אתה נמצא כאן: קבלה לעם / ספריית כתבי מקובלים / קבלה לעם / זוהר לעם / פרשת ויקרא / נפש רוח נשמה

נפש רוח נשמה

תל) יש מי שזכה בנשמה. ויש מי שזכה בהתעוררות רוח. ויש מי שלא זכה אלא בנפש. מי שלא זכה אלא בנפש, ואינו עולה יותר, לזכות לרוח ונשמה, הרי מתדבק בצד הטמא, וכשהוא ישן, אלו צדדים רעים באים ומתדבקים בו, ומודיעים לו בחלום מדברי העולם, מהם שקרים, ומהם אמת. ולפעמים צוחקים לו ומראים לו דברי שקר, ומצערים אותו בחלומו. וע"כ האומות עכו"ם, מהם שרואים בחלומם דברי אמת, משום הצד ההוא שנתדבקו בו, שמודיעם, וכולם דברים שיבואו בזמן קרוב.

תלא) באלו מינים הרעים יש ג' מדרגות.

מדרגה עליונה - אלו התלויים באוויר, שהם שומעים מה שנגזר למעלה, אבל הם אינם באים לעוה"ז.

מדרגה אמצעית - מעליונים ותחתונים, שומעים דברים מן העליונים, התלויים באוויר, ומודיעים הדברים לאדם בחלום, מהם שקרים ומהם אמת. ודברי אמת הם מה שיהיו לזמן קרוב.

המדרגה התחתונה - אלו המצחקים עם בני אדם, ומצערים אותם בחלום, משום שכולם מחוצפים ככלבים.

תלב) ואותה מדרגה של אלו התלויים באוויר, יותר עליונים, הנה אותו שלא זכה אלא בנפש, ונפש ההיא רוצה להתתקן לקבל רוח, ומטרם שזכה ברוח, הנה בלילה בעת השינה, יוצא מה שיוצא מאותה הנפש, ומתפשט בעולם. כלומר שלא כל הנפש יוצאת מן האדם בשעת שנתו, אלא חלק ממנה, כי נשאר ממנה קִיסְטָא דחַיּוּתָא, ורוצה ואינה רוצה לעלות למעלה בין המלאכים, עד שהיא פוגשת בקליפות שבאוויר, והם מודיעים דברים שיבואו בזמן קרוב, ושיבואו בזמן יותר רחוק. ובמדרגה ההיא של התלויים באוויר, הולך ומתקשר בחלומו, עד שקונה רוח.

תלג) כיוון שקנה רוח, רוח ההוא יוצא ומשבר הרים וסלעים, שהם כוחות החיצוניים, והוא עולה ומתפשט ונכנס בין מלאכים העליונים הקדושים, כי הרוח נמשך מעולם היצירה, ששם המלאכים, ושם יודע מה שיודע ולומד מהם דברים וחוזר למקומו. אז, זה הוא קשר של האדם בקדושה, עד שזוכה בנשמה וקונה אותה.

תלד) כיוון שקונה נשמה, היא עולה למעלה בעולם הבריאה, שמשם נמשכת הנשמה, ושומרי הפתחים אינם מעכבים אותה, והולכת ומתפשטת ועולה יותר למעלה, בין אלו הצדיקים הצרורים בצרור החיים, המלכות דאצילות, ושם רואה עונג המלך, ונהנה מזיו העליון.

תלה) וכשמתעוררת האיילה הקדושה, המלכות, ברוח צפון, בחצות לילה, היא יורדת, ואותו צדיק שקנה נשמה, קם ומתגבר, כאריה הגיבור, בתורה, עד שהאיר הבוקר, ואז הולך עם אותה איילה קדושה להראות לפני המלך, לקבל ממנו חוט אחד של חסד, חוט של אברהם, אור החסד.

תלו) וכשבא אותו צדיק עם האיילה, המלכות, אז מתעטר עמה לפני המלך, ודוד אומר, למנצח על איילת השחר, כנסת ישראל, מלכות. איילת השחר היא שיר של כנסת ישראל. שאומרים בגלות, אלי אלי למה עזבתני.

תלז) אשרי הם בעלי נשמה, בעלי תורה, אנשי עבודה של המלך הקדוש. אוי לאותם הרשעים שלא זכו להתדבק באדונם ולא זכו בתורה. שכל מי שלא זכה בתורה, אינו זוכה לא ברוח ולא בנשמה. והדבקות שלו היא בצד של המינים הרעים. ואין לו חלק במלך הקדוש, אין לו חלק בקדושה. אוי לו כשיצא מעוה"ז, כי נודע שהוא אצל אלו המינים הרעים, בעלי החוצפה הקשה ככלב, שליחים של אש הגיהינום, שאינם מרחמים עליו.

תלח) מה בין ישראל לעמים עובדי עכו"ם. אע"פ שאדם מישראל לא זכה אלא בנפש, מדרגה עליונה עומדת עליו, כי אם הוא רוצה לקנות רוח, ואם הוא רוצה לקנות נשמה, קונה וזוכה בה. אבל עמים עובדי עכו"ם אינם קונים לעולם יותר מנפש שלהם הטמאה. חוץ אם נימול, שקונה נפש מקדושה.

תלט) ישראל העומדים במדרגה תחתונה דנפש, אם אינו רוצה לזכות יותר, עונשו גדול. אוי לאותו רשע השוכח מצוות התורה, שאינו עוסק בתורה, ושוכח את אדונו. עליו כתוב, יִתָמו חטאים מן הארץ.

תמ) יש בני אדם שמתדבקים בצד של הטומאה, משום הנפש שלא זכו יותר ממנה, וכשעבר עליהם רוח הטומאה, שורה עליהם ומתדבקים בו. אז חטא שחטא אדם מצד אותו רוח הטומאה, וקרבנו הוא עז, בהמה הבאה מאותו הצד, לכפר על חטאתו.

תמא) כתוב, לא תלין נבלתו על העץ, ולא תטמא את אדמתך. משום שהארץ היא קודש, רוח הטומאה לא ימצָא מקום בארץ הקדושה, לשרות עליו. א"כ, כיוון שרוח הטומאה שורה בהעז ובאה מצדה, למה מקריבים אותה לצד הקדוש?

תמב) כתוב, כי ה' אלקיך אש אוכלה הוא. יש אש אוכלת אש, אש של הקב"ה אוכלת אש של הס"א. יש מלאכים האומרים שירה לפני הקב"ה, וכשמסיימים השירה, הם מתבטלים בניצוץ אש אוכלת, השורפת אותם. ולמטה הכין הקב"ה אש של המזבח, אש המלכות, מהדינים שלה, ואש הזה אוכלת ומכלה לכל צד הטמא, ומתבטל צד ההוא באותה שלהבת האש, ולא נשאר ממנו כלום בעולם. ואדם המקריב את קרבנו עומד עליו, ובאותו הריח, העולה מן הקרבן, נעבר ממנו הצד של רוח הטומאה ששורה עליו, ומתכפר. ומשום זה הכל מתבטל ויכלה, ואין מי שיעמוד לפני האש של המזבח.



חזרה לראש הדף
Site location tree