אתה נמצא כאן: קבלה לעם / ספריית כתבי מקובלים / קבלה לעם / זוהר לעם / פרשת ויקרא / עשרה שמות

עשרה שמות

קנז) עשרה שמות כנגד י' אותיות, כנגד י', שהיא עשירית שבאותיות אלף בית. וע"כ כוללת עשר אותיות. שמונה שמות הם מבינה ולמטה. וב' מדרגות כתר וחכמה כנגד ב' רקיעים, שנעלמים ואינם נקראים בשם. כי שם פירושו גילוי, שכל מה שלא נשיג לא נדעהו בשם. ומספר השמות משתנה: עשרה, כשמתחילים לספור מן הכתר. תשעה, כשמתחילים מן החכמה. שמונה, כשמתחילים מבינה. שבעה, כשמתחילים מחסד.

קנח) ומתחיל למנות מן החכמה. שם הראשון יה, חכמה, משום שהי' חכמה, כוללת בתוכה ה', שהמילוי של יוד הוא ו"ד, שהן צורת ה', וה' של הויה יוצאת מן היוד, כי היא אותן ו"ד דמילוי יוד, שיצאה מן היוד, חכמה, ונעשתה לבינה. ונמצא שב' אותיות י"ה כלולות ביוד, חכמה, ומשום זה נקראת החכמה יה.

קנט) השם השני הוא הויה, הנקרא אלקים. הויה בניקוד של אלקים, הוא בינה. משום שהנהר, בינה, רחמים, ומשום שדינים מתעוררים ממנה, מחמת עליית המלכות לבינה, ואינם מעצמה, ע"כ כתוב השם שלה באותיות הרחמים, שהן הויה, המנוקדות בניקוד של אלקים, בחטף סגול חולם חיריק. ולא כתוב באותיות אלקים, שהם דין.

קס) השם השלישי הוא אל, גדוּלה, חסד, נקרא האל הגדול. השם הרביעי הוא אלקים, שבו דינים מתעוררים, והוא דין קשה, ספירת הגבורה. השם החמישי הוא הויה, כלל כל השלמות של האמונה, וזה הוא רחמים בשלמות, וזה הוא ספירת ת"ת. שם השישי והשביעי, נצח והוד, נקראים צבאות.

קסא) השם השמיני הוא אל חי, צדיק, יסוד, שכל החיים יוצאים משם. ונקרא הויה. וזו היא ו' קטנה של השם הקדוש, שמשום זה ו"ו של שם הקדוש יש בה ב' ווין. שהו' הראשונה היא ת"ת, והו' השנייה היא יסוד.

קסב) השם התשיעי הוא אדני, מלכות הקדושה, שהדינים יוצאים משם לעולם. וזה הוא הכתר האחרון, ספירה אחרונה של כל השמות. והשם אהיה הוא כלל, והוא סתום, שבספירה הראשונה, שזה הוא כתר עליון, הראש של כל הראשים. שמו סתום ולא נתגלה. כי אהיה פירושו, שאני עתיד להתגלות, ועתה עוד אינני מגולה.

קסג) עורי צפון ובואי תימן הפיחי גני. עורי צפון, אלו הם העולות הנשחטות בצפון, משום שבאים על המחשבות, שהם בצפוני הלב, ובמקום הדין, שצד צפון הוא שמאל ודין, משום שמחשבות נמצאות בלילה, בזמן שנמצא דין. רוח צפון מנשב בחצות לילה, כשהאנשים מקיצים משנתם וכינורו של דוד, המלכות, המנגנת להקב"ה, מנגן אז מאליו, ומחשבותיהם של בני אדם מתעוררות.

קסד) ובואי תימן, אלו הם שלָמים הנשחטים בדרום, החסד, ימין, משום שהם שלום של העליונים ותחתונים, שהקרבת השלמים ממשיכה שלום ושלמות. ושלמים הוא לשון שלום ושלמות. ואלו הם השלמות של רוחות העולם, שלמות של הכל מצד האמונה, המלכות. והשלמים, משום שהם שלום הכל, הבעלים אוכלים מהם ונהנים מהם. כי שלום הוא לו ולכל העולם במדרגה אחת. חטאות ואשמות נאכלים לכהנים בלבד. ולא לבעלים, משום שהכהנים עומדים לכפר עליהם ולהעביר חטאם. ומכל הקרבנות לא חביבים להקב"ה כמו השלמים, משום שעושים שלום בעליונים ותחתונים.

קסה) ולמעלה מכל הקרבנות הוא קטורת, שלמה לגמרי, ואינה באה לא על חטא ולא על אשם ולא על עוון, אלא על שמחה. כמ"ש, שמן וקטורת ישמח לב. וע"כ קטורת אינה נקרבת אלא בזמן ששמן נקרב. כמ"ש, והקטיר עליו אהרון קטורת סמים בבוקר בבוקר בהיטיבו את הנרות יקטירנה. וכתוב, ובהעלות אהרן את הנרות בין הערביים יקטירנה. כדי שימצאו שמן וקטורת יחד. כי שמן רומז על חכמה וקטורת על בינה, וחו"ב הם תמיד ביחד. שלָמים עושה שלום בכל, ומחלוקת וקטרוג אינם מתעוררים בעולם. אבל קטורת קושרת קשירת האמונה, שממשכת מוחין למלכות, הנקראת אמונה.

קסו) כל עשרת השמות כתובים בתורה, אשר שם הראשון הוא אהיה, סתום העליון. כמי שאמר, אני מי שאני, ולא נודע מי הוא. והוא כתר. ואח"כ כתוב, אשר אהיה, חכמה, שפירושו, שאני עתיד להתגלות באלו כתרים האחרים, כי בתחילה, בכתר, הוא סתום, ואח"כ, בחכמה ובבינה, מתחיל להתגלות, עד שמגיע לגילוי השם הקדוש, בת"ת.

קסז) וכך כתוב במשה: אהיה אשר אהיה, ויאמר כה תאמר לבני ישראל, אהיה, שְׁלָחַני אֲליכם. אהיה תחילה, הוא סתום מכל, כתר, שפירושו, אני הוא מי שאני. אח"כ, אשר אהיה, חכמה, שפירושו, אני עתיד להתגלות. אח"כ אהיה האחרון, אהיה שְׁלָחַני אֲליכם, בינה. וזהו כשאמא מתעברת עם זו"ן, ועוד השם סתום. ומתגלה בזמן שכתוב, לֵך ואספת את זקני ישראל ואמרת אֲליהם, הויה אלקי אבותיכם. השם הזה הוא שלמות הכל, וכאן הגילוי והייחוד של השם הקדוש, ת"ת.

קסח) משום זה השם הראשון של הכל הוא אהיה, כתר. השני יה, חכמה. משום שהחכמה, י', הוציאה ה', בינה, והיא סתומה בו ואינה נפרדת מהי' לעולם. היא בינה הנכללת בחכמה, ומכונים או"א עילאין. ע"כ נקראת החכמה יה. ונהר יוצא מעדן, שהבינה, נהר, יוצאת מעדן, חכמה. שבינה זו ישסו"ת, חו"ב תתאין. והם כאופן \ raster(15,p)="rg1", שהקרן זווית שבימין האות ה' היא י', חכמה, אבא תתאה, ישראל סבא. אשר אות ה', בינה, אמא תתאה, תבונה, מתפשטת ממנו.

קסט) י' חכמה. ואח"כ יה', שהחכמה הוציאה בתוכה הבינה, ו"ד דמילוי יוד, שהם או"א עילאין, שאינם נפרדים זה מזה לעולם. ואח"כ י' הוציאה ה' באופן הזה, \ raster(15,p)="rg2", שיש רושם י' בקרן זווית הה'. הרי יש כאן י', ישראל סבא, ואותו נהר היוצא ממנו, תבונה, עצמות הה' המתפשטת מהי' שבקרן זווית שלה. והם ה"ר שבשם הויה.

קע) ונמשך למטה מהה', ישסו"ת, שני בנים. מאבא תתאה, י' שבקרן זווית הה', יוצא בן, ז"א, שנאחז בהי', יש"ס, הנקרא אבא, ונאחז בנהר, בתבונה, אמא, עצמות הה' המתפשטת מהי'. ומצד אמא, עצמות הה', יוצאת בת, מלכות, נהר התחתון. והבן ז"א נמשך אח"כ ויצא מיש"ס ותבונה. והוא ו' דהויה, יורש את או"א, ישסו"ת, שמקבל מוחין שלהם, אע"פ שאינם שלו עצמו, אלא שיורש אותם. ונקשרה בו האמונה, מלכות. וממנו ניזונת הבת, מאותה ירושה שירש, מישסו"ת, שמאיר לה מאותם המוחין.

קעא) וע"כ צריכים לכתוב את השם הקדוש, הי' בתחילה. וצריכים לכתוב קוץ אחד למעלה, מעל הי', וקוץ אחד באמצע הי', וקוץ אחד למטה בתחתית הי'. שהם כח"ב, המרומזים בי'. אח"כ צריך לכתוב יה, שאינם נפרדים באופן זה \ raster(p,f)="Draw1". תחילה לכתוב הי' שבקרן זווית, ואח"כ למשוך ממנה ב' קווים, אחד למעלה על הגג, ואחד למטה לרגל ימנית. וקו קטוע ברגל השמאלית. כדי שימצאו שניהם בכל השלמות, אב ואם, הכלולים ביוד, שהם או"א עילאין. ואח"כ הוציאה הי' מתוכה את המילוי ו"ד, ונעשית ממנה אות ה' בציור \ raster(p,f)="Draw1", שהם בן ובת, של הי'. כי ו"ד דמילוי יוד הם ז"א ומלכות, הכלולים בחכמה, הנקראים בן ובת. כעין זה צריכים לכתוב י"ה. הרי לך כל השלמות של האמונה, בינה.

קעב) לאח"כ נתפשטה האמונה, הבינה, ויוצאים ממנה ב' בנים מכלל אחד, ומתחלקים לדרכיהם. הבן, ז"א, יוצא משניהם, מישסו"ת, והוא הו' של השם הקדוש הויה. הבת, המלכות, יוצאת מצד אמא, תבונה, והיא ה"ת של שם הקדוש הויה. ואינה נשלמת אלא עם ו', משום שממנו ניזונת. וע"כ צריך לכתוב צורת ה', שתהיה בה ו' תחילה ואח"כ ה', כעין זה \ raster(p,f)="Draw1", שהם ז"א ומלכות הכלולים במלכות. הרי הו' עם ההתפשטות היוצאת ממנו, המשלימה צורת ה', דומים כמו נהר, תבונה, היוצא מן י', יש"ס, כמו בצורת ה"ר דהויה, משום שממנו, מהי', ניזונת הה', בינה. אף כאן בה"ת צריכים לכתוב תחילה ו' ואח"כ למשוך ממנה צורת ה', כי ה' ניזונת מן הו'. ו' שבתחילת צורת ה' הוא בן, היוצא מו' דהויה למטה, בתוך הה"ת, ז"א שבמלכות.

קעג) וכך צריך האדם להיזהר בשם הקדוש, שיכתוב השם הקדוש באופן זה. וזה הוא כראוי. ואם לא באופן זה, לא נקרא שם קדוש, ונקרא פגום. ומי שפוגם את השם הקדוש, טוב לו שלא נברא.

קעד) ב' שמות הראשונים, אהיה יה, כתר וחכמה. שם השלישי, הויה שנקרא אלקים, בינה, שבינה רחמים, אלא שיוצא ממנה דין. וע"כ הכתב הוא הויה, רחמים. והקריאה הוא אלקים, דין, להיותה מנוקדת בניקוד אלקים. וזה הוא נהר היוצא מעדן, בינה.

השם הרביעי, אל גדול, גדוּלה, ספירת החסד.

השם החמשי אלקים, גבורה.

השם השישי הויה, רחמים, שלמות הכל, עיקר הכל, הקשר של האמונה, אוחז לכל הקצוות, שכולל כל שישה קצוות חג"ת נה"י, והוא תפארת ישראל.

קעה) השם השביעי והשמיני נקראים יחד צבאות, נצח והוד.

ע"כ השם הויה, ת"ת, קרֵב לכל, אחוז בכל הקצוות. כי לפעמים כתוב, הויה אלקים, שיורה שת"ת קרֵב לגבורה. ולפעמים כתוב, הויה צבאות, שיורה שת"ת קרֵב לנצח והוד, הנקראים צבאות. ונודעים דברי הנביאים הנאמנים מפיהם, שאמרו, כה אמר הויה אלקים, וכשאמרו, כה אמר הויה צבאות, שהיו יודעים מאיזה מקום באים דברי הנבואה.

קעו) השם התשיעי הוא שדי, יסוד, שאמר לעולם די, סיפוק כל מה שצריך, וסיפוק בא לעולם מצדיק, יסוד עולם, שאמר לעולם די, שמספק לו צרכו.

השם העשירי אדני, מלכות, אדנ"י אותיות דין, לערוך מלחמות המלך, ז"א, בעולם. ונקראת גבורה תחתונה, ונקראת צדק.

קעז) ואלו הם עשרה שמות שהקב"ה נקרא בהם, המקושרים זה בזה בייחוד השלם. ואלו עשרה השמות הם הספירות הקדושות של המלך, כח"ב חג"ת נהי"מ, שהוא נודע בהן, והן שמו, והוא הן. וכשמתקשרות כולן כאחת על ידי הריח של הקטורת, אז נקרא קטורת, קשר בלשון ארמי, קשר המדרגות שמתקשרות יחד. אשרי חלקם של הצדיקים שיודעים דרכי התורה, ויודעים להכיר כבוד אדונם. עליהם כתוב, ובאו וראו את כבודי.

חזרה לראש הדף
Site location tree