אתה נמצא כאן: קבלה לעם / ספריית כתבי מקובלים / קבלה לעם / זוהר לעם / פרשת קורח / ערכי בית

ערכי בית

מד) המצווה שלאחר זה, הוא לדון בערכי בית ובחכמה. ביתו של אדם זו אשתו. אם היא אישה של טוב ורע, ורוצֶה להמיר אישה רעה בטובה, יפדה אותה מאותו הרע, ויתן בעדה הערך שלה. אבל אישה של עץ החיים, המלכות, נאמר בה, לא יערכנה זהב וזכוכית ותמורתה כלי פז. ואין לה ערך. כמ"ש, אשת חיל עטרת בעלה. ונאמר, אשת חיל מי ימצא. וזו היא השכינה, מי שגומל חסד עימה, אין ערך לשכר שלו. ומי שחוטא לה, אין ערך לעונש שלו.

מה) כמה שְפָחות יש לה, המשמשות אותה, וכל אחת ואחת מהן יש לה ערך, וכל אחת ואחת צריכה פדיון, לפדות אותה מאחיזת הס"א. אבל מי שיורש נשמה או רוח או נפש מן השכינה, אינה צריכה פדיון, כי השכינה, נאמר עליה, אני ה' הוא שמי וכבודי לאחר לא אתן, כי הפדיון שלה תלוי בהקב"ה, שישראל ממשיכים אותו אליה בקשר התפילין, באות שבת, באות ימים טובים, באות ברית ותורה, בכמה מצוות. כי הפדיון שלה תלוי בהקב"ה. כמ"ש, וָאַעַשׂ למען שמי, ובשבילה, ואף גם זאת. כך כמה מצוות עושים בני אדם על מנת לקבל פרס. וכמה עוונות. ולכל מצווה יש לה ערך בעולם ההוא. אבל העונש למי שעובר עליהן, אין לו ערך ושיעור.



חזרה לראש הדף
Site location tree