אתה נמצא כאן: קבלה לעם / ספריית כתבי מקובלים / קבלה לעם / זוהר לעם / פרשת ויקרא / אלקים אלִי אתה אשחרך

אלקים אלִי אתה אשחרך

שסד) מזמור לדוד בהיותו במדבר יהודה. שדוד אמר שירה, כשברח מחותנו למדבר. למה אמר, אלקים אלִי אתה אשחרך, בארץ צִיָה? אלקים אלי אתה, אשר בשם אלקים, גבורה, אני אחוז תמיד, להיותו במדבר. אשחרך, וכי דוד היה יכול לשָחר את הקב"ה בארץ רחוקה, והוא גורש מן הארץ שהשכינה שורה בה, שהיא ירושלים?

שסה) אלא אע"פ שדוד גורש משם, לא עזב את שלו, לשחר את הקב"ה. אשחרך, פירושו, אבל אני מחוץ למקום שהשכינה שורה בו, ואיני יכול לשחר אותך. צמאה לך נפשי, כי נפשי וגופי משתוקקים לך להתראות לפניך. ואיני יכול, משום שאני בארץ ציה ועייף בלי מים, כי מחוץ למקום שהשכינה שורה, נקרא ארץ ציה ועייף, משום שמים חיים אינם נמצאים כאן. מים חיים, השכינה, באר מים חיים. וע"כ ארץ ציה ועייף בלי מים כתוב.



חזרה לראש הדף
Site location tree