אתה נמצא כאן: קבלה לעם / ספריית כתבי מקובלים / קבלה לעם / זוהר לעם / פרשת ויקרא / אם עולה קרבנו

אם עולה קרבנו

ע) אם עולָה קרבנו. כמ"ש, כי לא מחשבותי מחשבותיכם ולא דרכיכם דרכָי. כי לא מחשבׂתי, מחשבתי כתוב, חסר ו'. מחשבה של הקב"ה ספירת החכמה, עליונה וראש הכל. כי פרצוף ז"א מתחיל מחכמה, והכתר שלו הוא מאמא. וממחשבה ההיא נתפשטו אורחות ושבילים, להמציא השם הקדוש, ולתקן אותו בתיקוניו כראוי. וממחשבה ההיא נמשך ויוצא השיקוי של הגן העדן להשקות הכל, וממחשבה ההיא מתקיימים עליונים ותחתונים. וממחשבה ההיא נאצלה תורה שבכתב, ז"א, ותורה שבעל פה, המלכות.

עא) המחשבה של האדם היא ראש הכל. וממחשבה ההיא מתפשטים אורחות ושבילים להטות דרכיו בעוה"ז ובעוה"ב. וממחשבה ההיא נמשכת ויוצאת זוהמה דיצר הרע להרע, לו ולכל. וממחשבה ההיא נמצאים עבירות וחטאים וזדונות, עבודה זרה, גילוי עריות, ושפיכות דמים. וע"ז כתוב, כי לא מחשבותי מחשבותיכם.

עב) ומשום שהמחשבה ראש הכל, כתוב, בראש הכל, אם עולָה קרבנו. כי העולָה מכפר על המחשבה. וכתוב, מן הבָקר, ולא כל בקר. רק פר בן בקר, זכר, ולא פרה, נקבה. זכר תמים יקריבנו, זכר ולא נקבה. מטעם שהזכר נבחן למעלה מן הנקבה. וכן מן הצאן מן הכבשים ומן העזים, ולא נקבה.

עג) כל הבא לקרבן עולָה, כולם זכר ולא נקבה, משום שקרבן עולָה, עולֶה על הלב, על המחשבה שהיא למעלה מן הלב. ונודע, מי העומד על הלב, המחשבה. שהמחשבה, שהיא חכמה, נבחנת לזכר. והלב לנקבה, בינה, הלב מבין, שמקבלת מחכמה. ומשום זה קרבן עולָה, עולֶה למעלה, וכולם זכרים. וע"כ פתח הכתוב תחילה בקרבן עולָה, יותר מכל שאר הקרבנות, כי המחשבה היא ראש הכל.

עד) א"כ, במקום מחשבה של מעלה היה צריך להקריב העולָה, לספירת חכמה, ולמה מקריבים למטה, אל היסוד? ראש הכל הוא המחשבה, ספירת החכמה, ראשית ז"א. והסיום של מחשבה הוא מקום שנקרא בוקר. הוא סיום הגוף המבשם, הנוקבא, יסוד, סיום ז"א שנקרא גוף. כך המחשבה של אדם היא ראש לכל. סיום מחשבה ההיא, הוא כאשר נעשה המעשה שחשב, אז נסתיימה המחשבה. מתי הוא זה? בבוקר. כמ"ש, הוֹי חושבי און ופועלי רע. מתי? על מִשְׁכּבוֹתָם באור הבוקר יעשוה. אשר אור הבוקר רומז על יסוד. וע"כ המחשבה שבקרבן עולה למקום המחשבה, שהיא חכמה, והמעשה של הקרבן, מתקרב לסיום המחשבה ודאי, שהוא יסוד.

חזרה לראש הדף
Site location tree