אתה נמצא כאן: קבלה לעם / ספריית כתבי מקובלים / קבלה לעם / זוהר לעם / פרשת ויגש / למה הרֵעוֹתָ

למה הרֵעוֹתָ

עב) שניים היו שהטיחו דברים כנגד הקב"ה, משה ואליהו. משה אמר, למה הרֵעוֹתָ לעם הזה. ואליהו אמר, הרֵעוֹתָ להמית את בנה. ושניהם אמרו דבר אחד.

עג) משה אמר, למה הרֵעוֹתָ, משום שניתן רשות לס"א לשלוט על ישראל. הרֵעוֹתָ, שנתת רשות לצד האחר של הרע לשלוט עליהם.

אליהו אמר, הרֵעוֹתָ, שנתת רשות לס"א ליטול נשמתו של זה. וזהו שאמר, הרֵעוֹתָ, והכל הוא אחד, שהרֵעוֹתָ, הוא נתינת רשות לס"א, שנקרא רע.

עד) אליהו אמר, הגם על האלמנה אשר אני מתגורר עימה הרֵעוֹתָ, להמית את בנה. משום שהקב"ה אמר לאליהו, הנה ציוויתי שם אישה אלמנה לְכלכלךָ. וכל מי שזן ומפרנס, למי שנצרך לו, וכש"כ בימי רעב, הוא מתאחד ונאחז בע"ח[לא ינחשו את זה], וגורם חיים לעצמו ולבניו. ועתה, אמר אליהו, כל מי שמקיים נפש בעולם, זוכה חיים לעצמו, וזוכה להתאחד בע"ח. ועתה שולט עץ המוות, צד הרע, על האלמנה, אשר ציווית אותה לכלכלני. משום זה אמר, הרֵעוֹתָ.

עה) והרי לא נעשה רע לאדם מהקב"ה? אלא בזמן שאדם הולך לימין, שמירתו של הקב"ה נמצא לו תמיד, והס"א אינו יכול לשלוט עליו, ורע הזה נכנע לפניו ואינו יכול לשלוט. ומתוך ששמירתו של הקב"ה הוסר ממנו, אם הוא מתדבק ברע, אז רע ההוא, כיוון שרואה שאין עימו שמירה, שולט עליו אז, ובא להשמידו, ואז ניתן לו רשות ונוטל נשמתו.

עו) משה אמר, למה הרֵעוֹתָ לעם הזה. משום שניתן רשות לצד הרע לשלוט על ישראל, להיות תחת השעבוד שלו. פירוש אחר, למה הרעות, כי ראה כמה מישראל שמתים ונמסרו בצד הרע.

עז) בשעה שהטוב נתעורר, שהוא ימין, כל שמחה וכל טוב וכל הברכות נמצאות. והכל הוא בחשאי, שאמרו בני יעקב, ברוך שם כבוד מלכותו לעולם ועד, בחשאי. וזה הוא משום, שאז הוא ייחוד כראוי. ובזה מתבאר למה אמר יוסף בעת היחוד, הוציאו כל איש מעליי, משום שהיחוד צריך להיות בחשאי.

עח) וכי אליהו, כיוון שהוא גזר והקב"ה מקיים, והוא גזר על השמים שלא להוריד טל ומטר, איך היה מפחד מאִיזֶבֶל, ששלחה אליו כמ"ש, כי כעת מחר אשים את נפשך כנפש אחד מהם, ומיד פחד וברח על נפשו.

עט) הצדיקים אינם רוצים להטריח לאדונם במקום שהנזק מצוי לעין. כמו שמואל, שאמר, איך אלך ושמע שאוּל והרגָני. אמר לו, עגלת בקר תיקח בידך. משום שהצדיקים אינם רוצים להטריח את אדונם במקום שהנזק מצוי. וג"כ אליהו, כיוון שראה שהנזק מצוי, לא רצה להטריח את אדונו.

פ) באליהו לא כתוב, ויֵרא, וַילך אל נפשו. אלא ויירא, שראה ראייה. שראה, שמכמה שנים הלך אחריו מלאך המוות, ולא נמסר בידו. ועתה, וילך אל נפשו, שהלך לקיום של הנפש, הוא ע"ח, כדי להתדבק שם. ומלאך המוות לא ילך אחריו יותר.

פא) בכל מקום כתוב, את נפשו. וכאן כתוב, אל נפשו. כל הנשמות שבעולם יוצאות כולן מאותו הנהר, יסוד דז"א, הנמשך ויוצא. וכולן לוקח אותן אותו צרור החיים, הנוקבא. וכשהנוקבא מתעבֵּרת מהזכר, כולן הן בהשתוקקות מב' הצדדים, מהשתוקקות הנקבה אל הזכר, ומהשתוקקות הזכר אל הנקבה. וכשהשתוקקות הזכר יוצאת בחשק גדול, אז הנשמות הן יותר בקיום, משום שהכל תלוי בהשתוקקות וחשק של ע"ח [לא לצמצם, לא ינחשו], ז"א. ואליהו, מתוך שהיה מאותו החשק של הזכר, יותר מאנשים אחרים, הוא נתקיים ולא מת.

פב) ומשום זה כתוב, אל נפשו, ולא כתוב, את נפשו. כי אֵת נפשו היא נקבה, שנקראת אֵת. אבל אל הוא זכר. אל נפשו, מורה זכר בלבד.

וכשכתוב, ואל האישה, הנקבה, הוא כלל של זכר ונקבה, כי כאשר הנוקבא כלולה בהזכר, נאמר אז, ואל האישה אמר.

את האישה, את נפשו, מורה נקבה בלבדה, בלי התכללות עם הזכר.

ומשום שאליהו מצד הזכר יותר מכל בני העולם, נתקיים בקיומו יותר מכל בני העולם. ולא מת כשאר בני העולם, משום שכולו הוא מע"ח, ולא מעפר, כשאר אנשים. ומשום זה נסתלק למעלה ולא מת כדרך כל בני העולם, כמ"ש, ויעל אליהו בסערה השָׁמים.

פג) כתוב, והנה רכב אש וסוסי אש ויפרידוּ בין שניהם ויעל אליהו בסערה השמים. כי אז נתפשט הגוף מהרוח. ונסתלק שלא כדרך שאר בני אדם, ונשאר מלאך קדוש כשאר קדושים עליונים, ועושה שליחות בעולם כמו מלאך. שהניסים, שעושה הקב"ה בעולם, על ידו נעשים.

פד) וכתוב, וישאל את נפשו למות. מקודם לכן כתוב, וילך אל נפשו, שהוא בקיום. וכאן כתוב, את נפשו למות. מורה על העץ, שבו שורה המוות, הנוקבא, כמ"ש, ורגליה יורדות מוות. ושָׁם נגלה עליו הקב"ה, כמ"ש, ויאמר צא ועמַדתָ בהר לפני ה'.

וכמ"ש אח"כ, ואחר הרעש אש, ואחר האש קול דממה דקה, זהו מקום הפנימי מכולם, שממנו כל האורות יוצאים.

פה) ויהי כִשְמוע אליהו, ויאמר קנוא קינאתי לה'. אמר לו הקב"ה, עד מתי אתה מקנא לי. סגרת הדלת, שהמוות לא ישלוט עליך לעולם, והעולם אינו יכול לסובלך שתימצֵא עם בניי, אתה מקטרג עליהם. אמר לו, כי עזבו בריתך בני ישראל. אמר לו, חייך, שבכל מקום שבני אדם יקיימו ברית הקדוש, שיעשו ברית מילה, אתה תהיה מצוי שם.

פו) מה גרם דבר ההוא של אליהו, שכתוב, והשארתי בישראל. אמר לו הקב"ה, מכאן ולהלאה, שלא יכול העולם לסובלך עם בניי, כי תקטרג עליהם. כמ"ש, ואת אלישע תמשַׁח לנביא תחתיך, שיהיה נביא אחר לבניי, ואתה תסתלק למקומך.

פז) כל אדם המקנא להקב"ה, אין מלאך המוות יכול לשלוט עליו, כמו על שאר בני אדם, ויהיה לו שלום, כמ"ש בפינחס, הנני נותן לו את בריתי שלום.

חזרה לראש הדף
Site location tree