אמר רבי חייא לאליהו [ר"ח חמא ליה לאליהו]
פה) רבי חייא ורבי חזקיה היו יושבים תחת האילנות של שדה אוֹנוֹ. נמנם רבי חייא וראה את אליהו, אמר רבי חייא לאליהו, מהוכחת הדרך של אדוני, השדה מאיר, שהוא הנוקבא. אמר אליהו, עתה באתי אליך להודיע, שירושלים קרובה היא להיחרב, וכל ערי החכמים עימה, משום שירושלים הנוקבא, דין, ועומדת על דין, ונחרבת על הדין שבה. וכבר ניתן רשות לס"מ עליה ועל גיבורי העולם, ובאתי להודיע לחכמים, אולי יאריכו השנים של ירושלים, שלא תחרב, שהרי כל זמן שהתורה נמצאת בה, היא עומדת, משום שהתורה היא עה"ח העומד עליה.
כל זמן שהתורה מתעוררת מלמטה, שבני אדם עוסקים בה, עה"ח אינו מסתלק מירושלים של מעלה. פסקה התורה למטה, שבני אדם הפסיקו מלעסוק בה, עה"ח, ז"א, מסתלק מהעולם, מהנוקבא. שהיא נקראת עולם, וכן נקראת ירושלים. ואין הכוונה לירושלים של מטה, כי אלו החכמים כבר היו שנים רבות אחר חורבן ירושלים.
פו) וע"כ כל זמן שהחכמים שמחים בעסק התורה, לא יוכל להם ס"מ, כי כתוב, הקול קול יעקב והידיים ידי עשיו. זהו התורה העליונה, ז"א, הנקרא קול יעקב, בעוד שהקול ההוא אינו נפסק, הדיבור שולט ומנצח. וע"כ אין צריכים להפסיק מתורה.
פז) הנוטה לשמאל מחריב את הנוקבא. כי כתוב, אם ה' לא ישמור עיר, שָׁוְא שָׁקֵד שומר. אלו שעוסקים בתורה, הדבקים בקו אמצעי, הנקרא תורה, עומד עליהם העיר הקדושה, הנוקבא, ואז הויה, שהוא עמוד האמצעי, שומר העיר, ולא על אנשים חזקים של העולם, הדבקים בשמאל. וכתוב, אם הויה, קו אמצעי, לא ישמור עיר, שָׁוְא שָׁקַד שומר, כי סופה להיחרב.