השבטים
קנג) בשביל יעקב נתקיים העולם. הרי בשביל אברהם נתקיים העולם, כמ"ש, אלה תולדות השמים והארץ בהִבראם, בשביל אברהם. אלא בשביל יעקב נתקיים אברהם, שכתוב, כה אמר ה' אל בית יעקב, אשר פדה את אברהם. כי מקודם לכן היה הקב"ה בורא עולמות ומחריב אותם. כיוון שבא יעקב, נשתכללו ממנו העולמות ולא נחרבו כמקודם. כמ"ש, כה אמר ה' בורַאֲך יעקב ויוצֶרךָ ישראל.
אברהם קו ימין דז"א, חסד. וע"כ כתוב, שבשביל אברהם נברא העולם, בשביל החסד, כמ"ש, עולם חסד יִבָּנה. אמנם בעת יציאת קו השמאל, נעשה מחלוקת בין ב' הקווים. שע"ז כתוב, שהקב"ה היה בורא עולמות ומחריבן, כי מחמת רוב הדינים שבשמאל, כל מה שנבנה מצד הימין, חזר ונחרב מכוח השמאל. עד שבא קו אמצעי, יעקב, והכריע בין ימין לשמאל, ועשה שלום ביניהם. ואז נתקיים העולם ולא נחרב יותר. וכמ"ש, יעקב פדה את אברהם, כי האמת שעולם חסד יִבָּנה, אברהם, אבל לולא קו אמצעי, יעקב, לא היה קיום לקו ימין, אברהם.
קנד) כתוב, בְּנִי בכורי ישראל. וכתוב, שלח את בְּנִי ויעבדני. כי ישראל נקרא בן אל הקב"ה, משום שנתדבק בו. כמ"ש, מה שמו ומה שם בנו כי תדע.
כי הספירות נמשכות זו מזו בדרך השתלשלות, בסיבה ומסובב. ומבחינה זו אינם נקראות אב ובן, כי בן פירושו אור של תולדה, אשר מהשתלשלות אור מבחינת חידוש. וע"כ חכמה ובינה מכונים או"א, וז"א מכונה בן אֲליהם. כי בדרך השתלשלות הספירות נמצא ז"א בו"ק. אמנם בעליית מ"ן להכריע בין ב' הקווים ימין ושמאל של הבינה, שנעשה שם קו אמצעי ומיחד ב' הקווים זה בזה, הוא משיג ממנה ג"ר, כיוון ששלושה יוצאים מאחד, אחד זוכה בשלושתם, מטעם שכל שיעור האור שהתחתון גורם לצאת בעליון, זוכה בו גם התחתון.
ג"ר שז"א זכה בהם נבחנות לאור של תולדה. שמבחינת השתלשלות הספירות אין בו משהו מאור ג"ר, אלא הוא ו"ק, ונמצא שאור ג"ר חידוש, שזכה מטעם שגרם הארת ג"ר בימין ושמאל שבבינה. ומבחינה זו נבחנים ב' הקווים דבינה בשם או"א, וז"א בן. נקראים או"א מטעם שחידשו אור הזה אעפ"י שאינו נמצא כלל בהשתלשלות סיבה ומסובב. וז"א נקרא בן, להיותו אור שנתחדש ע"י ימין ושמאל דבינה המולידים.
וע"ז כתוב, מה שמו ומה שם בנו כי תדע. שסובב על בינה וז"א, אשר ב' קווי הבינה, שהיו נקראים חכמה ובינה, השיגו השם או"א. וז"א השיג השם בן אֲליהם, שנתחדש ויָצָא מהם. מה שמו, סובב על אמא עילאה, בינה, וקו ימין, שבה חכמה. ושניהם השיגו השם או"א, המולידים. וז"א בן הנולד מהם.
נשמות הצדיקים מתדבקים בהקב"ה, ע"י שעולים למ"ן לזיווג הקב"ה ושכינתו, ונעשים שם לקו אמצעי בין הקב"ה ימין, ובין השכינה שמאל, כמו שז"א עלה למ"ן לבינה, ונעשה קו אמצעי בין ימין ושמאל דבינה. ואז כל אותו השיעור שנשמות הצדיקים גרמו לצאת בקב"ה ושכינתו ע"י זיווגם יחד, זוכות בו גם הן. ומבחינת אור הזה, שהשיגו מזיווג זו"ן, הם נבחנים לבנים אל זו"ן, כי הוא אור של תולדה, שנתחדש מן המולידים, שהם זו"ן.
כתוב, מה שמו ומה שם בנו כי תדע. ללמדנו, כמו ז"א, שנבחן בן לאו"א, מטעם היותו קו אמצעי המכריע בין ב' קווים שבבינה, מאותו הטעם ממש נבחנים נשמות הצדיקים בנים אל זו"ן. כי גם הם קו אמצעי בזיווג זו"ן.
קנה) לאה כשהולידה את ראובן, כתוב, ותקרא את שמו ראובן, ראו בן. וכיוון שהוא בחינת חסד, למה לא קראה אותו בן ימין? משום שנכלל בג' קווים המתחברים כאחד, עם שמעון ולוי, קווים שמאל ואמצעי.
כי נשמות השבטים יצאו מזו"ן, אשר מז"א ולאה יצאו שישה בנים ובת אחת, ומז"א ורחל ב' צדיקים. בן, אור של תולדה, שזוכה בו קו האמצעי, להיותו המכריע ומיחד הימין והשמאל. ולפיכך קראה לאה את בנה הראשון ראו בן סתם, ולא בן ימין, משום שהשם בן, מורה על קו האמצעי, הזוכה את השיעור שגרם בעליון, בשלושה היוצאים מאחד, אחד זוכה בשלושתם. ולפיכך רמזה את זה בבנה הראשון. כי השם בן מורה על אור הנולד מכוח התכללות ג' קווים שגרם בעליון, שמשום זה זכה בהם גם התחתון בשלושה. וע"כ רמזה זה בבנה הראשון.
קראה את בן השלישי בשם לוי. כיוון שראובן נקרא בן, על שם היותו קו אמצעי הכולל ג' הקווים. ואע"פ שעצמו קו ימין, נקרא בן על שם ההתכללות. לפי"ז מכש"כ לוי, קו אמצעי עצמו מבחינת הנשמות, היה צריך לקראו בן, ולמה נקרא לוי. שהשם לוי פירושו, לוויות, המורה על קו אמצעי שמחבר ימין ושמאל. ולפי"ז בן מורה שאורו מחודש בקו אמצעי, וכולל ג' הקווים. אמנם להורות על קו אמצעי של הבן, מורה רק השם לוי.
קנו) מכאן, שכולל ג' הקווים, כמ"ש, יתר שְׂאֵת, ויתר עָז. כי מלכות בצד גבורה. וע"כ קראה אותו ראו בן סתם, להורות שכולל ג' קווים באור של תולדה.
קנז) ע"כ אמרה ראו בן סתם, ולא בן ימין, משום שנכלל בשמעון ולוי, כי כן היה דעת לאה, לכָלְלוֹ בב' בנים האחרים, כמ"ש, הפעם ילָווה אישי אליי כי ילדתי לו שלושה בנים, שזה מורה שהם שלושה המתחברים כאחד. שכל אחד מהם כלול מכל השלושה. וע"כ לא יכלה לקרוא אותו בן ימין, כי כלול ג"כ משמאל.
קנח) מרכבה העליונה האבות ודוד המלך מתחבר בהם. וכל הארבעה הללו הם השם הקדוש הויה, יה"ו האבות, ג' הקווים, וה"ת דוד המלך, הנוקבא. ראובן, שמעון, לוי הם ג' קווים יה"ו, ואח"כ יהודה, שורש המלכות, ה"ת דשם הויה. וע"כ כולם הם במקום המרכבה. וכמו שבמרכבה כלולים כל אחד מג' הקווים, כן בשבטים כלול כל אחד מג' הקווים.
קנט) וכתוב, ותלד בן ותאמר הפעם אודה את ה', ע"כ קראה שמו, יהודה. ואז, תעמוד מלדת. משום שביהודה נשתכללו ארבע עמודים של הכיסא, שהם חו"ג ות"ת ומלכות, אשר ראובן חסד, שמעון גבורה, לוי ת"ת, יהודה מלכות. הפעם אודה את ה', בבן הזה ולא בכל הבנים. שכל זמן שכנסת ישראל, מלכות, בגלות, השם הקדוש אינו שלם. אע"פ שג' בנים, חג"ת, היו מטרם שהולידה ליהודה, לא נשלם הכיסא, אלא עם יהודה, שהוא מלכות. ומשום זה אמרה, הפעם אודה את ה', ביהודה. וע"כ, ותעמוד מלדת. ותעמוד, שהכיסא עמד על עמודיו. כי עם יהודה נשלמו ד' עמודי הכיסא, חגת"מ.
קס) כתוב, ותעמוד, כי עד יהודה, שהוא מלכות, ותעמוד ביחוד אחד. מכאן ולמטה, למטה ממלכות דאצילות, עולם הפירוד, ג' עולמות בי"ע דפרודא. א"כ ב' בנים שילדה אחר יהודה, יששכר וזבולון, האם הם פירוד, כי נולדו אחר המלכות? לא, כי יששכר זבולון נתחברו בראובן שמעון לוי, כי ו"ק כאחד הם.
יששכר זבולון נו"ה, והם אחד עם הגוף, חג"ת, כי ו"ק של הגוף הם חג"ת נה"י, ולפי"ז נמצא שיששכר זבולון הם קודם המלכות, יהודה, כי הם דבוקים בחג"ת, וע"כ אינם בחינת פירוד. ויהודה, מלכות, כולל בתוכו גם יסוד.
קסא) כל י"ב השבטים הם תיקונים של כנסת ישראל, שהיא פנימיות הנוקבא שמחזה ולמעלה דז"א, הנמשכת מבינה בעוה"ז, מנוקבא שמחזה ולמטה דז"א, להמשיך י"ב התיקונים מעולם העליון, בינה, לעולם התחתון, הנוקבא. ובכללם הם ב' תיקונים:
א. לתקן אור העליון השחור, תיקון השמאל, שבהיות החכמה בלי חסדים היא אור שחור, חושך דאמא,
ב. להשיב הכל למקומו, תיקון הימין, להשליט את החסדים, שזולתם אין שום הארה בעולמות, כי אפילו הארת השמאל הוא חושך ושחור זולתו.
קסב) יששכר זבולון נו"ה. כאן נשתכללו שישה בנים, ו"ק העולם: ראובן שמעון לוי יהודה חגת"מ, ויששכר זבולון נו"ה. והוא תיקון הימין, ו"ק דחסדים. כך ארבעה בני השְפחות, נתחברו בשישה, ו"ק, והם ארבעה קשרים המתחברים בהם, ב' קשרים בחו"ג, וב' קשרים בנו"ה והם תיקון השמאל. וכיוון שנתחברו בימין, כתוב, וכל אחוריהם בָּיְתָה, שהאחוריים נעשה פנימיות. שאע"פ שהם בני השפחות, חושך ואחוריים, מ"מ הם בָּיְתָה, פנימיות.
עשרת השבטים נתבארו בתיקון י"ב, תיקון הימין ותיקון השמאל, כמ"ש, ושׂמתָ אותם שתיים מערכות. שישה בני לאה תיקון הימין, וארבעה בני השפחות תיקון השמאל. וב' בני רחל יתבארו לפנינו.
קסג) כל מה שעולם התחתון, הנוקבא שבסיום האצילות, מוליד, הוא בפירוד, כי כתוב, ומשם ייפרד. ומה ביוסף ובנימין? הם אינם עולם אחד, אינם ייחוד מעולם האצילות, הרי לא יצאו מעולם העליון, מהנוקבא שמחזה ולמעלה, לאה, אלא שנולדו מעולם התחתון, רחל, שלמטה מחזה דז"א, הנמצאת בסיום עולם האצילות. ולֵידה, פירושה, שהנשמה נמשכת ממעלה למטה. ונמצא, שעולם התחתון מה שמוליד, הוא מוליד למטה, שתולדותיה הם למטה מסיום אצילות, ולא למעלה. וא"כ הם בפירוד, בעולם הבריאה דפרודא.
קסד) אע"פ שכבר נתקנו ב' מיני התיקונים, הימין והשמאל, בבני לאה ובבני השפחות, שזה תיקון י"ב, אמנם, הוא סתום, נמצאים תחת שליטת חסדים מכוסים. וכדי לגלות החסדים בהארת החכמה צריכים לתיקון ב' עיקרים, ב' צדיקים, בעולם התחתון, רחל, חכמה תתאה. מטעם שמחכמה דא"א עד רחל נמצאת החכמה בהעלם.
אבל בכל פעם צדיק יוצא מעולם התחתון ונכנס, בו נכנס וממנו יוצא, ומשום זה הוא נבנה במקום הזה, ועיקר הוא למעלה ועיקר הוא למטה. ובעולם התחתון הוא תמיד.
ב' עיקרים, רָצוֹא וָשׁוֹב, באור הזיווג. רָצוֹא, גילוי החכמה, עיקר העליון, המתגלה ע"י נה"י דעליון שבנוקבא, יוסף. וָשׁוֹב, השפעת החסדים, עיקר התחתון, המתגלה ע"י נה"י דנוקבא עצמה, בנימין.
וע"כ, בכל פעם צדיק יוצא מעולם התחתון ונכנס, הוא ב' עניינים בזיווג, רָצוֹא וָשׁוֹב. בו נכנס וממנו יוצא, הוא ב' פעולות שעושה הצדיק בנוקבא, שבה נכנס לגלות החכמה, וממנה יוצא ומגלה החסדים. ומשום זה נבנה בהנוקבא, ב' עיקרים:
ועיקר הוא למעלה, נה"י מהעליון, יוסף.
ועיקר הוא למטה, נה"י מעצמות הנוקבא, בנימין.
עיקר התחתון, בנימין, נמצא תמיד בעולם התחתון, כמ"ש, ויהי בצאת נפשה כי מתה. כי בנימין הצדיק הוא נפשה עצמה של הנוקבא, נה"י דעצמותה, וע"כ הוא תמיד בה. משא"כ יוסף הצדיק, שהוא נה"י דעליון, המגלה בה החכמה, אינו בה תמיד, אלא הוא וָשוֹב תכף.
קסה) בעולם התחתון, הנוקבא, הצדיק, בו נכנס וממנה יוצא. כשנכנס הוא יוסף הצדיק, כשיוצא הוא בנימין הצדיק. כמ"ש, ויהי בצאת נפשה כי מתה. נפשה, זהו הצדיק שיוצא ממנה.
קסו) וע"כ נקרא בנימין בן אוֹני, משום שחשבה, שהולידה אותו למטה מאצילות, בעולם הפירוד, ונשארו עַשְׂתֵּי עֶשְׂרֵה (11) באלו השבטים של מעלה, שבאצילות, כמ"ש, ואביו קרא לו בנימין, בן ימין, כי נסתלק למעלה בעולם העליון. כי כשנאבד יוסף, בנימין מילא את מקומו.
כיוון שיוסף ובנימין נולדו מהנוקבא המסיימת את האצילות, וכל לֵידה בהכרח ממעלה למטה, והתולדה הוא למטה מהמולידים, ונמצא בהכרח שיוסף ובנימין נמצאים למטה מהנוקבא, למטה מסיום אצילות, בעולם הפירוד.
ב' צדיקים, עליון ותחתון, נמצאים בנוקבא, ב' בחינות נה"י:
א. נה"י דעליון דז"א, שנתדבקו בהנוקבא, יוסף הצדיק,
ב. נה"י דנוקבא עצמה, בנימין הצדיק.
יוסף הצדיק, אע"פ שנולד מנוקבא, מ"מ הוא מנה"י דז"א שנדבקו בנוקבא, ולא מנה"י דנוקבא המסיימים האצילות. וע"כ נמצא בעולם אצילות. אבל בנימין נמשך מנה"י של עצמות הנוקבא, המסיימים האצילות. משום שנמשך מנה"י דנוקבא המסיימים האצילות, קראה אותו אימו בן אוֹני, כי חשבה שהוא בעולם הפירוד. כי אחר לידתו מנה"י דנוקבא, עלה ונמתק למעלה בעולם העליון, בינה, שעלה ונכלל בנה"י דעליון ונעשה נה"י דעליון, דז"א, כמו יוסף. שנעשה יסוד דז"א, כמו יוסף.
כי מסיבת מכירת יוסף, אבד צדיק העליון, שנעלמו המוחין דגדלות, המושפעים ע"י הצדיק העליון, יוסף. ואז לא השפיע ז"א אל הנוקבא אלא רק מוחין דחסדים, ו"ק, להחיות העולמות, שהם מושפעים ע"י בנימין. וע"כ קרא לו אביו בן ימין, חסדים הבאים מימין. הרי גם בנימין חזר ונקשר בנה"י דעליון דז"א, וע"כ נמצא גם הוא בעולם האצילות ולא בפירוד.
וע"כ בעולם התחתון, הצדיק נכנס ויוצא. וע"כ יוסף ובנימין וכל י"ב השבטים הם כמו י"ב של מעלה, ביחוד אחד. אשר שישה בני לאה חג"ת נה"י. וד' בני השפחות ד' קשרים, קשר האמצעי השורוק שבכל אחד מחו"ג ונו"ה. וב' בני רחל ב' צדיקים, המשפיעים במוחין דגדלות בזיווג ישראל ורחל.