בב' נקודות נבדלת מלכות שמים [בתרין נקודין אתפרשת מלכו שמיא]
צז) ס"א הוא נקודה האמצעית של חלק העולם החרב, משום שכל חורבן ושממה שבעולם, ס"א שולט עליו. ונקודה האמצעית של חלק העולם המיושב, הוא צד הקדוש, המלכות. וע"כ עומדת ירושלים באמצע חלק העולם המיושב, במלכות.
צח) בב' נקודות נבדלת מלכות שמים צד הקדושה: אחת שלה, ואחת שקיבלה מעוה"ב, מבינה, שהיא נקודה עליונה מכוסה. וע"כ עומדת המלכות בב' נקודות: נקודה שלה עומדת תחתיה, שהיא ירושלים, היא אמצעית של כל הישוב. הנקודה המכוסה שקיבלה מאמא עילאה היא גן עדן הארץ, העומד באמצעית כל העולם לכל בחינותיו, של חורבן ושל יישוב, וכל צדדי העולם.
צט) וע"כ באמצע גן עדן עומדת נקודה אחת עליונה מכוסה וגנוזה שאינו ידועה. ועמוד אחד תקוע ממטה למעלה, תוך נקודה ההיא, ומשם נובעים מים, שנחלקים לד' צדדי העולם. נמצא, שיש ג' נקודות בעולם, העומדות זו על זו, כעין ג' נקודות שבתורה.
יש ב' מצבים שבמלכות:
מצב א', בזמן שהייתה למעלה מחזה דז"א, והייתה מלבשת קו שמאל דבינה, נקודת השורוק שבבינה, חכמה בלי חסדים, שמשם נמשכים רק דינים וחורבן.
מצב ב', אחר שנתמעטה וירדה תחת החזה דז"א, ומקבלת החסדים מז"א, שאז מה שהייתה יַבָשָה נעשתה ארץ שעושה פירות, שהוא יישוב העולם.
ונקודה אמצעית של כל הישוב, צד דקדושה היא. והס"א נאחזת במצב הא' של המלכות, בשמאל הממשיך דינים וחורבן ושממה. וס"א הוא נקודה האמצעית של חלק העולם החרב. ונמצא עתה, שהעולם נחלק בין המלכות וס"א. שהמלכות שולטת על חלק הישוב שבעולם העושה פירות, והס"א הנאחזת במצב הא', שולטת על חלק החורבן והשממה שבעולם. וע"כ נקראת המלכות נקודה אמצעית של יישוב העולם, והס"א נקראת נקודה אמצעית של עולם החרב.
והנה גם בבינה יש אותם ב' מצבים:
א. בעת שהייתה במצב של נקודת השורוק, מטרם הכרעת קו האמצעי, נמשך ממנה דינים קשים וחורבן.
ב. אחר הכרעת קו אמצעי, שחכמה דשמאל נתלבשה בחסדים דימין, היא מאירה ועושה פירות, וכל המוחין נמשכים ממנה.
אמנם יש הפרש גדול מבינה למלכות. כי הבינה אע"פ שנתמעטה מג"ר דג"ר ע"י קו האמצעי, מכל מקום היא ראויה עוד להמשכת החכמה, בבחינת שמאל בלי ימין, משום שבבינה עצמה אין דינים, רק הדינים מתעוררים ממנה. משא"כ המלכות, אחר שנתמעטה וירדה למטה מחזה דז"א, כבר נפגמה ע"י מסך העומד בחזה דז"א, ואינה ראויה עוד לחכמה, אלא רק לחסדים בלבד שהוא יישוב העולם. באופן, שבבינה שולטים ב' המצבים ביחד, וע"כ היא שורש בין לחורבן הנמשך ממצב הא', בין ליישוב עולם הנמשך ממצב הב'. משא"כ המלכות, אחר שבאה למצב הב', כבר אין מצב הא' שולט בה, וע"כ היא שורש ליישוב העולם בלבד ולא לחורבן.
אמנם כשהמלכות נתקנה בבחינת גן עדן, שנעשתה לגמרי כמו בינה, הנקראת עדן, שכל חוקי הגן העדן הוא כמו שהמלכות הוא בסוד העליון, בבינה. נמצא אז, שגם נקודת הבינה מתלבשת במלכות, וזה השורש בין לחורבן ובין ליישוב.
ונמצא משום זה, שיש במלכות ב' בחינות הנקודות:
א. שלה עצמה, נקודה אמצעית ליישוב העולם בלבד.
ב. גן עדן שבה, נקודת הבינה שבה, נקודה אמצעית, שורש בין לחורבן וליישוב העולם.
וע"כ נאמר, בב' נקודות נבדלת מלכות שמים צד הקדושה. אחת שלה, אחר שנתתקנה במצב הב'. ואחת שקיבלה מעוה"ב, מבינה, אחר שנתקנה בבחינת גן עדן. נקודה שלה העומדת תחתיה, שהיא ירושלים, היא אמצעית של כל הישוב, רק לחסדים. ואין בה שום שורש לחורבן. הנקודה המכוסה, שמלכות קיבלה מאמא עילאה, בעת שהיא גן עדן הארץ, נמצאת אז עומדת באמצע כל העולם לכל בחינותיו, של חורבן ושל יישוב. כי יש בה ב' שורשים:
לחורבן, מבחינת צד שמאל, בלי ימין,
וליישוב, מבחינת קו האמצעי המיחד ב' הקווים שבה. נקודה האמצעית, יסוד, שָׁם בית הקיבול, ומשָׁם התולדות לתחתונים.
וע"כ נאמר, באמצע גן עדן עומדת נקודה אחת עליונה מכוסה וגנוזה שאינו ידועה, היסוד. ועמוד אחד, האמצעי, תקוע ממטה למעלה, תוך נקודה ההיא, ומשם נובעים מים, אורות, שנחלקים לארבעה צדדי העולם, ג' קווים ומלכות המקבלת אותם.
נמצא, שיש ג' נקודות בעולם, העומדות זו על זו. נקודה שבגן עדן, שהיא שורש בין לחורבן בין לישוב. ותחתיה הנקודה א' של המלכות שמחזה ולמטה, שהיא שורש ליישוב בלבד. ותחתיה נקודה דס"א, שהיא שורש לחורבן בלבד.