אתה נמצא כאן: קבלה לעם / ספריית כתבי מקובלים / קבלה לעם / זוהר לעם / פרשת קורח / להפריש מעשר

להפריש מעשר

נא) המצווה שלאחר זו, היא להפריש מעשר ללוי, והיא השכינה. מצד הימין, חסד, ניתנה תרומה גדולה לכהן, שהוא חסד. מצד השמאל, גבורה, ניתנה תרומת מעשר ללוי, שהיא השכינה מצד השמאל.

נב) הויה במספר ס"ג, יוד הי ואו הי, אימא, היא שמאל אל אבא, הויה במספר ע"ב. כי ע"ב ס"ג ימין ושמאל. היא, שלושה עשרונים לַפָר, ג' יודין דמילוי ס"ג, שנקראים שלושה עשרונים. ואומרו לַפָר, משום שהוא מצד שנאמר בו, ופני שור מהשמאל, גבורה, קו שמאל. ועשרון לכבש, זה הוא יוד הא ואו הא, העולה עשר אותיות, וזהו עשרון, עשר אותיות שבחשבון מ"ה, מאה.

נג) אבל שלושה עשרונים, רומזים על תרומת חלה, הנוהגת בעיסה בת מ"ג ביצים וחומש ביצה. כי י' י' י', שיש בהויה דס"ג, הן ג' אותיות, ועולות לחשבון ל', והם ל"ג, ועם יוד ספירות שבהם, שבג' יודין, עולים מ"ג, מ"ג ביצים. והכל הוא י', שכל המספר מ"ג נמשכים מאות הי', ג' אותיות י' שבמילוי הויה דס"ג, והחשבון שלהם ל', ויוד ספירות. וחומש ביצה תוספות, על המ"ג ביצים מצד ה'. כי המלכות יש בה בחינת י' ובחינת ה'. וכך המעשר, שהיא המצווה שיפרישו ישראל מעשר, היא מצד אות י' שבמלכות, מעשר מן המעשר, שהמלכות אחת מעשר ספירות וט' הספירות כלולות בה, וע"כ הוא י'. והיא אחת מחמש ספירות, מצד אות ה'. כל מקום שנאמר עשר הוא מאות י', שהיא השכינה, אחת מע"ס. א' מחמש הוא מצד הת"ת, מצד מה שהת"ת החמישי מכתר, חו"ב חג"ת. וכשתחשוב ממלכות עד ת"ת תמצא ת"ת החמישי ממטה למעלה, מלכות יסוד הוד נצח ת"ת. והשכינה חמישית אל הת"ת, וכל ד' אלו תנה"י מאירים בה, וע"כ היא ה'. שמצד ה' זו היא תוספת החומש ביצה.

נד) ומצד המלכות, היא, שני עשרונים לָאיל. ששני עשרונים הם ב' יודין, והיא כלולה עשרה הכף בשקל הקודש. עשרה עשרה הוא י' מימין, ה"ה במילואה משמאל, שבגי'. לָאיל זהו ו', שקל הקודש, קו האמצעי, השוקל ומכריע אותם. וזה הוא, עשרה עשרה הכף, שהכף מלכות, כוללת בתוכה י' מימין י' משמאל. בשקל הקודש, קו האמצעי, ו'. שני עשרונים לאיל, י' י' מן וַיִּיצֶר. לאיל, ו' מן וַיִּיצֶר. והכל צורת א', שצורתה י' למעלה י' למטה, הרומזות על ימין ושמאל, ו' באמצע, הרומזת לקו אמצעי.

ב' יודין של וַיִּיצֶר רומזות על ב' יודין של הצירוף יאהדונהי, שיש בצירוף הזה י' למעלה בראש, וי' למטה בסוף, ו' אותיות באמצע. כדוגמת צורת א', שיש בה י' למעלה וי' למטה וו' באמצעה. הי' ראשונה של הצירוף חכמה עליונה, י' אחרונה של הצירוף חכמה תחתונה, ו' אותיות שבאמצע הם הממשיכים מחכמה עליונה לחכמה תחתונה.



חזרה לראש הדף
Site location tree