים, אלא הכל היה במכוסה מהם, כמ"ש, ובאו אהרון ובניו, בנסוע המחנה והורידו את פרוכת המסך. ורוב הכיסוי של כלי מקדש היה בתכלת. ואחר שנתכסה הכל, קרֵבים בני קהת הנושאים. ואינם קרבים אלא לאלו הבדים שיוצאים לחוץ. כמ"ש, וכילה אהרון ובניו לכסות את הקודש, בנסוע המחנה. ואחרי כן, יבואו בני קהת לשאת.
כז) משום זה קטורת, שהיא פנימי, וכל מה שהוא בסוד, נמסר לכהן. וע"כ, ויקח אהרון, כאשר דיבר משה, וירוֹץ אל תוך הקהל, ויתן את הקטורת. מפני שהיא פנימית, סוד הכהן, שהוא ג"כ פנימי, אז, ויכפר על העם, ויעמוד בין המתים ובין החיים. בין עץ החיים ובין אילן המוות. אז קרב הימין זה בזה, שעץ החיים, שהוא ימין, קרב אל הכהן, שהוא ימין, וַתֵּעָצַר המגפה. אשרי חלקו של הכהן, שהכהן יש לו כוח למעלה, ויש לו כוח למטה. והוא גורם שלום למעלה ומטה. ובכל זמן השמאל עובד אל הימין. כמ"ש, וִילָוו עליך וִישרתוך. והימין כלול בשמאל, נמצאים במקדש.