ד' תקופות השנה [ד' תקופין דשתא]
רנב) בד' תקופות בשנה נפסק הקול, ודינים מתעוררים, והתשובה תלויה עד שנתתקן. וכשהדינים מתעוררים, יוצא קול. וד' זוויות העולם עולים ויורדים. כרוז קורא ואין מי שישגיח ויתעורר. והקב"ה מוכן. אם ישובו, ישוב הדינים למקומם. ואם לא, הקול נפסק והדינים נעשו. ואז נקרא, ויתעצב בבתים החיצוניים.
שנה היא מלכות, שבה ד' ספירות חו"ג תו"מ, שבכל אחת ג' קווים, שיחד י"ב. ואם הקו שמאל שולט לבדו בכל אחת מד' ספירות חו"ג תו"מ, אז נקראים ד' תקופות, מחמת תוקף הדינים הנמשכים משליטת השמאל. כמ"ש, בד' תקופות בשנה נפסק הקול. כי הקול קו האמצעי, המיחד ב' הקווים ימין ושמאל לאחד. וכיוון שהקול נפסק, חזרה השליטה לקו שמאל בלי ימין, שאין מי שיחברהו בימין. וע"כ, ודינים מתעוררים, שכל הדינים הקשים, הנמשכים משליטת השמאל, מתעוררים בעולם. ואם עושים תשובה, התשובה תלויה ואינה מתקבלת, עד שיתתקן הקול, ויחזור ויחבר ב' הקווים ימין ושמאל יחד.
והתשובה תלויה עד שנתתקן. וע"כ מקדים התיקון לתשובה. והנה מדרכם של הדינים דקו שמאל, שבסופם מתעוררים הדינים דנוקבא, כמ"ש, לַפֶּתח חטאת רובץ, שמדינים אלו נתתקן המסך דחיריק דקו אמצעי, הנקרא קול, החוזר ומיחד ב' הקווים. וכשהדינים מתעוררים, יוצא קול, שבסופם מתגלה המסך דחיריק, שממנו יוצא הקול ומחבר שוב ב' הקווים. ואז ד' זוויות העולם, חו"ג תו"מ של המלכות, עולים ויורדים, מאירים בהארת חכמה ממטה למעלה ובהארת החסדים ממעלה למטה, כמשפט קו האמצעי. ואז כרוז קורא, שיוצא הכרוז מדוחק הדינים שבקו שמאל, ומזהיר להידבק בקו האמצעי. ואם אין מי שישגיח ויתעורר להתדבק בקו האמצעי, הקב"ה מחכה ומוכן לקבל תשובתם, שאם ישובו, ישובו הדינים למקומם, שמקבלם ומאיר להם הרחמים מקו אמצעי. ואם אינם חוזרים בתשובה, הקול, קו אמצעי, חוזר ונפסק, והשמאל חוזר לשליטתו, והדינים נעשים בעולם. וכביכול, נתעצב בבתים החיצונים, על הדינים שנעשו בעולם.
רנג) מיום שנחרב בית המקדש, אין יום שלא נמצא בו כעס רע, משום שנשבע הקב"ה, שלא יכנס בירושלים של מעלה, מלכות, עד שיכנסו ישראל בירושלים של מטה. ומשום כך כעס נמצא בעולם. והשבועה הייתה על הקביעות, כי שלא בקביעות, יש זיווג ז"א ומלכות גם בימי הגלות, בשעת התפילה ובשבתות ויו"ט.