אתה נמצא כאן: קבלה לעם / ספריית כתבי מקובלים / קבלה לעם / זוהר לעם / פרשת ויגש / כי הנה המלכים נועדו

כי הנה המלכים נועדו

כג) כי הנה המלכים נועדו, זהו יהודה ויוסף. כי שניהם היו מלכים, וניגשו זה לזה להתווכח, שניהם יחד, משום שיהודה עָרַב את בנימין. וערב אל אביו, בעוה"ז ובעוה"ב. וע"כ ניגש אל יוסף להתווכח עימו על אודות בנימין, שלא להיות בנידוי בעוה"ז ובעוה"ב. כמ"ש, אנוכי אֶערבנו, וחטאתי לאבי כל הימים, בעוה"ז ובעוה"ב.

כד) כי הנה המלכים נועדו, עברו יחדיו. עברו יחדיו, שנתרגזו יחדיו, שהתרגזו זה לזה בשביל בנימין. וכמ"ש, הֵמָה ראו כן תָמָהו נבהלו נחפָזו רעדה אֲחָזָתם שָם, לכל אלו שהיו שם.

כה) חִיל כיולדָה, משום שהיו יראים להרוג או להיהרג. והכל היה בשביל בנימין. והנה יוסף נמכר בעצת יהודה ונאבד מאביו, ועתה עָרַב את בנימין, והיה מתיירא שלא יאבד. ומשום זה, ויגש אליו יהודה.

כז) כי הנה המלכים נועדו, סוד האמונה כאן, שהיא הנוקבא. כי כשנגלה הרצון, והייחוד התעטר בזו"ן כאחד, אז שני העולמות זו"ן, מתקשרים יחד, ונועדים יחד. ז"א, לפתוח האוצר ולהשפיע. הנוקבא, ללקוט ולאסוף לתוכה את השפע. ואז, כי הנה המלכים נועדו, שהם שני עולמות, עולם העליון, ז"א, ועולם התחתון, הנוקבא.

כח) עברו יחדיו. משום שכל העוונות שבעולם אינם נעברים להתכפר, עד שזו"ן מתחברים יחד. כמ"ש, ועובר על פשע. ועד"ז, עברו יחדיו, עברו העוונות. נתכפרו, משום שבהארת הזיווג מאירים פני כל, וכל העוונות מתכפרים.

כט) בתיקון הקרבנות, כשנקרב הקרבן, והכל מקבלים הספקתם, כל אחד ואחד כראוי לו, אז מתקשר הכל כאחד, ומאירים כל פנים, וקשר אחד נמצא, שהוא זיווג אחד. ואז, המלכים נועדו, שנועדו יחד לכפר על העוונות להעביר אותם. המלכים נועדו, הם זו"ן, שנתקשרו יחד. עברו יחדיו, לכפר העוונות, כדי להאיר כל פנים, ושיהיה הכל רצון אחד.

ל) היעלה על דעתך, שהמלכים ראו ותָמָהו? לא, אלא הם בעלי הדין, ששמחתם הוא לעשות הדין שנצטוו עליו. ואז, כשהמלכים נועדו שניהם ברצון אחד, אז, הֵמָה ראו. אותו הרצון של שני העולמות, זו"ן. כן תָמָהו נבהלו נחפָזו, כי כל בעלי הדין נשקטו ונעברו מהעולם, ואינם יכולים לשלוט. ואז נעבר קיומם ונעברה שליטתם.

לא) ויגש אליו יהודה. מה הטעם, שניגש יהודה? כי הוא עָרֵב. כמ"ש, כי עבדך ערַב את הנער. יהודה ויוסף היו צריכים להתקרב יחד, משום שיוסף הוא צדיק, יסוד דז"א, יהודה הוא מלך, מלכות, נוקבא דז"א. וע"כ, ויגש אליו יהודה, משום שהקִרבה שלהם שנקרבו יחד, סָבַב הרבה טובות לעולם, סבב שלום לכל השבטים. סבב שלום ביניהם עצמם, בין יהודה ליוסף. סבב ליעקב, שהרוח שלו חזר לתחייה, כמ"ש, ותחי רוח יעקב אביהם. וע"כ קִרבת זה בזה היה נצרך בכל הצדדים, למעלה ולמטה.

חזרה לראש הדף
Site location tree