אתה נמצא כאן: קבלה לעם / ספריית כתבי מקובלים / קבלה לעם / זוהר לעם / פרשת ויקרא / לילית שהייתה נמצאת בתחילה אצל אדם [לילית דאשתכח בקדמיתא לגבי אדם]

לילית שהייתה נמצאת בתחילה אצל אדם [לילית דאשתכח בקדמיתא לגבי אדם]

שטו) ואם כל עדת ישראל ישְׁגו, וְאָשמוּ. כתוב, נשים שאננות קוֹמְנָה שמענה קולי. כמה יש לאדם להסתכל בכבוד אדונו, כדי שיימצא ברייה שלמה לפני הקב"ה. כי כשברא הקב"ה את האדם, ברא אותו שלם. כמ"ש, אשר עשה האלקים את האדם ישר. את האדם, יורה שהיו דכר ונוקבא, והנוקבא הייתה נכללת בדכר. ואז, ישר, כתוב. ואח"כ, והמה ביקשו חשבונות רבים.

שטז) מנקב של תהום הגדול העליון, נמצאת נוקבא אחת, רוח על כל הרוחות, ששמה לילית. והיא הייתה נמצאת בתחילה אצל האדם, שהייתה נוקבא שלו. ובשעה שנברא האדם ונשלם גופו, נזדמנו על הגוף ההוא אלף רוחות מצד שמאל. זה רצה לכנוס בו, וזה רצה לכנוס בו, ולא היו יכולים. עד שגער בהם הקב"ה. והאדם היה שוכב גוף בלי רוח, ומראהו היה ירוק. וכל אלו הרוחות מסבבים אותו.

שיז) בשעה ההיא ירד ענן אחד, ודחה כל אלו הרוחות, שהיו מסבבים את האדם. ובשעה זו, ויאמר אלקים, תוצא הארץ נפש חיה. ונוקבא, המלכות, נתעברה מן הדכר, ז"א, עם נפש ההיא של האדם הראשון. והיא, המלכות, הוציאה את הרוח ההוא לנַשֵב אותו באדם, כלול מזכר ומנקבה. כמ"ש, ויפח באפיו נשמת חיים, ויהי האדם לנפש חיה, הכלולה מזכר ומנקבה. שנפש חיה זו היא כלולה מכולם.

שיח) וכשקם אדם, אחר שקיבל את הנפש חיה, הייתה הנוקבא שלו תקועה בצדו, והנשמה הקדושה שבו הייתה מתפשטת לצד של הדכר ולצד של הנוקבא, והייתה דיה לזה ולזה, לדכר ולנוקבא, משום שהייתה כלולה כך מדכר ונוקבא. אח"כ ניסר הקב"ה את האדם ותיקן את הנוקבא שלו. כמ"ש, וייבן ה' אלקים את הצלע, שפירושו צד, כמ"ש, ולצלע המשכן. ויביאה אל האדם, שהביאה בתיקונים שלה ככלה לחופה.

שיט) כיוון שראתה לילית את זה, ברחה, והיא בכְרַכי הים. ועד עתה היא מוכנה להזיק לבני העולם. וכשעתיד הקב"ה להחריב את רומי הרשעה, ושתהיה חרבה לעולם, תעלה לילית זו מן הים, וישכין אותה בחורבה הזו של רומי, משום שהיא חורבן העולם. כמ"ש, אך שם הרגיעה לילית ומצאה לה מנוח.

שכ) בספרי הקדמונים אמרו שלילית ברחה מן האדם מקודם לכן, עוד מטרם שנתקנה חוה. ואינו כן, משום כי נוקבא זו, לילית הייתה נמצאת עימו. אבל כל עוד שלא נתקנה חוה עם אדם, הייתה לילית מזדווגת עימו, וכשחוה נתקנה עימו, לילית ברחה לים. ועתידה להזיק העולם.

שכא) הרפואה לזה, שֶלילית לא תוכל להזיק, היא, שבשעה שהאדם מתחבר באשתו כדי להוליד, יכוון ליבו בקדושה של אדונו ויאמר, העטופה בסדין, שהיא לילית המעוטפת ומיללת תמיד, כי השם לילית הוא מלשון יללה. נזדמנה. הימלטי הימלטי, לא תכנסי ולא תצאי. לא שלך ולא מחלקך. שובי שובי, הים סוער, גליו קוראים לך. בחלק הקדוש אני אחוז, בקדושת המלך נתעטפתי.

שכב) ויכסה ראשו וראש אשתו עד שעה אחת. וכן בכל זמן שיתחבר עד ג' ימים לקליטת הזרע, שכל זרע שהאישה אינה קולטת עד ג' ימים, שוב אינה קולטת.

חזרה לראש הדף
Site location tree