אין סוף – אין גבול
אנחנו חיים במציאות אחת, שמחולקת כלפינו לשני חלקים: חלק נגלה וחלק נסתר. את החלק הנגלה אנחנו מרגישים בחמשת החושים שאיתם נולדנו. החלק הנסתר יכול להתגלות רק על ידי תיקון הרצונות שלנו כלפי הזולת.
בקליטת החלק הנסתר של המציאות יש דרגות של קליטה. את התהליך המדורג הזה אפשר לדמות לאדם שבלי המשקפיים שלו לא רואה כמעט כלום, עם המשקפיים רואה רגיל, בעזרת משקפת רואה רחוק ובעזרת טלסקופ צופה בכוכבים. האמצעים הללו משפרים את יכולת הראייה שלו. באופן דומה, אנו משפרים בכל פעם את יכולת הקליטה של המציאות שבינתיים היא נסתרת.
איך? אנחנו מתקנים יותר ויותר את כלי הקליטה, את הרצונות שלנו. עוד תיקון – עוד פתיחה של המציאות. כך הנסתר הופך לגלוי. כשאנחנו מגיעים לפתיחת המציאות כולה, זה נקרא שהגענו בחזרה ל"אדם הראשון", לאין-סוף. מה זה אין-סוף? אין גבול, הכול פתוח לפנינו. כל הרצונות שלנו מתוקנים במאה אחוז ומלאים באור אין-סוף.
"השמות הללו, נגלה ונסתר, אינם שמות קבועים, החלים על סוגים של ידיעות מסוימות, כפי שההמון חושב, אלא הם חלים רק על התודעה של האדם. כלומר, כל הידיעות שכבר הספיק לגלותם ולהכירם, מתוך התנסות ממשית, מכונים אצל האדם בשם נגלה. וכל הידיעות שעדיין לא הגיע לבחינת הכרה כזו, מכונים אצלו בשם נסתר".
בעל הסולם, מאמר "גוף ונפש"