ואני ברוב חסדך אבוא ביתך
קטז) ואני ברוב חסדך אבוא ביתך. לא יפה לאדם לבוא לבית הכנסת, אלא א"כ נמלך בתחילה באברהם יצחק ויעקב. משום שהם תיקנו את התפילה לפני הקב"ה. כמ"ש, ואני ברוב חסדך אבוא ביתך. אבוא ביתך, אברהם. אשתחווה אל היכל קודשך, יצחק. ביראתך, יעקב. וצריכים לכלול אותם תחילה, ויכנס לבית הכנסת ויתפלל תפילתו. אז כתוב, עבדי אתה ישראל, אשר בך אֶתְפָאָר.