חַי ה' וברוך צורי
שסב) חַי ה' וברוך צורי וירום אלקי יִשְעי. כתוב, חי ה'. והאם איני יודע שהקב"ה הוא חי? אלא אפילו צדיק, יסוד, נקרא חי, כי צדיק ממשיך הארת החכמה, אור החיה, וע"כ נקרא חי. כי חי הוא צדיק למעלה וצדיק למטה, ז"א שלמעלה, ויסוד שלו למטה, נקראים חי. למעלה נקרא הקב"ה, שהוא ז"א חי, כמ"ש חי הויה. ולמטה נקרא הצדיק חי, יסוד דז"א, כמ"ש, וּבְנָיָהוּ בן יְהוֹיָדָע בן איש חי, שמורה על יסוד.
ולמה נקרא הקב"ה חי? משום שהוא צדיק, שכולל גם יסוד צדיק, כי צדיק נקרא חי, חי העולמים, להיותו ממשיך הארת החכמה, שנקרא אור החיה. ואין הקב"ה משפיע חכמה, אלא אחר שנשלמים נה"י דכלים, שעיקרו הוא יסוד צדיק. ואז נאמר, חי הויה, על שם המשכת החכמה.
חי ה' וברוך צורי. הכל אחד הוא, חי וברוך. כי אינם נפרדים זה מזה. כי חי, פירושו, הארת חכמה, וברוך, פירושו, הארת החסדים. ומחויבים להתלבש זה בזה, כי חכמה בלי חסדים חושך הוא. וזה, חי הויה וברוך, חכמה וחסדים יחדיו.
צורי, הנוקבא דז"א. כאשר מתחברים, חי הויה וצור, כאחד, נקרא הצור, באר מים חיים, נובע מבפנים של הבאר, שהוא חי הויה וברוך. והצור, הבאר, מתמלאת ממנו. נקראת באר מים חיים, כי מים, חסדים, שמקבלת מברוך. חיים, הארת חכמה, שמקבלת מחי. ועל שם המעיין הנובע בה, ב' הארות הללו, היא נקראת באר. ונתבאר שהכתוב, חי הויה וברוך צורי, מורה על שלמות הזיווג ז"א ונוקבא, בשעה שמקבלת ממנו מוחין השלמים המרומזים במילים, חי, וברוך.
שסג) וירום אלקי ישעי. זהו עולם העליון, בינה. רם ונישא. רם על כל, כי ממנו, מבינה, יוצא כל המוחין שבזו"ן ובי"ע. וכל נביעה שנובע למלאות הבאר ממנו. ומשם מתברכת הנוקבא, להאיר לכל שלמטה מאצילות. וכשכולם מתמלאים ממנה בשפע, אז, וירום אלקי ישעי, כי העליון מתרומם ומתנשא ע"י ריבוי השפע שמשפיע לתחתונים.