ד' מינים
תיב) כתוב, פרי עץ הדר כפות תמרים. פרי עץ הדר זהו אתרוג. וכי אתרוג הוא מעץ הדר, שכמה קוצים יש באילן האתרוג מסביב לו? אלא כתוב, ויבן ה' אלקים את הצלע, אשר לקח מן האדם לאישה, ויביאה אל האדם. וכתוב, עצם מעצָמַי ובשר מבשרי. וזה הוא, פרי עץ הדר. שאדם נקרא עץ.
פנימיות הכתובים של וייבן ה' אלקים את הצלע, סובבים על ז"א ומלכות, שנאצלו דו פרצופים. ואח"כ ניסרם המאציל זה מזה. ונמצאה המלכות צלע מז"א. וז"א נקרא עץ החיים. והמלכות הפרי של עץ זה, האתרוג, הרומז על המלכות. וע"כ קראוֹ התורה פרי עץ הדר, להיותו פרי של עץ הדר, ז"א.
תיג) כפות תמרים. התמר עולה לע' שנה, רמז על יסוד דז"א, שבו נשתכללו שבעים שנים עליונות, חג"ת נהי"ם, שכל אחת כוללת עשר, והן שבעים. וזה ניכפת, נתקשר למעלה בז"א ולמטה במלכות. וע"כ נקרא כפות, כמ"ש, כפיתו, שפירושו שנקשרו. כי היסוד עולה לז"א ולמלכות. וכתוב, כי כל בשמַים ובארץ. היסוד נקרא כל, והוא קשור בשמים, ז"א, ובארץ, המלכות.
תיד) פרי עץ הדר זהו מזבח, מלכות, שעושה פירות ומוציא פירות לכל הצדדים. ונקרא פרי עץ הדר, משום שכל ע' שנה, חג"ת נהי"מ דז"א, שכל אחת כוללת עשר, שהם ע', נותנים למלכות חלק והיא מתברכת מכולם. וז"א נקרא עץ הדר. ומי שחוטא ופוגם במזבח, מלכות, חוטא ופוגם בכל ז"ס דז"א, כי המלכות קשורה כנגד אותו שכפות וקשור למעלה, יסוד דז"א, וע"כ נתקשרו מלכות בז"ס דז"א. וע"כ כתוב, פרי עץ הדר כפות תמרים, להורות שכפותים זה בזה.
תטו) כתוב, זאת מִשחַת אהרון ומשחת בניו. זאת, המזבח, המלכות, שנמשח ע"י אהרון, חסד דז"א, שכתוב ומָשַחתָ את מזבח העולָה ואת כל כליו. ומשחת בניו, הם שאר הספירות דז"א, המשתלשלים מן החסד. כי המזבח, שהוא המלכות, מכולם נמשח, ונתגדל, ונתברך, ונטהר.
תטז) בחג הסוכות סובבים את המזבח פעם אחת בכל יום, ולבסוף ז' פעמים. מלך המזמן אורחים ועוסק בהם, והייתה למלך בת יחידה, אמרה לו, אדוני המלך, בשביל האושפיזין אינך משגיח עלי. אמר לה, חייך בתי, מתנה אחת אעלה לך בכל יום ששווה ככולם.
תיז) כך בכל יום ויום שבחג, היו ישראל מקריבים כנגד ע' אומות העולם ע' פרים. אמר המזבח, המלכות, למלך הקדוש, ז"א, בשביל כל האומות נמצאים מנות וחלקים ולי מה אתה נותן? אמר לה, בכל יום ויום יסבבו אותך שבעת הימים העליונים, שהם ז"ס דז"א, כי כל אחד כלול מכולם לברך אותך, ויתנו לך ע' חלקים בכל יום, כי כל אחת כלולה מעשר, נגד ע' פרים המתקרבים בחג נגד ע' אומות. נמצא שבכל יום מקריבים ישראל כנגד כל אומות העולם.
תיח) שבעה חלקים בכל יום, אע"פ שעושים רק הקפה אחת, משום שבכל יום מתברכת המלכות מכולם, כי ז"ס כלולות זו מזו, והספירה הפרטית שבכל יום כלולה מכל הז', והם ע' חלקים כנגד ע' אומות. ובסוף שבעת הימים בהושענא רבא מתברכת המלכות מהמקום שנמצא שמן המשחה, מבינה, ששם נמצא שפע החכמה, שנקראת שמן. וע"כ מקיפים ז' פעמים, כנגד כל אלו שבעת הימים, שהם ז"ס דז"א, כדי להמשיך ולקיים לה ברכות ממעיין הנחל הנמשך תמיד ואינו נפסק, שהוא בינה.
ונמצא, מה שמתברכת בכל יום ויום של ז' ימי סוכות, עד ז' הימים, היא מתברכת ממעיין הנחל, מיסוד דז"א, שאינו נמשך תמיד, אלא שנפסק, שאינו מאיר בשלמות, אלא בשעת התפילה ובשבתות ובחגים. וכן פעם אחרת בהושענא רבא, שמקיפים את המזבח ז' פעמים, היא מתברכת ז' פעמים ביחד, ומתקיימים בה אח"כ הברכות ממקום העליון, שמעיין יוצא ואינו נפסק, שהוא בינה.
תיט) בכל יום שבימי החג, מכריזים עליה ואומרים, עַד עֲקָרָה ילדה שבעה ורבת בנים אומללה. עד עקרה ילדה שבעה, כנסת ישראל, שמתברכת מז' ספירות דז"א, בכל יום, ועולה לבסוף לחשבון העליון בבינה. ורבת בנים אומללה, אלו הם אומות העכו"ם, שעולים ביום הראשון לחשבון גדול לי"ג פרים, ואח"כ מתמעטים והולכים בכל יום ויום עד לז' פרים. וע"כ המזבח מכפר על עוונות ישראל, המזבח מטהר אותם, ומשפיע להם ברכות ממעלה למטה.
תכ) וענף עץ עבות. זהו המלך הקדוש, ת"ת, האחוז בב' הצדדים חסד וגבורה. כי ת"ת קו האמצעי, הכולל בתוכו ב' הקווים. משום זה הדס שלושה ענפים. וענף עץ עבות, ענף שיעשה ענף עץ עבות, שיאחז לימין ולשמאל. וערבי נחל, שני עמודים נצח והוד, שמכאן יוצא השפע לכפות תמרים, יסוד, אחוז למעלה בז"א, ואחוז למטה במלכות. אתרוג, מלכות, יוצא מתוך קוצי האילן, מן הדינים, הנקראים קוצים שבז"א, הנקרא אילן. כי היא נבנית מן הדינים של ז"א. וכך כפות תמרים, יסוד שנאחז ג"כ בהם, בקוצי האילן, הדינים דז"א, כי היסוד נוטה לשמאל דז"א, ששם דינים. ודאי כל מה שיוצא לעולם, יוצא מד' מינים.
תכא) ואבואה אל מזבח אלקים. מזבח אלקים הוא המזבח של מעלה, המלכות. יורה על דין, באר של יצחק. המלכות, שנקראת באר, ונבנית מגבורה, אלקים, הנקרא יצחק. ולפעמים היא נקראת, מזבח הויה, הרחמים, כמ"ש, קם מלפני מזבח הויה. וע"כ יורשים העולמות מהמלכות דין ורחמים, משום שהיא יונקת מצד הדין ומצד הרחמים.