אתה נמצא כאן: קבלה לעם / ספריית כתבי מקובלים / קבלה לעם / זוהר לעם / פרשת ויקרא / מי שלא נשא אישה הוא פגום [מאן דלא אתנסיב איהו פגים]

מי שלא נשא אישה הוא פגום [מאן דלא אתנסיב איהו פגים]

סא) אלקים בארמנותיה נודע למשגב, כי הנה המלכים נועדו עברו יחדיו. נצח והוד מכונים ארמונות, שמשם קיבוץ כל הברכות, קיבוץ השמחות היוצאות משם ע"י מדרגה זו, הנקראת צדיק, יסוד. ושם, ביסוד, מתקבצות הברכות, לְבַשֵׂם את עיר הקדושה הזו, המלכות, שתתברך משָם. כי הנה המלכים נועדו, אלו הם כל ספירות המלך ז"א, בכלל אחד. תחת השם מלך. וגם המלכות נקראת מלך, ועל שניהם נאמר, המלכים. ואֵלו הדברים עולים לעניין אחר.

סב) בשעה שהאדם מתקן מעשיו ע"י הקרבן, הכל מתבשם ומתקרב ומתקשר זה בזה בייחוד שלם. כמ"ש, אדם כי יקריב מכם. כי יקריב, לקשר הדברים כראוי.

סג) אדם כי יקריב, הוא להוציא מי שלא נשא אישה. כי קרבנו אינו קרבן, וברכות אינן נמצאות אצלו, לא למעלה ולא למטה. ממשמע, שכתוב, אדם כי יקריב, והוא משונה, שאין הוא אדם, ולא בִכְלל אדם הוא, והשכינה אינו שורה עליו, משום שהוא פגום, ונקרא בעל מום, ובעל מום נתרחק מכל. כש"כ, ממזבח להקריב קרבן.

סד) ונדב ואביהוא מוכיחים, שכתוב, ותצא אש מלפני ה'. מטעם שלא היו נשואים. ומשום זה כתוב, אדם כי יקריב מכם קרבן לה'. אדם הנמצא דכר ונוקבא, הוא ראוי להקריב קרבן זה, ולא אחר.

סה) נדב ואביהוא, כך הם, ודאי מטעם שלא היו נשואים. הקטורת הוא עליון מכל הקרבנות שבעולם, שבשבילו מתברכים עליונים ותחתונים. וקרבן הזה שהוא למעלה מכל הקרבנות, לא היו ראויים להקריב, משום שלא היו נשואי אישה. וע"כ לא היו ראויים להקריב קרבן, כש"כ לדברים עליונים, כמו קטורת, שאינם ראויים שיתברך העולם על ידיהם.

סו) ותצא אש מלפני ה' ותאכל אותם. למה נענשו קשה כל כך? משל לאדם שבא לפני המלכה, לבשר לה שהמלך בא לביתה וישרה אצלה לשמוח עימה. בא האיש לפני המלך, ראה המלך שהאיש הוא בעל מומים, אמר המלך, אין זה כבודי, שע"י פגום הזה אבוא אל המלכה. בתוך כך, תיקנה המלכה את הבית בשביל המלך. כיוון שראתה, שהמלך היה מוכן לבוא אליה, ואיש ההוא גרם שיסתלק המלך ממנה, אז ציוותה המלכה להרוג אותו האיש.

סז) כך בעת שנכנסו נדב ואביהוא, ובידיהם קטורת, שמחה המלכה, המלכות, ונתתקנה לקבל את המלך, ז"א. כיוון שראה המלך, שאלו האנשים בעלי מומים, לא רצה המלך, שעל ידיהם יבוא אל המלכה לשרות עימה, ונסתלק המלך ממנה. כשראתה המלכה, שבשבילם נסתלק המלך ממנה, מיד, ותצא אש מלפני ה' ותאכל אותם.

סח) וכל זה הוא, משום שמי שאינו נשוי, הוא פגום, הוא בעל מומים לפני המלך, וקדושת המלך נסתלק ממנו, ואינו שורה בפגם. וע"ז כתוב, אדם כי יקריב מכם קרבן. מי שנקרא אדם, יקריב. ומי שאינו נקרא אדם, שהוא הבלתי נשוי, לא יקריב.

סט) מן הבהמה, מן הבקר ומן הצאן, תקריבו את קרבנכם. מן הבהמה הוא כְלל, שכולל כל מיני בהמות, טמאות וטהורות. מן הבקר ומן הצאן, הוא פרָט לאחר הכלל, שאין בכלל אלא מה שבפרט, כלומר דווקא אלו הכשרים לאכילה. ושאינם כשרים לאכילה, אסור להקריב.

חזרה לראש הדף
Site location tree