ששת צירופי יה"ו
רפא) בעת ההיא, אלו החיות והיסודות הם שלמים, ונקראים קדושים, שאין טמאים ביניהם. שלֵמים הם ה"ת דהויה, מלכות, שלמות של עמוד האמצעי, ז"א, בכל הויות הכלולות בז"א לכל שישה קצוות שלו חג"ת נה"י. כי ז"א עצמו יה"ו דהויה, שבהן שישה צירופים, וה"ת משלמת אותו בכל צירוף.
רפב) וסוד הדבר, כמ"ש בספר יצירה, חָתַם רוּם ופנה למעלה, ביה"ו לצד ימין, חסד. והוא צירוף א'. בהו"י לצד שמאל, גבורה, והוא צירוף ב'. וה"י בעמוד האמצעי, ת"ת, והוא צירוף ג'. יו"ה בנצח, והוא צירוף ד'. הי"ו בהוד, והוא צירוף ה'. וי"ה ביסוד, שהוא צירוף השישי. האילן האוחז אותם כולם הוא ת"ת, כי ת"ת כולל כל ו"ק. והוא עץ עושה פרי. ומשום זה מקום שיפול העץ שם יה"ו. שרומז, שת"ת נקרא בג' אותיות יה"ו בלבד, וה"ת היא המלכות, המתחברת עימו. וע"כ נבחנים ו"ק שלו בשישה צירופי יה"ו. ואף כך בכל הויה מו"ק יש ה"ת שלמים להויה, שה"ת משלמת להויה, ולכל הויות שבו"ק הנאחזים בה. כעין זה יה"ו עם ה' הוא י"ה ו"ה. הו"י עם ה' הוא הויה. וה"י עם ה' והיה. ואף כך שאר הויות.
רפג) ואלו שישה צירופי יה"ו הם ח"י, אותיות של שישה קצוות חג"ת נה"י, הכלולים בצדיק חַי עולמים, יסוד דז"א. ועם ה', מלכות, נעשית חיה. והיא ה' כגון תיבת נח, מלכות, שנתקבץ בה מכל מין ומין, שהם שניים שניים, שבעה שבעה לקרבן. שניים שניים הם ד', שבעה שבעה הם י"ד, שביחד הם י"ח, ותיבה עצמה בה ה' להיותה מלכות, ונשלמת המילה חיה.
רפד) וצדיק, יסוד, כלול שש מדרגות, שישה קצוות, ומשום זה התקינו להטיב את החלום בג' שלומות, ג' פסוקים שנזכר בהם שלום, בג' פדיונות, בג' פסוקים שנזכר בהם פדיון, שהיסוד הוא ו', והם ביחד בחשבון שישה, כנגד שש מדרגות דיסוד, כי הטבת החלום הוא ע"י היסוד. והוא סולם שבחלומו של יעקב, הכלול משש ספירות. מוצב ארצה, שכינה התחתונה, מלכות, נקראת ארץ, והיא ה"ת. וראשו זה י', שבו הצדיק, יסוד, שביעי. כי י' חכמה שבאמא. וכשמתחילים לספור מבינה, אמא, נמצא יסוד שביעי. מגיע השמימה, אמא עליונה, ה"ר, בינה שבבינה, שמצד החלום, שמאל, ה' שולטת על הי', ראש הסולם, ה"י מן אלקים. ומשום זה, והנה מלאכי אלקים עולים, ולא מלאכי הויה.
רפה) האותיות כסדרן, י"ה ו"ה, עולים בנקודת החולם, כתר, על ד' אותיות, שהתפשטותם היא מחכמה עד מלכות הקדושה, כי חכמה היא י', בינה היא ה', שש הספירות חג"ת נה"י הן ו', מלכות היא ה"ת. חולם, כתר על כל האותיות.