אתה נמצא כאן: קבלה לעם / ספריית כתבי מקובלים / קבלה לעם / זוהר לעם / פרשת ויקרא / אם הכהן המשיח יחטא

אם הכהן המשיח יחטא

רצד) אם הכהן המשיח יחטא לאשמת העם. הכהן המשיח הוא הקב"ה. ולמה יחטא? בשביל אשמת העם, בשביל עוונות העולם שגרמו לו זה. לאשמת העם ודאי, ולא לאשמה שלו. יחטא, פירושו, שיגרע טובו, ודן הכל בדין. כמ"ש, והייתי אני ובני שלמה חטָאים.

פירוש אחר, אם הכהן המשיח, הקב"ה, יחטא, יגרע מן כנסת ישראל ומן העולם, שאינו נותן להם ברכות לפי צרכם, משום עוונות העם.

רצה) זכור לאברהם ליצחק ולישראל עבדיך. מהו שכתוב ליצחק בלי ו'? אלא, בכל מקום השמאל נכלל בימין, ובכלל ימין הוא, כי ימין הזה נתתקן תמיד שיכלול בו השמאל. וע"כ אינו מחלק לכתוב, וליצחק, שהו' הייתה מחלקת בין אברהם ליצחק, כדי לכלול את יצחק, שמאל, באברהם, ימין. ומשום זה כתוב, לאברהם ליצחק כלל אחד. ואח"כ, ולישראל, כלל שני. כי שניהם הוא אוחז בכנפיו, שע"י ההעלם המכונה כנפיים, הנובעים ממסך דחיריק שבקו אמצעי, הנקרא ישראל, הוא מיחד ב' הקווים ימין ושמאל, אברהם ויצחק, וכוללם יחד, והוא שלם בכל.

רצו) אשר נשבעת להם בָך. שבועה השביע הקב"ה את האבות, באבות שלמעלה, חג"ת דז"א. בָך, באלו שלמעלה, באלו השורים בך, שנשבע בחג"ת. ותדבר אֲליהם, ארבה את זרעכם, אשר אמרתי. אשר אמרת, היה צריך לומר? הרי משה אמר זה, הלוא היה לו לומר, אשר אמרת? אלא הקב"ה אמר זה אל האבות פעם ושתי פעמים, שכבר אמר להם. ועוד, אשר אמרתי, אשר רציתי ברצון נפשי, ואין צריך לומר, שכבר אמר להם, כי אמירה פירושו רצון.

רצז) ונחלו לעולם, עולם העליון, ז"א, שארץ, מלכות, אחוזה בו וניזונת ממנו. ואם ארץ זו מגורשת לגלות, ואינה אחוזה בז"א, למה היא לאשמת העם הוא זה. וע"כ כתוב, ונחלו לעולם, שהמלכות תתיחד עם ז"א לעולם, ולא תלך בגלות. ובזה ביאר, אם הכהן המשיח, ז"א, יחטא, שיגרע הייחוד מן המלכות, שתצא בגלות, לאשמת העם הוא.

רצח) אם הכהן המשיח יחטא, זה כהן שלמטה, שנתתקן לעבודה בבית המקדש, ונמצא בו חטא, לאשמת העם הוא ודאי, שהעם יֶאְשְמו בשביל זה, כי אוי לאלו הסומכים על עבודתו. כעין זה הוא שליח ציבור, שנמצא בו חטא, אוי לאלו הסומכים עליו. כש"כ הכהן, שכל ישראל ועליונים ותחתונים, כולם מחכים ומצפים להתברך על ידו.

רצט) בשעה שהכהן מתחיל לכוון כוונות, ולהקריב קרבן העליון, להקריב ייחוד המלכות בז"א, הכל נמצאים בברכה ובשמחה, הימין, חסד, מתחיל להתעורר, והשמאל, דין, נכלל בימין, והכל מתאחז ומתקשר זה בזה, ומתברכים כולם יחד. נמצא שע"י הכהן מתברכים העליונים והתחתונים. וע"כ, אם חטא, צריך להקריב קרבן עליו, כדי שיתכפר עוונו.

ש) ע"י הכהן מתכפר חטאו של אדם, כשהוא מקריב בשבילו קרבן. כשהוא עצמו חטא, מי מקריב עליו, ומי יכפר עליו? אם הוא מקריב לעצמו, הרי הוא נתקלקל, ואינו ראוי שיתברכו בשבילו עליונים ותחתונים, כי אם התחתונים אינם מתברכים על ידו, כש"כ עליונים? ולא, הרי כתוב, וכיפר בעדו ובעד ביתו. ולמה צריך לאחר, שיכפר עליו, משום שחטא, והוא יכול לכפר על עצמו, שכתוב, וכיפר בעדו?

שא) ידוע באיזה מקום נקשר כהן גדול, בחכמה, ובאיזה מקום נקשר כהן אחר, ואותו שנקרא סגן, ידוע שבחסד. וע"כ כהן אחר מקריב קרבנו של כהן גדול, שנקרא הכהן המשיח, בתחילה, ומעלה אותו עד אותו המקום שמקושר בו, עד חסד דז"א. ואחר שהכהן העלה את הקרבן עד אותו מקום, חסד, אין מעכבים את הכהן הגדול להעלות למקומו, חכמה, שיתכפר חטאו. וע"כ כהן אחר מקריב עליו קרבנו, וכיוון שאחר מקריב ואין מסתפקים כל כך על ידו, כי אינו יכול להעלות רק עד החסד, ובחינת כהן גדול הוא עד החכמה, הנה אח"כ כהן הגדול עצמו מקריב, ואלו העליונים מתחברים כולם לכפר חטאו. והמלך הקדוש מסכים עימהם. כעין זה, המתפלל, וטועה, יעמוד אחר תחתיו.



חזרה לראש הדף
Site location tree