אתה נמצא כאן: קבלה לעם / ספריית כתבי מקובלים / קבלה לעם / זוהר לעם / פרשת קורח / כל אשר תמצא ידך בכוחך לעשות, עשה

כל אשר תמצא ידך בכוחך לעשות, עשה

כח) רְאֵה חיים עם אישה אשר אהבת כל ימי חיי הֶבְלֶךָ. צריך האדם לכלול חיים מעץ החיים, ז"א, במקום זה, במלכות, הנקראת אישה. זה בלא זה, ז"א בלא מלכות, אינו הולך. וצריך האדם לכלול מידת יום בלילה. מידת ז"א, שנקרא יום, במלכות, שנקראת לילה. וכן להיפך, מידת לילה ביום. וזהו, ראה חיים עם אישה אשר אהבת. משום, כי הוא חלקך בחיים, כי החיים, הארת החכמה, אינם שורים אלא על מלכות, שאין הארת החכמה מתגלה במקום אחר זולתה. ובעמלךָ אשר אתה עמל תחת השמש, כמ"ש, בכל דרכיך דעהו והוא יְיַשֵּׁר אורְחוֹתֶיךָ. כי דעהו אותיות דע ו"ה, שהם ז"א ומלכות.

כט) כל דבריו של שלמה המלך, כולם סתומים לִפְנים בחכמה. ואלו הכתובים נראים שהותרה הרצועה, כי כתוב אח"כ, כל אשר תמצא ידך לעשות בכוחך עשה, כי אין מעשה וחשבון. והאם שלמה, שחכמה עליונה הייתה בו יותר מכל בני העולם, אמר כך?

ל) אלא כל דבריו של שלמה המלך על סוד החכמה נאמרו. כל אשר תמצא ידך לעשות בכוחך עשה, זהו שאדם צריך לכלול השמאל בימין. וכל מה שהוא עושה, צריך שלא יהיו אלא כלולים בימין. כל אשר תמצא ידך, זה שמאל שנקרא יד. לעשות בכוחך, זה ימין, כמ"ש, ימינך ה' נֶאְדָּרִי בכוח. וכיוון שאדם נזהר, שכל מעשיו יהיו לצד ימין, ויכלול שמאל בימין, אז הקב"ה שורה בתוכו בעולם הזה, ויאסוף אותו אצלו לעולם הבא, ההוא.

לא) ואל יאמר אדם, בשעה שאבוא אל עולם ההוא, אז אבקש מן המלך רחמים, ואשוב לפניו. אלא ע"ז כתוב, כי אין מעשה וחשבון ודעת וחכמה, אחר שיסתלק האדם מן העוה"ז. אלא אם אדם רוצה שהמלך הקדוש יאיר לו לעולם ההוא, ויתן לו חלק לעולם הבא, יעסוק בעוה"ז לכלול מעשיו בימין, וכל מעשיו יהיו לשם הקב"ה, כי אח"כ כשיסתלק מעוה"ז, לִידון בדין קשה, בדין של הגיהינום, אין שם עצה וחכמה ותבונה להינצל מן הדין.

לב) כי אין מעשה וחשבון ודעת וחכמה בשְאול. כי בגיהינום יש מדורים על מדורים. מדור התחתון הוא שְאול, מדור היותר תחתון ממנו, הוא אבדון. וזה סמוך לזה. מי שיורד לשאול, ידונו אותו, ומשם מצפצף ועולה. כמ"ש, מוריד שאול ויעַל. ומי שיורד לאבדון, אינו עולה משם לעולם.

לג) מי שיש בו מעשה טוב או שהוא מבעלי החשבון, בכל לילה מטרם שישכב ועוד אינו ישן, צריך לעשות חשבון ממעשיו, שעשה כל אותו היום, וישוב מהם ויבקש עליהם רחמים. וצריך לעשות חשבון באותה שעה, משום שבשעה ההיא אילן המוות שורה בעולם, וכל בני העולם טועמים טעם המוות. ע"כ צריך האדם באותה שעה לעשות חשבון ממעשיו, ויתוודה עליהם, משום שהיא שעת המוות, ואלו נקראים בעלי חשבון.

לד) וכן מי שמשתדל בדעת ובחכמה לדעת את ריבונו, לאחר פטירתו, כשיעברו אותו לראות ולהסתכל באלו הרשעים, הנידונים בגיהינום ובמדרגת שְאול, וכולם צווחים מאלו המדרגות, הוא לא ישאר שם, ולא ימָצא ביניהם. וכמ"ש, אין מעשה וחשבון ודעת בשאול. אין מעשה, מי שיש בו מעשה טוב. וחשבון, מי שמבעלי החשבון. ודעת, מי שמשתדל בדעת. שכל אלו אינם בשאול. ולא ימָצא אלא למעלה למעלה, במקום שכמה אורות ונרות וכמה חמודות שורים בו, והקב"ה בא להשתעשע עם שאר הצדיקים בגן עדן. אשרי חלקם של הצדיקים בעוה"ז ובעוה"ב. עליהם כתוב, אך צדיקים יודו לִשְׁמֶךָ יֵשְׁבוּ ישרים את פניך.

וצריך האדם לכלול מידת יום בלילה. מידת ז"א, שנקרא יום, במלכות, שנקראת לילה. וכן להיפך, מידת לילה ביום. וזהו, ראה חיים עם אישה אשר אהבת. משום, כי הוא חלקך בחיים, כי החיים, הארת החכמה, אינם שורים אלא על מלכות, שאין הארת החכמה מתגלה במקום אחר זולתה. ובעמלךָ אשר אתה עמל תחת השמש, כמ"ש, בכל דרכיך דעהו והוא יְיַשֵּׁר אורְחוֹתֶיךָ. כי דעהו אותיות דע ו"ה, שהם ז"א ומלכות.

כט) כל דבריו של שלמה המלך, כולם סתומים לִפְנים בחכמה. ואלו הכתובים נראים שהותרה הרצועה, כי כתוב אח"כ, כל אשר תמצא ידך לעשות בכוחך עשה, כי אין מעשה וחשבון. והאם שלמה, שחכמה עליונה הייתה בו יותר מכל בני העולם, אמר כך?

ל) אלא כל דבריו של שלמה המלך על סוד החכמה נאמרו. כל אשר תמצא ידך לעשות בכוחך עשה, זהו שאדם צריך לכלול השמאל בימין. וכל מה שהוא עושה, צריך שלא יהיו אלא כלולים בימין. כל אשר תמצא ידך, זה שמאל שנקרא יד. לעשות בכוחך, זה ימין, כמ"ש, ימינך ה' נֶאְדָּרִי בכוח. וכיוון שאדם נזהר, שכל מעשיו יהיו לצד ימין, ויכלול שמאל בימין, אז הקב"ה שורה בתוכו בעולם הזה, ויאסוף אותו אצלו לעולם הבא, ההוא.

לא) ואל יאמר אדם, בשעה שאבוא אל עולם ההוא, אז אבקש מן המלך רחמים, ואשוב לפניו. אלא ע"ז כתוב, כי אין מעשה וחשבון ודעת וחכמה, אחר שיסתלק האדם מן העוה"ז. אלא אם אדם רוצה שהמלך הקדוש יאיר לו לעולם ההוא, ויתן לו חלק לעולם הבא, יעסוק בעוה"ז לכלול מעשיו בימין, וכל מעשיו יהיו לשם הקב"ה, כי אח"כ כשיסתלק מעוה"ז, לִידון בדין קשה, בדין של הגיהינום, אין שם עצה וחכמה ותבונה להינצל מן הדין.

לב) כי אין מעשה וחשבון ודעת וחכמה בשְאול. כי בגיהינום יש מדורים על מדורים. מדור התחתון הוא שְאול, מדור היותר תחתון ממנו, הוא אבדון. וזה סמוך לזה. מי שיורד לשאול, ידונו אותו, ומשם מצפצף ועולה. כמ"ש, מוריד שאול ויעַל. ומי שיורד לאבדון, אינו עולה משם לעולם.

לג) מי שיש בו מעשה טוב או שהוא מבעלי החשבון, בכל לילה מטרם שישכב ועוד אינו ישן, צריך לעשות חשבון ממעשיו, שעשה כל אותו היום, וישוב מהם ויבקש עליהם רחמים. וצריך לעשות חשבון באותה שעה, משום שבשעה ההיא אילן המוות שורה בעולם, וכל בני העולם טועמים טעם המוות. ע"כ צריך האדם באותה שעה לעשות חשבון ממעשיו, ויתוודה עליהם, משום שהיא שעת המוות, ואלו נקראים בעלי חשבון.

לד) וכן מי שמשתדל בדעת ובחכמה לדעת את ריבונו, לאחר פטירתו, כשיעברו אותו לראות ולהסתכל באלו הרשעים, הנידונים בגיהינום ובמדרגת שְאול, וכולם צווחים מאלו המדרגות, הוא לא ישאר שם, ולא ימָצא ביניהם. וכמ"ש, אין מעשה וחשבון ודעת בשאול. אין מעשה, מי שיש בו מעשה טוב. וחשבון, מי שמבעלי החשבון. ודעת, מי שמשתדל בדעת. שכל אלו אינם בשאול. ולא ימָצא אלא למעלה למעלה, במקום שכמה אורות ונרות וכמה חמודות שורים בו, והקב"ה בא להשתעשע עם שאר הצדיקים בגן עדן. אשרי חלקם של הצדיקים בעוה"ז ובעוה"ב. עליהם כתוב, אך צדיקים יודו לִשְׁמֶךָ יֵשְׁבוּ ישרים את פניך.

חזרה לראש הדף
Site location tree